שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    העיניים של דרווין
    התמונה המפורסמת ביותר של צ'ארלס דרווין היא קריקטורה שמשלבת בין פניו לגופו של קוף מגודל. דרווין אכן חיבר מחדש את בני האדם אל משפחת היצורים החיים. הוא עשה זאת בעיקר דרך התבוננות קפדנית בעולם החי שסבב אותו

    מעטות התמונות שבהן מביט צ'ארלס דרווין ישר אלינו. תמונה אחת כזו צוירה ב-1840, הרבה לפני פרסום "מוצא המינים". הוא ואשתו הטרייה אמה ישבו בנפרד, בבגדים מהודרים, לפני הצייר ג'ורג' ריצ'מונד, לתמונת דיוקן משפחתי קלאסית של בני אצולה בריטים. בצילומים מאוחרים יותר מופיע דרווין בדרך כלל בפרופיל, שלא מאפשר לנו לתפוש את מבע עיניו. התמונה המופיעה כאן, יוצאת דופן בזכות המבט. אין עוד תמונה שבה ניתן להסתכל כך אל תוך עיניו של דרווין הבוגר, ולחדור דרכן אל אישיותו המיוחדת.

     

    עוד בנושא: דרווין כפי שלא הכרתם אותו

     


    דיוקנו של דרווין. תבונה מהולה בצער

     

    כשהפך ניקולס קופרניקוס סדרי עולם וקבע כי כדור הארץ נע סביב השמש ואינו משמש כמרכז היקום, הדבר לא היה כרוך מבחינתו במהפך פילוסופי. קופרניקוס, איש כנסייה אדוק, המשיך להאמין במעשה הבריאה ולא ראה סתירה בין עקרונות הדת לבין עולם שהשמש במרכזו. דרווין, נוצרי מאמין שכמעט הפך לכומר, חולל מהפכה שבמובנה העמוק הייתה מרחיקת לכת יותר מזו של קופרניקוס. האדם, נזר הבריאה, אינו אלא יצור ככל שאר היצורים, חלק ממשפחת בעלי החיים שמוצאה מאב קדמון משותף.

     

    התגלית של דרווין חייבה הבנה חדשה של מהות האדם, ובעיקר בחינה מחודשת של האמונה הדתית. צריך לבצע מעשי לוליינות מרהיבים כדי לישב בין אבולוציה באמצעות הברירה הטבעית לבין סיפורי הבריאה. דרווין, איש חכם שלא ידע להעמיד פנים, הגיע בגיל צעיר למשבר אמונה: "לא בקלות הסכמתי לוותר על אמונתי", הוא כותב באוטוביוגרפיה, "...אבל בהדרגה התחלתי להבין כי הברית הישנה - על סיפורי תולדות-העולם השקריים שבה, סיפור מגדל-בבל, האופן שבו היא מייחסת לאלוהים את דמותו של עריץ נקמן - אינה אמינה יותר מספרים אחרים, למשל של הינדים או ברברים. ככל שאנו יודעים יותר על חוקי הטבע הקבועים, כך נראים הנסים סבירים פחות... אט אט התחלתי לאבד את אמונתי. הרעיון הישן של תכנון הטבע, טיעון שבעבר נראה לי מוחלט, נכשל משעה שהתגלו חוקי הברירה הטבעית. כל מה שיש בטבע הוא תולדה של חוקים קבועים".

     

    התיאוריה הדרוויניסטית הפכה לאחד מאויבי הדת הגדולים. 150 שנה אחרי "מוצא המינים" נאבקים כוחות פונדמנטליסטיים, בעיקר נוצריים אבל גם מוסלמיים ויהודיים, ברעיון האבולוציה והשתלשלות המינים ממוצא משותף באמצעות הברירה הטבעית. הרבה רעיונות מדעיים אינם משתלבים עם סיפורי המקרא, אבל הערעור הדרוויניסטי על מעמדו של האדם כיקיר האל, היצור שנוצר בצלמו ובדמותו, הוא בלתי נסבל בעיני הממסד הדתי.

     

    הרהורי כפירה

     

    דרווין הבין שהתיאוריה שלו לא רק מסלקת את אלוהים מהתמונה, אלא עלולה לערער את הסדר החברתי הטוב, שהאצולה האנגלית רצתה להמשיך ולקיים. דרווין לא רווה נחת מרעידת האדמה שחולל. הוא היה אדם ביישן וצנוע, והבין היטב את כאבם של יקיריו, שראו במחקר שלו סכנה למוסר הנוצרי. אשתו, אמה וודג'ווד, הייתה נוצרייה אדוקה ותמימה. כל חייה חששה כי בגלל מחשבות הכפירה של בעלה הוא יישלח לגיהינום. במקרה כזה, חששה, היא ובעלה לא יוכלו להיות ביחד בעולם הבא.

     

    למעלה מ-20 שנה חלפו מהרגע שבו הבין דרווין כי התיאוריה שלו על מוצא המינים והתפתחותם הגיונית, ועד שפרסם את עבודתו. הרבה חוקרים ניסו להסביר את העיכוב. חלק מהם טוענים כי דרווין עמד על המשמעות העמוקה של התיאוריה וצפה את הסערה שהיא עלולה לחולל. בשל אופיו הפשרני ורצונו שלא לחולל מהפכה מנע דרווין את הפרסום, וייתכן שלא היה מפרסם את עבודתו לולא עלה אלפרד וואלס על רעיון דומה. חוקרים אחרים מייחסים את העיכוב למקצוענות חסרת פשרות. דרווין חיפש הוכחות חותכות לכל טיעון וטיעון. הוא ניתח את הבעיות ונקודות החולשה בתיאוריה וניסה להכין תשובות מבוססות לכל טיעון נגדי. שלוש תכונות - קפדנות ומקצועיות, אופי נוח ופשרני, וסבלנות - מאפיינות את עבודתו, התנהגותו ודרך חייו. נדמה לי שתכונות אלו באות לידי ביטוי בתמונתו, המוצגת כאן.

     

    דרווין לא זעזע רק את הממסד הדתי. העולם המדעי שלפני "מוצא המינים" אינו דומה כלל לזה שאחריו. דרווין טלטל בעוצמה את אופן החשיבה האנושית. למעשה, קשה לחשוב על התקדמות באחד מתחומי הידע המוכרים לנו כיום – מרובוטיקה, פיתוח תרופות, תכנון אלגוריתמים במתמטיקה, הבנת הכלכלה, התיאוריות הבלשניות המודרניות ועד כינונם וביסוסם של תחומי דעת חדשים כמו פסיכולוגיה אבולוציונית – בלי תיאוריית האבולוציה של דרווין.

     

    קיים ניגוד גדול בין האיש – השקט, הצנוע והביישן - לעוצמת המהפכה שחולל. "הוא היה מהפכן בעל כורחו", אומרת ד"ר סמדר רייספלד, ביולוגית מולקולרית ומחברת הספר 'דרווין באיילון דרום'. "הוא היה צנוע, גלוי ושקוף, ובמיוחד אנושי. כל כך אנושי, עד שניתן לחוש בכאב, או לפחות בצער שהוא חש כתוצאה מהסערה לה גרם במסגרת תפקידו כ'דרווין איש המדע'. כאילו דרווין האדם כאב את תוצאות מעשיו של דרווין המדען".

     

    במילה: צניעות

     

    תיאורית האבולוציה ששינתה את פני המדע מאלצת את האדם להביט מבחוץ על עצמו ולהבין מחדש את מקומו ביקום. ב-150 השנה האחרונות השתמשו רבים בשמו של דרווין, תוך שהם יוצרים וריאציה מעוותת כזו או אחרת של דבריו. אם הייתי צריך לבחור מילה אחת שמסכמת בעיני את המסר הפילוסופי ב"מוצא המינים", הייתי בוחר במילה צניעות. התיאוריה - ממש כמו האיש - מכריחה אותנו להבין את מקומנו האמיתי ביקום ובטבע. בעל חיים אינטליגנטי, מצליח, חזק, שולט בעולם, אבל בסופו של דבר, אחד מתוך משפחה ענקית של יצורים חיים.

     

    כשאני כותב אני ממשיך להביט בדיוקן של דרווין המונח לפני. חלפו 200 שנה מאז נולד, 150 שנה מאז פרסם את עבודתו, 131 שנה מיום מותו. בדיוקן שלו רואים בעיקר עיניים, וכשמסתכלים לתוכן מבחינים במבע. העיניים חכמות, חודרות ובהחלט גם כואבות. עיניים שמביעות תבונה לצד צער. עיניים שאני רוצה לתת כאן את הפרשנות שלי למה שהן מביעות: אנא, סלחו לי ידידי על כך שהוצאתי אתכם מגן העדן האלוהי הבטוח והנוח והשלכתי אתכם אל ג'ונגל החיים הטבעי וחסר הסדר למאבק תמידי על גורלכם.

     

    דודי גולדמן הוא הכתב לענייני מדע של העיתון "ידיעות אחרונות". המאמר התפרסם בגיליון פברואר של המגזין "אודיסאה "

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דרווין כקוף. הבנה חדשה של מקומנו ביקום
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים