חברת החשמל: מציאות מדומה שמייצרת אג"ח
עובדי חברת החשמל חיים בעולם "מטריקס", בו הם יכולים לדרוש שעון יוקרתי כשבחברות אחרות מפטרים ומקצצים. האם העולם המדומה שלהם יקרוס, יחד עם החובות לבעלי האג"ח? לא. העובדים יודעים שהמדינה תמיד תהיה שם, מוכנה לשלם
חברת החשמל חייבת אגרות חוב בסך של 40 מיליארד (!!!) שקלים, לפי נתוני הרבעון השלישי של 2008. הרווח שלה ב-2007 היה כ-600 מיליון שקלים, וב-2008 גבוה מעט יותר. על מנת שלא נסונוור מדי ממספרי הענק הללו, בואו נפשט אותם: יידרשו לחברת החשמל בין 50 ל-66 שנה על מנת להחזיר את חובותיה. אולם בחברת המטריקס פתחו עובדי חברה זו בעיצומים בשל הפסקת ימי העיון במלונות מפוארים והפסקת המנהג "הבסיסי" של הענקת שעון ב-3,000 שקלים לעובדים הוותיקים.
עובדים בחברות בכל רחבי המגזר העסקי מתרכזים בלעשות קולות של שטיח צדדי על מנת שלא תצוד אותם עינה של מנהלת כח האדם, שעלולה חס חלילה להיזכר שאפשר גם בלעדיהם. אצלי בחברה אף עובד לא העז לשאול בקול רם (וגם לא בלחש) האם נקבל בונוס בסוף השנה. אולם בחברת המציאות האלטרנטיבית העובדים מרשים לעצמם לפוצץ ישיבות הנהלה בגין פגיעה בזכויותיהם על פי ראות עיניהם.
גילוי נאות - אני משקיע סכומים לא מבוטלים באגרות חוב של חברת החשמל בישראל - אג"ח חשמל מסדרה 22 מציגה תשואה צמודה למדד ועוד 4.2%. אני בוחר במציאות המדומה של חברת החשמל ומעדיף להאמין שהיא תשלם את כל התחייבויותיה.
האם חברת החשמל תוכל לשלם? לא בטוח. מה שבטוח הוא שמתי שהוא מדינת ישראל תכניס את ידה לכיס, ותשלם לי את השקעתי, כך שאני יכול להישאר רגוע (תוך אזהרה מתבקשת: אין בדברים אלה משום המלצה לקנות אג"ח של חברת חשמל או כל אג"ח אחרת).
הרי הבעלים האמיתיים של החברה (העובדים, למי שעדיין לא הבין) לא בדיוק ישלמו - אלה יודעים רק לקחת ולאיים, ידם הקלה על השאלטר תכפיף את מדינת ישראל למנוע פשיטת רגל או כל מצוקה אחרת שעלולה להתרחש עקב המצב הפיננסי במציאות האמיתית.
תנו גם לי ליהנות מהמטריקס
אם כך, כשאין שום קשר בין הכלכלה האמיתית למצב האג"ח של חברת החשמל, סביר שיהיה ביקוש רב לאג"ח אלה בקרב המשקיעים הישראלים. בבחינת הדו"חות הכספיים מסתבר שחברת החשמל הנפיקה אגרות חוב ציבוריות ופרטיות בארה"ב, באירופה, ביפן, בסינגפור וגם בישראל.
אלא מה? מתברר שחברת החשמל מעדיפה להנפיק בכל העולם בריביות מטורפות (האחרונה הייתה 9.4%) ולא להנפיק אגרות חדשות לציבור המשקיעים הפרטיים בישראל. אני תמה למה להנפיק בכל כך הרבה מקומות. הרי כל הנפקה דורשת שכירת משרדים, העסקת רואי חשבון, עורכי דין וצבא פקידים שלם - בכל פעם בשפה חדשה.
סיפור קטן בצד: חבר שלי, בעל בית מלאכה בשיפולי גוש דן, ניגש להרבה מכרזים של משרד ממשלתי מסויים ותמיד זוכה. שאלתי את ידידי האם מחיריו כה תחרותיים או שהוא ניחן באיכות מפליגה, והוא ענה לי בכנות שהוא ממוקם מול מסעדה ידועה אשר קנייני אותו משרד ממשלתי נהנים לפקוד אותה בעת ביקוריהם בבית מלאכתו. מעניין אילו מסעדות יש בסינגפור או בטוקיו?
הרי אם כבר נגזר עלי לממן את חבורת העובדים שאינה יודעת שובע - למה לתת לגויים ליהנות מהמטריקס המעוות? הרי בסופו של דבר זה כסף של מדינת ישראל שמועבר לגורמי חו"ל. תנפיקו בארץ ותנו לי (ולכל קרנות הפנסיה והשתלמות) את האפשרות להשקיע בכם - לפחות יהיה צדק מסוים במאזן החשבונאות הלאומית. תנו גם לי ליהנות קצת מהמטריקס...
ולכל עדת המלעיזים שמייד תצא בהאשמות שהקנאה דוברת מגרוני - וואלה אתם צודקים. אני מוכן להחליף את כל זמירותיי ולשיר לחברת החשמל שירי הלל, רק קבלו אותי לעבודה אצלכם. שנים שאני מחפש מודעות גיוסים לחברת החשמל ומשום מה לא כל כך מוצא... משום מה בחרתי ללמוד ואני לא מכיר אף אחד מהוועד. כנראה שנגזר עלי לעבוד בעולם האמיתי, ולפחד על כיסאי עד הפנסיה...
