שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העבודה נגמרה? כרוניקה של התרסקות
    פרישת בן-גוריון לא השפיעה על מספר המנדטים, גם מלחמת יום הכיפורים השאירה את המפלגה בשלטון. גם לאחר שמנחם בגין נבחר לראש הממשלה שמרה העבודה על מיקומה בשתי המפלגות הגדולות בארץ. בבחירות 2003 ו-2006 הידרדר כוחה ל-19 מנדטים ובבחירות לכנסת ה-18 ל-13 מנדטים בלבד

    29 שנים היתה מפא"י ולאחר מכן מפלגת העבודה בשלטון. גם כשישבו חבריה באופוזיציה הם היו הסיעה השנייה בגודלה בכנסת. בבחירות 2003 נפלה המפלגה וזכתה ב-19 מנדטים - שלוש שנים מאוחר יותר שמרה המפלגה על מספר מנדטים זהה. אך בבחירות 2009, לראשונה בהיסטוריה, העבודה היא לא בין שתי המפלגות הגדולות, אלא המפלגה הרביעית, וגם היא רושמת שיא שלילי של מנדטים - 13.

     

     

    בשנת 1930 הוקמה מפא"י - מפלגת פועלי ארץ ישראל עם איחודן של כמה מפלגות פועלים. עוד לפני קום המדינה הנהיגה המפלגה את התנועה הציונית ובראשה עמד דוד בן-גוריון. בבחירות לאסיפה המכוננת ב-1949 זכתה המפלגה ב-46 מנדטים ובן-גוריון נבחר לעמוד בראש הממשלה הראשונה, בה היו חברים גם החזית הדתית המאוחדת, המפלגה הפרוגרסיבית, הספרדים ורשימת המיעוטים - שהיתה מפלגת בת של מפא"י. מפ"ם, ששני עשורים מאוחר יותר תתאחד עם מפא"י, זכתה ב-19 מנדטים ונשארה באופוזיציה.


    בן-גוריון מצביע ב-1949 (צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ)

     

    בבחירות לכנסת השנייה, שנערכו ביולי 1951, איבדה מפא"י מנדט וזכתה ב-45 מנדטים. במהלך כהונתה של הכנסת פרשו כמה ח"כים ממפ"ם והקימו מחדש את אחדות העבודה. בממשלות, בראשות בן-גוריון ולאחר מכן משה שרת, היו חברות המפלגות הדתיות ובכמה מהן גם המפלגה הפרוגרסיבית והציונים הכלליים.

     

    בכנסת השלישית ירד כוחה של מפא"י ל-40 מנדטים. אחדות העבודה זכתה ב-10 ואילו מפ"ם ב-9. הפעם מפ"ם ואחדות העבודה היו חברות בממשלתו של בן-גוריון. אך ביולי 1959 פיזר בן-גוריון את הממשלה, על רקע החלטת שרי אחדות העבודה ומפ"ם להתנגד בנוגע למכירת נשק למעבר גרמניה. בבחירות 1959 הגדילה מפא"י את כוחה ל-47 מנדטים. מפ"ם שמרה על כוחה ואילו אחדות העבודה ירדה ל-7 מנדטים. שלוש מפלגות הפועלים היו חברות בממשלה.

     

    בבחירות 1961 קטן כוחה של מפא"י ל-42 מנדטים. מפ"ם שוב זכתה ב-9 מושבים בכנסת ואילו אחדות העבודה הגדילה את כוחה ל-8 מנדטים. בן-גוריון שוב עמד בראשות הממשלה, אך התפטר שנתיים לאחר מכן מסיבות אישיות ואת מקומו תפס לוי אשכול. בממשלות האלו היתה אחדות העבודה חברה, אך מפ"ם נשארה באופוזיציה. ב-1965 פרש בן-גוריון ועוד שבעה חברי כנסת – ביניהם משה דיין ושמעון פרס - ממפא"י והקימו את רפ"י - רשימת פועלי ישראל.

     

    לקראת הבחירות ב-1965 התאחדה אחדות העבודה עם מפא"י וכך נולד המערך שזכה ב-45 מנדטים, למרות שבן-גוריון התמודד ברשימת רפ"י. במהלך הקדנציה פרשו חברי רפ"י פרט לבן-גוריון והצטרפו יחד עם מפ"ם למערך ואז היו במפלגה 63 ח"כים. בבחירות שנערכו ארבע שנים מאוחר יותר זכה המערך בראשות גולדה מאיר ב-56 מנדטים. בן גוריון התמודד מטעם הרשימה הממלכתית וזכה ב-4 מנדטים בלבד. בבחירות שנערכו בסוף 1973, לאחר מלחמת יום כיפור והביקורת הציבורית על השלטון, זכתה המפלגה ב-51 מנדטים. כמה חודשים לאחר הבחירות התפטרה גולדה מאיר מראשות הממשלה בשל הביקורת הציבורית, ובמקומה מונה לתפקיד יצחק רבין.  


    ניצחון היסטורי. בגין ורבין ב-1977 (צילום: סער יעקב, לע"מ)

     

    בבחירות 1977 צנח כוחה של המערך ל-32 מנדטים ולראשונה בתולדות המדינה הליכוד עלה לשלטון. באותן בחירות זכתה רשימת ד"ש, שחלק מחבריה פרשו מהמערך, ב-15 מנדטים. בבחירות 1981 התחזקה המערך וזכתה ב-47 מנדטים, אחד פחות מהליכוד. במהלך הקדנציה הפכה המפלגה לגדולה בכנסת לאחרי ששני חברי סיעת תל"ם של דיין הצטרפו אליה.

     

    ב-1984 חזרה המערך להיות המפלגה הגדולה בישראל - עם 44 מנדטים. במהלך הקדנציה התפצלה מפ"ם מהמערך ויוסי שריד פרש לרצ. השישה עזבו את המפלגה לקראת הקמת ממשלת האחדות הלאומית בין המערך בראשות פרס לליכוד בראשו עמדיצחק שמיר. מנגד, הצטרפה למפלגה תנועתו של עזר ויצמן ובנימין בן-אליעזר "יחד". בבחירות 1988 ירדה המערך ל-39 מנדטים ואילו מפ"ם התאחדה עם רצ ושינוי - וכך הוקמה מרצ.

     

    ב-1992 שוב כבשה מפלגת העבודה את השלטון כשזכתה ב-44 מנדטים - והיתה לסיעה הגדולה ביותר בכנסת. ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר רצח רבין, ירד כוחה של המפלגה ל-34 מנדטים, אך בכל זאת היתה המפלגה הגדולה בכנסת. אך בגלל הבחירה הישירה לראשות הממשלה בפעם הראשונה בתולדות המדינה - גבר בנימין נתניהו מהליכוד בפער קטן על פרס. במהלך הקדנציה פרשו חמישה חברי כנסת מהמפלגה - שלושה חברי עם אחד של עמיר פרץ ושניים לישראל במרכז - לימים מפלגת המרכז.

     

    בבחירות 1999 שונה שמה של המפלגה לישראל אחת, ואהוד ברק גבר על נתניהו בבחירות לראשות הממשלה - אך מספר המנדטים של מפלגתו ירד ל-26. במהלך הקדנציה פרשו מהמפלגה חברי גשר והצטרפה אליה דליה רבין-פילוסוף ממפלגת המרכז ובכך שונה שמה של המפלגה להעבודה-מימד.


    אהוד ברק אחרי פרסום המדגמים (צילום: דודו אזולאי)

     

    ב-2003 עמד בראש העבודה, ראש העיר חיפה לשעבר עמרם מצנע, והמפלגה ירדה לשפל של 19 מנדטים. במאי 2005 הצטרפו למפלגה שניים מחברי סיעת עם אחד ועמיר פרץ גבר על פרס בהתמודדות על
    ראשות המפלגה. זמן קצר לאחר מכן פרש פרס מהמפלגה והצטרף לקדימה. אבל גם פרץ לא עזר למפלגה ובבחירות 2006 קיבלה העבודה-מימד גם כן 19 מנדטים. בשנת 2007 נבחר שוב ברק לעמוד בראש המפלגה - לאחר שגבר בסיבוב השני בפריימריז על עמי אילון.

     

    בסקרים שנערכו לאחר שהוחלט על הקדמת הבחירות הצפי היה כי המפלגה תקבל מספר חד-ספרתי של מנדטים, אך לאחר מבצע "עופרת יצוקה" עלה כוחה של המפלגה בסקרים. בבחירות 2009 התמודדה המפלגה תחת השם העבודה בראשות ברק וזכתה ב-13 מנדטים בלבד, לפני ספירת קולות החיילים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ברק. 13 מנדטים ב-2009
    צילום: דודו אזולאי
    פרץ. 19 מנדטים ב-2006
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: צפריר אביוב
    מצנע. 19 מנדטים ב-2003
    צילום: צפריר אביוב
    פרס. 34 מנדטים ב-1996
    צילום: מרק ניימן, לע"מ
    רבין. 44 מנדטים ב-1992
    צילום: מאיר פרטוש
    מומלצים