סערה בכוס שרימפס

גילוי נאות: גם בעת כתיבת שורות אלו, עדין אין לי מושג למי אצביע בבחירות. בטח שאין בטור זה שום הבעת תמיכה במועמד כזה או אחר. רק סתם כעס צדקני על השיטה בה אנו שומרי המצוות מחזירים בתשובה זמנית. או לכל הפחות "מקדמים דתית" תדמיתית, מועמדים בהם נרצה לבחור או לחבור בהרכבת הקואליציה הבאה.

במה דברים אמורים? השבוע סערה הארץ הדתית כולה, "סערה בכוס מים". ביבי, יקיר המגזר (משום מה). האיש שיושב ראש ש"ס אלי ישי תולה בו תקוות להרכבת הממשלה בצוותא, "נצפה" במסעדת פירות ים ירושלמית. ביבי, שרה והאורח אנונימי עשו ("שומו שמיים!" "והזדעזעי ארץ!"), ארוחת שבת על שרימפס וקלמארי. האם כך חרבה לה קואליציית "בית הנבחרים" הבאה עוד בטרם קמה? לנעלבים הפתרונים.

תכל'ס, לא ממש משנה אם אכן נערכה הסעודה המדוברת, שיש מפקפקים קשות בקיומה. או שמה התנזר ביבי מאכילת פירות הים והסתפק בכוס זכוכית עם מים, כמנהג שומרי הכשרות "בסביבה מעורבת" של בשר בחלב ושרצים אכילים. לצערי אני נאלצת לעדכן את המעודכנים אך מתכחשים: ביבי לא חרדי, דתי, או מסורתי. אפילו לא שומר כשרות בלבד המשלם באמצעות נוכרי על אכילה במסעדה בשבת.

ביבי הוא אזרח ישראלי-חילוני. ושום "מעידה מטריפה" לא תשנה את זה.

בטרם נסכם את הפרק הראשון (על-פי הסקרים) בעלילות ביבי ושרה בעיר הקדושה. ייתכן כי הגיע הזמן להפסיק את ריקוד החיזור המסורתי של החילוני-הציבורי בפני הדוס הממוצע. באמת אין צורך לבקש מהמועמד לכנסת לנפנף בידיעותיו "בשולחן ערוך". שום הכרח ממשי להעלאת זיכרונות מהסבא שהיה רב, שהיה מוהל, שהיה סופר סת"ם.

אישית, לא הייתי רוצה לספוג חכ"ים חילונים "כמאמינים זמנית עד לחתימת ההסכם הקואליציוני". וכדאי מאוד שתחסכו ממני את ביקורי הבית אצל הרבנים עם הכיפות המקומטות שנשלפות מהכיס. רק כדי שלרגע, במעין תעתוע זמני הדדי, נראה לפנינו אחד "משלנו". משהו שאפשר להמשיך איתו יד ביד לעבר השקיעה השבתית, לאכול איתו מאותו סיר חמין.

הצורך המגוחך הזה לבקש מאנשים חילונים להפוך ל"כמונו" ולנטרל זמנית את חילוניותם, כי לא נעים לנו לראות את העובדה המוצקה והכופרת כפי שהיא, לא מוסיפה כבוד. לא לנו ובטח לא לדת היהודית.

המחשבה על גדודי צלמים שעומדים בהיכון לתפוס "על חם" איש חילוני אוכל במסעדה ביום שבת, משעשעת. וכל זה על מנת לעמת אותנו עם המציאות שאנו מסרבים לראות עד כדי צורך לכעוס בילדותיות ולהרים אצבע מאשימה ומחנכת בתנועת נו-נו-נו "לנת

פס הטרי". זוהי גישה צבועה ומדחיקה, שרק מורידה את האינטליגנציה הכללית בין חובשי כיפה לרמה חד ספרתית.

אף התחבאות מאחורי שיקולי "ממלכתיות" בדרישה להפגין מסורתיות כלפי חוץ, היא לא קלף רלוונטי (עדיין). אך גם אם מדובר בראש ממשלה מכהן, מוטב שידעו הכול בצורה ברורה ובהירה כשמש, כי הצעידה בשבת לבית הכנסת לא נעשית "לשם שמיים", אלה בשם תדמיתה היהודית של המדינה.

אז כפי שציינתי, לא יודעת למי אצביע. אבל מה כן? אל תצפו ממני לבחור במועמדת חילונית בגלל המטפחת ששמה על הראש בהלוויה, או לזה שנראה הכי אותנטי עם הכיפה בטקס הממלכתי האחרון. מצד שני, ברור כי פוליטיקאי חילוני, אם הוא שיקול, לא יקבל אצלי ציון "נפסל" רק בגלל שתפסתי אותו במסעדה לא כשרה.

אני מקווה שברגע האמת מאחורי הפרגוד, ההחלטה של כל אחד מאיתנו כולל חובשי הכיפה תהיה מטעמים ענייניים לחלוטין. בלי "מחשבת פיגול" על התנחמדות דתית כזו או אחרת של מועמד חילוני, שאולי ירכיב ואולי לא את הקואליציה הבאה במדינה שלי.