לכל אחת היה "סטוֹקר" באיזשהו שלב בחיים
פתאום, ברגע הפרידה, בחורים שלא הראו סימני אי שפיות קודם לכן משנים עורם ונכנסים לאמוק הצקות אובססיבי, החל מהגעה לבית הבחורה ועד הודעות בלתי פוסקות. האם זו הדרך המומלצת לקבל עוד סיכוי? גבר, אני מתחננת בפניך, אל תתחנן!
לא מזמן נפרדתי מבחור חביב לאחר קשר של כחודשיים. לצערי הבנתי שזה לא זה, למרות שמאוד מאוד רציתי. במהלך היכרותנו ניתן לומר שהבחור הראה להיטות ועניין רב ולא הפגין תכונות פסיכוטיות או קרצייתיות יתר על המידה.
לאחר שהסברתי בשיחה עדינה ונעימה שלצערי אינני רואה טעם להמשך הקשר התחיל מסע שכנועים, הודעות, מיילים, ציורים, סמסים, טלפונים והפרעות בעבודה, ובכולם הבטחות, הצקות, התעקשויות, האשמות, תלונות, חלומות, בכי ואמרות סתומות שהשאירו אותי מבולבלת, המומה ומופתעת לחלוטין.
ניסיתי שוב ושוב להסביר, בכל דרך אפשרית, שאין בי רצון להמשיך את הקשר. אמרתי שגם אם בהתחלה חשבתי שאני מרגישה משהו, לאט לאט האבק שקע וראיתי תמונה ברורה יותר, שלא הותירה ספק כי היה חיבור רגעי, מעורפל ומושפע משיקולים שונים ומגוונים, בדידות, התלהבות והיסחפות, אבל לצערי הדברים שחשבתי שאני מרגישה לא היו אמיתיים. הבהרתי שלא היתה לי כל כוונת זדון, הבעתי צער רב על כך שבלבולי האישי גרם לו להאמין בעתיד היחסים, אבל שלצערי, ואני בטוחה, אין יותר סיכוי.
זה לא הועיל. מסכת ההצקות המתחננות, המתרפסות, המבטיחות, המגוחכות לעיתים, לא הפסיקה. אני לא אומרת זאת כדי להחמיא לעצמי. לדעתי אני הייתי פה משנית לחלוטין והעיקשות העיוורת היתה הדמות הראשית, אבל השאלה המרכזית היא למה?
שיטת "השכנוע המטריד" נפוצה ביותר
דיברתי על הנושא עם חברותיי, ומסתבר ששיטת "השכנוע המטריד" נפוצה ביותר. פתאום, ברגע הפרידה, בחורים שלא הראו סימני אי שפיות קודם לכן משנים עורם ונכנסים לאמוק הצקות אובססיבי, החל בהגעה לבית הבחורה, דרך טלפונים והודעות בלתי פוסקות ועד הצקה לחבריה התמימים והבלתי מעורבים של אותה בחורה, שבסך הכל אמרה שלא מתאים לה יותר, לצערה.
אני רוצה להבהיר, אין פה זלזול במין הגברי או הכללה מכל סוג, פשוט מדובר בתופעה חלקית אך חוזרת ונשנית. המסקנה שעולה היא שלכל אחת היה באיזשהו שלב בחייה מעין "סטוקר לייט" אחד או יותר.
מתוך הנחה שלא מדובר בבחורים מטורפים הזקוקים לטיפול ו/או תרופות, אני שואלת ומאוד רוצה להבין: הבחורה מבהירה את עמדתה באופן ברור להפליא, אז מדוע נראה לבחור שתחנונים ובכי הם הדרך הרצויה והמומלצת לקבל עוד סיכוי?
אני די בטוחה שלרוב הבחורים האלה יש איזושהי אמונה, שבהתנהגות כזו הם מראים את רצינותם, אהבתם, ומסירותם חסרת הפשרות. אבל אני אומרת לכם, בנים יקרים, לא זו הדרך! תנו לי ספייס, שקט עם המחשבות, צ'אנס להתגעגע, (רוב הסיכויים שאתחיל לפקפק בהחלטתי ממילא).
אני מצהירה בזאת, ותקנו אותי בנות אם אני טועה, שמעולם לא שמעתי מישהי שאמרה: "וואו! הוא מציק כל כך, מתחנן, בוכה ולא מקשיב למה שאני אומרת, זה ממש עושה לי את זה! אולי אקח אותו חזרה?". מה גם שבהתנהגות כזאת מקבלת הבחורה חלון הצצה להתנהגות שמצפה לה אם תעז להחליט שוב בעתיד על סיום הקשר.
לא מושך, חברים, לא מושך.
להפוך לסמרטוט מיילל? לא יועיל
נכון, בנות, כולל אני, לפעמים אומרות דבר אחד ומתכוונות לשני, לפעמים מחפשות את א' ובסוף מוצאות את ב', אבל להפוך לסמרטוט מיילל? לא יועיל. מתן הזדמנות נוספת זה דבר אחד, התעלקות והתבכיינות זה דבר אחר. ואני לא רוצה להישמע שוביניסטית, אבל להתחנן בבכי לבחורה, לא כשמדובר בפירוק נישואים או במערכת יחסים ארוכה, זה קצת, איך נאמר? פאתט.
שאלו את עצמכם, בנים יקרים, האם אתם רוצים מישהי שתעשה לכם טובה? תרחם עליכם? האם חסרות בנות? האם אתם רוצים להיות עם מישהי שתחנונים ובכי עושים לה את זה? אני לא בטוחה.
אני יודעת שבסרטים תמיד רואים גברים שרים סרנדות מתחת לחלונות אהובותיהם, משאירים הודעות חמודות או פתקים על הדלת, מחזרים ומתעקשים ומסרבים ללכת, עד שהבחורה קולטת לפתע, אחרי ההצקה התשע מאות אלף, שהיא טעתה (ואם זאת שרה ג'סיקה פרקר, אז גם בלבוש סטייליסטי ספונטני במיוחד), והם צועדים להם יחד לעבר השקיעה.
אוקיי, בפרקים של "סקס והעיר הגדולה" זה רומנטי, גם בסרטי קיטש הוליוודי, וזה אפילו יכול לפעמים להיות רומנטי גם בחיים. אבל זה גם יכול להיות, והרבה פעמים זה אכן כך - מציק, מטריד, מעצבן ומיותר.
בעיקר זה עלול להביא בדיוק לתוצאה ההפוכה מהרצויה, וחשוב לדעת איפה הגבול ואיפה נמתח הקו בין מחוות רומנטיות וחמודות שמראות כי אתה מעוניין ולא שוכח, לבין אובססיה מפחידה שעוברת את גבול הטעם הטוב. חשוב במיוחד ואף מומלץ בחום לקלוט את תגובותיה של הבחורה.
ואנא זכרו, בנים: גם בחורה סטוקרית זה מאוד מעצבן, אני בטוחה, אבל בחור מטריד עלול להיות בנוסף גם מאיים ומפחיד.
לכן אני פונה בתוקף ומבקשת בכל לשון של בקשה, לטובתכם ולטובתנו, בנים ובנות כאחד, למען עתיד יחסינו, אהבתנו וילדינו, אני מתחננת, אל תתחננו!
האימייל של קוקה