שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ארץ בה נולדנו, יהיה מה שיהיה

    שבוע לפני הבחירות, מנת הסאטירה של "ארץ נהדרת" לא היתה גדושה כפי שניתן היה לצפות ממנה. סמדר שילוני חושבת שתשדירי התעמולה האמיתיים היו משעשעים הרבה יותר מכל אחת מדמויות הפוליטיקאים שהוצגו בתוכנית


     

    עוד שבוע בחירות. אפשר להריח את ההתרגשות באוויר, לא? אה, סליחה. זה הגז שמצאו מול חיפה. מה אתם אומרים? הייתי מתקבלת לצוות של "ארץ נהדרת"? תלוי מתי. בעונות הקודמות לא הייתי עוברת את הדורמן. לתוכנית של אתמול - יכול להיות שכן.


    דמותה של לבני ב"ארץ נהדרת". כלום חוץ מלרדת על ביבי (צילומים: ערוץ 2)

     

    שבוע לפני בחירות, ולמזלם של הנוגעים בדבר הושקו השבוע שידורי תעמולת הבחירות, אבל גם זה לא הספיק. תכל'ס התוכנית הרגישה כמו שידור חוזר של אותה תעמולה.

     

    ציפי לבני לא אומרת כלום חוץ מלרדת על ביבי, ש"ס לא אוהבים הומואים, אורלי לוי היא הבת של אבא שלה, השילוב של ניצולי השואה ועלה ירוק הוא הזוי - לזה, גבירותי ורבותי, קוראים בלעז המובן מאליו. בשביל זה אין צורך בתוכנית טלוויזיה יקרה בשידור חי. בשביל זה יש את המציאות.

     

    אמרו את זה קודם, לפני. לא פעם המציאות פה עולה על כל דימיון, גם אם זה הדימיון המפותח של הכותבים של "ארץ נהדרת". לפעמים המציאות היא מגוחכת כל כך, שכל ניסיון להגיד עליה משהו יהפוך אותה למגוחכת פחות. כי התקיפה של החיבור בין עלה ירוק לניצולי השואה היה נכון עקרונית, אבל מה זה שווה כשגיל קופטש עומד במטבח שלו ואשכרה לא מצליח להכין קפה?

     

    הלך המסר, הלכה הדאחקה

    ארץ נהדרת התחילו את העונה הזאת עם נתח בשר התותחים המושלם לסאטירה - מלחמה. הם אמרו הרבה דברים חשובים בתוכנית הראשונה, דברים שעצבנו חלק ניכר מהעם, אבל אפשר היה להרגיש שלכותבים בער להגיד משהו. ואת המשהו הזה הם אמרו, אולי מתוך ידיעה שהוא מוריד את מפלס הדאחקה.

     

    אבל כשאתה ממוקד ובוער, לא באמת דחוף לך לדגדג את הבלוטה ולסחוט את הגיחוך. אחר כך המלחמה נגמרה, התותחים התקפלו, ונשארנו עם מערכת בחירות שרק התוצאות שלה צפויות ממנה.

     

    אז המסר כבר לא בוער, אבל הדאחקה לא חזרה. אתמול נשארנו עם תוכנית שלא אמרה כלום, וגם לא כל כך הצחיקה.

     

    למה מי חי?

    בואו נדבר על השידור החי. אני מבינה את האדרנלין, אני מעריכה את הקסם שיש לרגעים בהם טל פרידמן נופל על התחת או אורנה בנאי מתפקעת מצחוק.


    קיציס ופרידמן. מה הטעם בשידור החי?

     

    גם אני ראיתי "זהו-זה" כמה פעמים בחיים שלי. אני מבינה גם את הצורך להישאר מעודכנים כדי לא לצאת לוזרים מול "שבוע סוף". אבל תכל'ס - "ארץ" זקוקה לעריכה שלה יותר מאשר לליפסוסים של איל קיציס.

     

    לא במקרה המערכונים המצולמים הרבה יותר מוצלחים מאלה שבאולפן. משהו מהקצב הולך לאיבוד, והשידור החי לא מפצה עליו. לא היה באולפן שום דבר חשוב שלא יכולתם להגיד אם הייתם מצלמים אותו יום קודם.

     

    הכל יחסי

    צריך לזכור שגם כשאומרים על "ארץ נהדרת" שהיא לא מצחיקה, זה עדיין עניין יחסי. זאת עדיין תוכנית הבידור הכי מושקעת פה, שמתקתקת עונה שישית, וכדרך הטבע חלק מהן יהיו מוצלחות פחות.


    ארז. האור שבקצה הארץ (צילום: עידן הובל)

     

    תוכנית בינונית של "ארץ" עדיין מוצלחת מרוב הדאחקות האופציונליות, החיקויים עדיין ברמה גבוהה, השחקנים מעולים, ההפקה עשר. כשאנשים מקטרים ש"ארץ" כבר לא מצחיקה, זה בגלל שהם מתגעגעים לימים שבהם הם ישבו מול המסך ונקרעו מצחוק.

     

    נכון, זה קצת כמו להתגעגע להתאהבות האנדורפינית של החודשים הראשונים אחרי שש שנים יחד, אבל במקרה הזה חובת ההוכחה חלה כולה על "ארץ".

     

    אתם צריכים להשקיע בזוגיות שלנו, אתם צריכים לרענן, אתם צריכים לקנות את הלנז'רי הסקסי וללאוט לנו בטלפון דברים שאין הדעת סובלת.

    אם אתם נכנסים אלינו בסלון כל שבוע עם טרנינג וכפכפים ואומרים את מה שיכולנו לנחש שתגידו, זה לא יעבוד. ברור שעדיין יש לכם את הקסם שאי אפשר לקחת מכם, אני עדיין מגחכת כשפילוס פונה ללב שלי או כשהראש של קופמן צונח, אבל זה גיחוך שקצת מזכיר את האופן שבו כתבתם את הפאנץ' הזה. על אוטומט.

     

    ומילה אחרונה על הפינה של דודו ארז, שהיתה אתמול הספינג' המוצלח בצלחת. זאת אולי לא חוכמה כי זאת מנה קטנה ומרוכזת של נונסנס, ועל מפת ההומור היא ממוקמת בערך חצי יבשת מ"ארץ נהדרת", אבל עם מבחן התוצאה אי אפשר להתווכח - זאת אחת הפעמים היחידות אתמול שאנשים בסלון צחקו בקול ולא בלב. חג בחירות שמח.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דמותו של אלי ישי ב"ארץ נהדרת". אומרים את הדברים הצפויים
    צילום: ערוץ 2
    לאתר ההטבות
    מומלצים