שונאים סיפור אהבה: יניב קטן

יניב קטן הוא סמל חיפאי, אין ספק בכל. אבל האם הוא באמת עד כדי כך חשוב לקבוצה? האם הוא ראוי להיות קפטן ושחקן מוביל בדרך לאליפות, או שאולי מאחורי התדמית ותמיכת האוהדים הירוקים נשאר שחקן שלא מימש את הפוטנציאל שלו. עדי סרדס ועומר כהן חלוקים בדעתם.

לשנוא

כולם אשמים. יניב קטן מייצג לפעמים את הכדורגלן הישראלי הטיפוסי. הכשרון בא לו בטבעיות, אבל הוא משקיע רק כשצריך. יאמר לזכותו, שליד ראובן עובד ואחרים שאפילו לא הגיעו מעולם לנבחרת, קטן עוד נחשב למשקיען. היו קיצים שהוא עבד על הגוף, שיכלל את המשחק, אך בכל זאת לא הצליח לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. וכשלא הלך לו, תמיד ידע להאשים את כולם חוץ ממנו. פעם זה הקהל שלא יורד ממנו, פעם זה רוני לוי, פעם זה אברם גרנט שלא מרכיב אותו ופעם זו התקשורת.

יניב קטן כועס. הפעם השופט אשם (אלי אלגרט)

תמיד נכשל בנבחרת. דרור קשטן בחר להתעלם עד כה מהיכולת של יניב קטן מהסיבות שלו. האמת, שגם גרנט לפניו לא התלהב לזמן ובטח שלא להרכיב את הכשרון החיפאי, למרות שאז קטן עוד היה בשיאו. למה? אפשר להרחיב על פגיעה במרקם החברתי עם כוכב נוסף שמגיע עם יותר מדי אגו, אבל אפשר גם לדבר על מאזן דליל ומגוון משחקים חלשים במדים הלאומיים. לקטן יש 29 הופעות בנבחרת כחלוץ, עם 5 שערים בלבד.

לא הביא תואר. נכון, קטן חתום על הישגים אדירים במדי מכבי חיפה. הוא הגיע עד רבע גמר גביע המחזיקות ככוכב צעיר, שגם הספיק לבשל שער מופרסם נגד פ.ס.ז' בגיל 17. הצליח לכבוש מול מנצ'סטר יונייטד בליגת האלופות, זכה בשתי אליפויות תחת גרנט ובשתיים נוספות תחת רוני לוי, לפני שעבר לחצי עונה בווסטהאם ב-2006 (מכבי חיפה זכתה גם בלעדיו באליפות השלישית של לוי). ובכל זאת, קטן לא ממש חתום על אף תואר ומעולם לא כבש יותר משמונה שערים בעונה.

יניב קטן. כוכב גדול? אולי רק בישראל, אולי אפילו רק בחיפה (אלי אלגרט)

כוכב מקומי. נחזור רגע לאותו שער מול הצרפתים ב-1998. קטן הגיח כתקווה החדשה של הכדורגל הישראלי ואמור היה להיות שם חם גם באירופה. דובר על חלוץ חד עם שליטה טובה בכדור, אך בניגוד לכדורגלן הישראלי המצוי, נהנה קטן גם ממבנה פיזי שמתאים לליגות מעבר לים. בסופו של דבר, קטן יצא לאירופה רק פעם אחת, לחצי שנה בלבד של חימום הספסל ב'אפטון פארק'. במקום לעבוד ולהמשיך להילחם על המקום, הוא העדיף לחזור מהר לארץ עם הזנב בין הרגליים ולקח חוזה עתק מהידיים של יעקב שחר.

נעלם במשחקים חשובים. התכונה הכי מרגיזה של קטן, היא היכולת שלו להיעלם במשחקי עונה. לעתים נדמה כי הוא יודע להציג את מרכולתו רק במשחקים מול הקטנות. רק העונה אפשר להשוות את יכולתו במשחקים מול מכבי נתניה והפועל ת"א ואפילו מול בית"ר ירושלים, לזו שהציג מול הכח עמידר ר"ג, הפועל פ"ת, בני סכנין ושאר הליגה. וזה בשנה שאמורה להעניק לו ללא תחרות את תואר כדורגלן העונה.

(עומר כהן)

לאהוב

יכולת. אי אפשר להתעלם מהיכולת של יניב קטן השנה. בנוסף לארבעת השערים ושמונת הבישולים שצבר מתחילת העונה, תרם החלוץ רבות גם למשחק ההגנה של מוליכת הטבלה והפך לאיש של המאמן אלישע לוי על המגרש. רק בגלל סכסוך ישן עם מאמן הנבחרת דרור קשטן ועוזרו משה סיני נמנע זימונו לסגל הנבחרת.

יניב קטן. עונה טובה כמוביל חברתי ומקצועי (אלי אלגרט)

גיבוש חברתי. קטן נחשב העונה לדבק של שחקני חיפה. בקבוצה מעידים כי קטן נמצא במערכת יחסים מצוינת עם כל השחקנים ותורם רבות לגיבוש החברתי של הירוקים, דבר שסייע להם רבות לתפוס את המקום הראשון.

שינוי גישה. לפני תחילת העונה השתמש קטן בשירותיו של מאמן אישי, דוד לוי, בעצמו שחקן עבר במועדון בשנות ה-80 היפות, דבר שתרם לשינוי גדול הן ביכולת והן בכושר הגופני המצוין שלו. בנוסף, במשך שנים הועברה על קטן ביקורת רבה על כך שהוא לא מנהיג. בניגוד לעונות קודמות, באימונים נראה קטן תמיד ראשון בדבוקת השחקנים שמקיפה את המגרש בכפר גלים בריצה ובמהלך המשחקים נראה תמיד מנסה לעורר ולעודד את שחקני קבוצתו במיוחד בדקות הפחות טובות שלהם.

קטן. מסייע גם לעוזר המאמן גיורגי דרסיליה (גיל נחושתן)

אוהדים. מערכת היחסים בין יניב קטן לאוהדים ידעה בשנים האחרונות עליות וירידות. מערכת היחסים בין הצדדים הגיעה השנה לשיא חיובי. קטן הוא הסמל הבלתי מעורער של הקהל הירוק.

שחקן בית. אי אפשר להתעלם מהעובדה שיניב קטן גדל בחיפה ושיחק רק בה, פרט לעונה אחת בה ישב ביציע של ווסטהאם. קטן קשור מאוד למועדון בו גדל עוד מהתקופה שעמד כאוהד שרוף ביציע ג'. למרות שבהרכב משחקים עוד שחקני בית נוספים, קטן נחשב לסמל הגדול ביותר של הירוקים וזו הסיבה העיקרית שבגללה זכה בסרט הקפטן שעל זרועו.

(עדי סרדס)