היהפוך נמר חברבורותיו? גלגולו של טרנד

זה מתחיל מבפנים

מעצב מסוים משלב משהו בדרך חדשה, מרעננת. את מרגישה כאילו הרכבת משקפיים ורודים כשאת מסתכלת על המשהו הזה. ההדפס המנומר, למשל. הוא כבר לא נראה כמו הז'קט של העולה מרוסיה, או בגד גוף של אניטה פללי. זה נראה אחרת. קול.

החורף שילבו D&G את המנומר עם משבצות בדרך שנראתה, לפחות לי, כמו משהו שעדיין לא ראיתי. ההדפס מעודן יותר, החברבורות מוצקות, יש שינוי קל בקשת הגוונים, הגזרה שלתוכה ההדפס נוצק יותר לעניין. בטוח שהדוגמנית הנכונה האצילה עוד נדבך למראה, שלא לדבר על המודעה מלאת האווירה. היה בינינו קליק. חשבתי שגם אני יכולה ללבוש גופייה מנומרת מתחת לחולצה משובצת. חיפשתי את הנמר הנכון בחנויות אצלנו, אבל מצאתי רק את המנומר הישן, הפרחי, ההיפך ממה שרציתי. נמר של שיפון. זה כנראה עוד לא קורה. עוד לא נתפס ברדאר של יצרני הבגדים.

המנומר של לנוון. פסיכי ומקסים בעת ובעונה אחת (צילום: יפה עירון-קוץ)

אחר כך יוצא החוצה

מרגע שכתבתי את החלק הראשון, זה שלמעלה, ועד עכשיו, עברו כמה שבועות, וכמו שאומרים, כל עכבה לטובה. בזמן הזה הספקתי לראות איך המנומר צץ לו בכל מיני מקומות ועל כל מיני אנשים, כמו רישום סיסמי קל לפני רעידת אדמה. כשיש לך עיניים למשהו, דברים פתאום מתייצבים מולך. למשל, גופייה מנומרת כחלק ממראה שכבות אצל מוכרת מתוקה ב"מעצבי העיר".

עוד עדויות מצטברות: עשיתי סדר ונתקלתי בתמונה של קייט מוס בצעיף חברבורות על רקע אדום של לואי ויטון, עוד מחורף 2006/7, ותיקי מונוגרמה משולבים

לשימוש לאשה בלבד קו התפר מרב פרנק

 בפיסות מנומרות. בד מנומר חדש, שיצר אלבר אלבז ל"לנוון", נראה כמו חברבורות שיצאו מפוקוס על רקע כחלחל, והוא מפאר שמלת כתף אחת בקולקציה שלו לקיץ הקרוב. זה נראה פסיכי ומקסים בעת ובעונה אחת. הסלבס כבר עומדות בתור כדי להצטלם בשמלה הזאת.

והחבר'ה של דולצ'ה וגבאנה ממשיכים את מה שהתחילו בחורף אל תוך הקיץ. בגיליון "אל" של ינואר הופיעה פרסומת על כפולת עמודים לקולקציית הקרוז 2009

 של D&G. היא הציגה את הדוגמניות הכי ארוכות רגליים שנמצאו בסוכנויות, בהדפס מנומר שחזר על עצמו בשמלה, בגד ים, מכנסיים קצרים ובלוניים (הכי משובח), ועוד. ובכל זאת, למרות שזה אמור להיות צעקני נורא, זה היה מתוחכם. כנראה שהקיץ נהיה מוצפים במנומר. ואולי זה אומר שהרגע הנכון מבחינתי כבר עבר.

דולצ'ה וגבאנה לקולקציית הקרוז 2009, מתוך מגזין "אל" (צילום: אלכס בננסון)

ובגיליון השבוע...

מיתון, מלחמה, בצורת. איזה חורף מריר עובר עלינו. חשבנו מה אנחנו יכולות לעשות כדי לתרום, ולו במעט, לשיפור המצב. מתחם גן החשמל בת"א מרכז על פני שטח לא גדול כעשרים ומשהו מעצבים ומעצבות של בגדים ואבזרים, וכמו כולם, גם הם הוכו בשלוש המכות האלה: המיתון מצמצם את הקניות, המלחמה הוציאה את התיאבון להן והאין חורף מייתר את הצורך בפריטים חורפיים. המעצבים לא זוכים לתמיכה ממשלתית, וגם יצרני האופנה המבוססים לא נותנים להם גב כלכלי (היינו שמחים אם זה היה קורה). בהפקת האופנה במדור "סטייל" בגיליון של השבוע (סטיילינג: תמי ארד-ברקאי; צילום: עדו לביא), רצינו להציג למי שעוד לא מכיר ולמי שכבר שכח, כמה ממעצבי המתחם. חלקם מעצבים בסגנון מחויט, אחרים מעדיפים זרוק, כל אחד עושה את שלו, מעצב את החנות בסגנונו ורוצה לזכות בהכרה. לצד הבגדים, יש מעצבות אבזרים מוכשרות, כמו "רובי סטאר" והגר סתת, וחנות נעליים בסלון פרטי בקומה השנייה, וכל זה רק ברחוב לבונטין.

ההפקה בעיתון "לאשה". חבל הצלה למעצבים הקטנים (צילום: אלכס בננסון)