"רק 6% יודעים שאי-דיווח על התעללות - פלילי"
לפי סקר שנערך עבור המועצה לשלום הילד, 21% מהציבור לא שמע כלל על חובת הדיווח - ומעטים מודעים לכך שהימנעות משמעה עבירה פלילית. ולמה לא מדווחים? הרוב "חוששים להסתבך". מנכ"ל המועצה: "התמונה עגומה ומדאיגה"
פרשת רוז וההד הציבור שבא בעקבותיה לא הספיק כנראה כדי לקדם את המודעות לסכנה: רק 6 אחוזים מהציבור יודעים שמי שאינו מדווח על חשד להתעללות בילדים - עובר עבירה פלילית. בנוסף, 21 אחוזים כלל אינם מכירים את חובת הדיווח. כך עולה מסקר שנערך עבור המועצה לשלום הילד.
בשבוע הבא יתקיים זו השנה השמינית כנס של המועצה, ובו יוצגו נתוני הסקר הראשון בעניין זה, שערכה חברת "גיאוקרטוגרפיה", ובמסגרתו רואיינו 500 נשים וגברים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל.
רוב הציבור (79 אחוזים) שמעו על חובת הדיווח, אך לרבים אין מושג או שאינם בקיאים בפרטים - מתי צריך לדווח, על מה, למי, ומה קבוע בחוק. במועצה לשלום הילד מזכירים כי בשבועות האחרונים התגלו מספר מקרים של התעללות קשה, ובהם גם מקרה של דוד שאנס את שני אחייניו, בני 5 ו-10, במשך שנים - בזמן שהוריהם, קרוביהם, שכנים ומנהיגים בקהילה נמנעו מלדווח. רק היום הוגש כתב האישום בפרשה.
החוק למניעת התעללות בקטינים וחסרי ישע נחקק לפני 20 שנה בעקבות מותה של ילדה בת שלוש כתוצאה מהתעללות מבלי שמישהו דיווח על כך או עשה מעשה. סעיף עיקרי בחוק קובע בכך חובת דיווח אשר חלה על אנשי מקצוע ועל קרובי משפחה - חלה גם על כל אזרח.
לא רוצים להתערב לאחרים בחיים
מהסקר עולה, כי רק 28 אחוזים מהציבור יודע שמספיק חשד סביר כדי לדווח, ורוב הנשאלים (71 אחוזים) סברו כי יש לדווח למשטרה בלבד. 21 אחוזים אפילו לא שמעו על חובת הדיווח, ורק מעט יותר משליש מהציבור (37 אחוזים) חושבים כי יש הצדקה להטלת עונש בחוק על מי שלא מדווח. אחוז זהה של נשאלים ידעו פרטים על החוק עצמו.
ומדוע לא מדווחים? כמחצית מהנשאלים (52 אחוזים) ציינו כי הסיבות העיקריות לאי דיווח על חשד בהתעללות הן "כי לא רוצים להסתבך", 41 אחוזים חושבים כי "אין צורך להתערב לאנשים אחרים בחיים", ו-29 אחוזים חוששים מהמתעלל.
עוד עלה מהסקר כי 17 אחוזים חשדו בעבר במקרים של התעללות בילדים ורק כמחצית מהם (54 אחוזים) דיווחו לרשויות, רובם לרשויות רווחה וחלקם למערכת חינוך ומשטרה. מבין אלה שלא דיווחו - 47 אחוזים ציינו כי לא עשו זאת מפני ש"לא היו בטוחים" ו-18 אחוזים כי "לא רצו להתערב לאנשים אחרים בחיים". 11 אחוזים מהם לא הכירו את החוק.
עורכת המחקר, טיבה הרשמן, מדגישה שני אלמנטים עיקריים שבעטיים חובת הדיווח לא באה לידי ביטוי מספיק: האחד הוא חוסר המודעות לחוק, והשני הוא החשש להסתבך, גם בקרב אלו שמודעים לחוק.
לדברי ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, "התמונה המתגלה היא עגומה ומדאיגה. 20 שנה לאחר חקיקת החוק ולמרות מאמצי הסברה רבים מתברר כי רוב הציבור איננו מכיר את הפרטים בכל הקשור לדיווח ובמקרים רבים גם נמנע מלדווח, גם כשהוא נתקל בחשד להתעללות בילדים.
"לנוכח קשר השתיקה במשפחה ובקהילה לעתים קרובות הסיכוי היחיד לדעת, להתערב ולהציל את הילדים הוא בדיווח של הציבור, של אנשי מקצוע ושל בני משפחה", הוסיף קדמן.
לפנייה לכתב/ת 
