שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עמוס עוז: "לסגור את מרכזי הקניות בשבת"
    בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון צֹהר, בנושאי דת ומדינה, טען עוז כי יש לבטל את מעמדה של השבת כיום קניות לאומי ולטפח "שבת רוחנית-חילונית". דליה דורנר: "אם לא יימצא פיתרון לבעיית הגיור – סופנו כעם יהיה מר". פרופ' שטרן, מיוזמי הכינוס: "לא תהיה מדינת הלכה ולא הפרדת דת מהמדינה"

    "אין סיבה ששבת תהפוך ליום לאומי של שופינג. צריך להשאיר את הקניונים ומרכזי הקניות סגורים, ולחפש אולי יום אחר בשבוע שבו עם ישראל יערוך קניות" – כך קובע חתן פרס ישראל הסופר עמוס עוז, בכינוס משותף של המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון רבני צֹהר שנערך בסוף השבוע בקיסריה. "השבת הישראלית היום היא או הלכתית של בתי כנסת או של שופינג וקניונים", טען עוז, "חבל לי על זה". עם זאת הוא קרא לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בסופי שבוע, והסביר: "לכלי רכב פרטיים מותר היום לנסוע בשבת, ואין להפלות בין מי שיש לו מכוניות למי שאין לו".

     

    בכינוס "רבנות וריבונות" שנערך בימים חמישי ושישי במלון דן קיסריה השתתפו עשרות דמויות מפתח בחברה הישראלית החילונית והדתית - רבנים ואנשי רוח, חוקרים ואנשי אקדמיה, משפטנים ואנשי עסקים, אלופי צה"ל לשעבר ואנשי חינוך, אנשי תקשורת ועוד – כולם כדי לדון יחד בגיבוש הסדרים והבנות בין דתיים לחילונים בסוגיות דת ומדינה, ובראשן השבת והגיור.  


    עוז, שטרן והרבנים מידן ופוירשטין. כנס צהר-המכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: פלאש 90

     

    עמוס עוז, שפתח את המושב שעסק ב"שבת ישראלית", שיתף את הנוכחים בחוויות השבת מקיבוץ חולדה שבו גדל, ואמר: "אצלנו לא היה בית כנסת אבל הייתה שבת רוחנית, והיא כמעט שנעלמה היום מישראל החילונית". הוא הוסיף כי היה רוצה לראות "שבת שונה משאר ימות השבוע", והציע לפעול בכיוון זה באמצעים חינוכיים ולא חוקתיים.

     

    עוז סיכם כי "שבת היא המתנה היפה ביותר שתרבות ישראל נתנה לעולם כולו. זהו יום אחד שונה לא רק למנוחה אלא בעיקר להתעלות רוחנית ומשפחתית. אני מקווה שהמתנה הזו תמשיך ללוות אותנו תמיד".

     

    התרעת הגיור של השופטת דורנר

    שופטת העליון (בדימוס) דליה דורנר, השתתפה בדיון בנושא הגיור, והתריעה כי אם לא יימצא פיתרון למשבר החמור בתחום זה "הסוף שלנו כעם יהיה מר וכור ההיתוך שלנו יתמוסס". לטענתה, "דווקא אותן קבוצות שמבחינתן גיור הלכתי הוא חיוני לחלוטין כדי לראות באדם הזה בן העם היהודי, במקום לחפש ולרוץ אחרי אלה שרואים עצמם יהודים וחיים חיים יהודיים בארץ ישראל - רק מקשים עליהם".

     

    היא הוסיפה כי מבחינתה כל מי שמצהיר על עצמו יהודי צריך להיחשב לכזה, וכך פסק גם בית המשפט העליון, אך למען שלמות העם היא מסכימה כי הגיור על פי חוק יהיה הלכתי. "זה אמנם עניין דתי טהור אבל יש לו היבט לאומי", אמרה דורנר, "אם המצב הקיים יימשך והגיור יהיה קשה מאוד, אנחנו ניתקע בבעיה חמורה ביותר. בעיות קשות ומסובכות אחרות שיש לנו, כמו ההתנגשות הזו שקיימת בשבת שאי אפשר להגיע להסדרים או בבתי הדין רבניים – כולן ייעשו קלילות לעומת הגיור".

     

    פרופ' ידידיה צ' שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומיוזמי הכינוס, הסביר את מטרתו – "הזדמנות חשובה להסיר מעל פני הדיון את האפשרות למציאות של מדינת הלכה, שברור שלא תיתכן בריאליה הנוכחית במדינת ישראל, ואת הפרדת דת ומדינה, שגם היא לא תיתכן, ולהפוך את השחור-לבן לצבעוני".

     

    הוא ביקש לאתגר את הציבור הדתי,
    שלטענתו לא הפנים את משמעותה של מדינה יהודית ריבונית עם רוב חילוני, ואמר: "אנחנו מחזיקים במרוץ השליחים את המקל של הציוויליזציה הישראלית ברגע דרמטי של ריבונות. האם אנחנו, בעיניו של ההיסטוריון העתידי, קבענו רף מינימלי של נשיאה באחריות לגבי תוכנה של המדינה היהודית הדמוקרטית? האם היהדות הדתית בישראל הגיבה ברצינות לתופעה של המדינה? האם היחס לסוגיית השבת והגיור מקבלים בתודעתנו הדתית את מקומה הראוי לאור העובדה שאנחנו במדינה ריבונית ולא בגלות? הציון שאני נותן לעצמנו הוא שלילי".

     

    פרופ' שטרן טען כי במצב שנוצר "הציבור החילוני נזקק לילד ההולנדי ששם את האצבע בסכר. קוראים לו בית המשפט העליון, שהוא הפרשן האולטימטיבי - כמה מגוחך - לשאלה מהי מדינה יהודית עבור הרוב היהודי במדינת ישראל. זה המקום שבו ניתנות התשובות. זה לא מתאים, לא ראוי, לא הגון ולא פייר, גם כלפי בית המשפט עצמו".

    פורסם לראשונה 14/02/2009 23:40

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שבת רוחנית. עמוס עוז
    צילום: AFP
    לא להקשות. דורנר
    צילום: דודי ועקנין
    לאתגר את הציבור הדתי. שטרן
    מומלצים