מים אין - כסף למתקני התפלה ניידים כנראה יש

ברשות המים נחושים להראות שהם יעשו הכל לפתור את המשבר הנוכחי. עד כדי כך נחושים, שהמחיר לא מהווה עבורם מכשול. וכך, לאחר שנפסלה אופציית יבוא מים מטורקיה מכיוון שהיא יקרה מדי, רוצה רשות המים להביא לארץ מתקני התפלה ניידים - במחיר יקר עוד יותר.

ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, אמר היום (ג') כי "בעקבות המשבר החמור והמחסור האדיר במים לשימוש פרטי וחקלאי, החלטנו להקים באופן מיידי מתקני התפלה זמניים". את הדברים אמר שני בכנס "מדיניות משק המים בישראל", שנערך במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, והוסיף שמדובר בפיתרון שהוא בעל ההיתכנות הגבוהה ביותר.

עד ההתפלה זה יעבור

ארבע השנים היבשות האחרונות קידמו באופן מהיר את תוכניות ההתפלה של מדינת ישראל, ששקעו בתרדמת לאחר כמה חורפים גשומים. על פי התוכניות, עד 2013 יקומו לפחות ארבעה מתקני התפלה נוספים, שיחד עם השניים הקיימים יפיקו 550 מיליון מ"ק מים בכל שנה.

הבעיה היא שהליך הקמת מתקן התפלה סטנדרטי אורך כשלוש שנים, אבל כבר השנה חסרים המון מים. גם אחרי קמפיין עידוד החיסכון, הקיצוץ הנוסף לחקלאות וייבוש הגינות חסרים לישראל כ-100 מיליון מ"ק. הפיתרון של רשות המים הוא כאמור מתקני התפלה ניידים, שיוקמו על קו החוף לצד המתקנים הקיימים באשקלון, פלמחים וחדרה (שצפוי להתחיל לפעול בסוף השנה).

מתקנים אלה, שלטענת רשות המים יוכלו להתחיל לפעול תוך מספר חודשים, יספקו את המים הדרושים לישראל בתקופת הביניים, עד שמתקני ההתפלה הקבועים יחלו לעבוד בתפוקה מלאה.

המתקנים הניידים פועלים בתוך מכולות מיוחדות, שכל אחת מהן מסוגלת להתפיל כ-1,000 מ"ק מים ליום. מכולות אלה יאוגדו באשכולות של 50 עד 80 יחידות. על פי תוכנית רשות המים, ישראל תביא ארצה כמה מאות מכולות כאלה, שיאוגדו בכחמישה אשכולות. כל אשכול יפיק כ-15 מיליון מ"ק בשנה, ויחד הם יפיקו בין 70 ל-90 מיליון מ"ק לשנה, לתקופה של שלוש עד חמש שנים (לשם השוואה - מתקן התפלה קבוע מפיק כ-100 מיליון מ"ק בשנה).

זה משתלם? 

מחירו של אשכול מכולות שכזה ינוע בין 50 ל-60 מיליון דולר. מחיר המים המותפלים יהיה כ-1.5 אירו לקוב. המשמעות היא שמלבד עלות הבאתן לארץ והתקנה, עלות התפעול של הפרויקט לתקופה הביניים תהיה למעלה ממיליארד וחצי שקלים.

לישראל יש כבר כיום הסכם לקניית 50 מיליון מ"ק מים מטורקיה. הטורקים בנו מזח הטענה מיוחד שרק ממתין למכליות הישראליות. למרות החיכוכים שהתגלעו לאחרונה בין המדינות על רקע המבצע בעזה, גורמים המכירים את הנושא מקרוב אמרו ל-ynet כי מהצד הטורקי קיימת נכונות רבה להוציא את הפרויקט לפועל.

אז למה המים הטורקיים לא זורמים בצנרת? ברשות המים הסבירו לאחרונה ל-ynet כי המכשול העיקרי שחוסם את יבוא המים מטורקיה הוא המחיר. על פי ההערכה היקרה ביותר, הוא עומד על 1.5 דולר למ"ק מים (1.2 אירו נכון להיום). לא צריך מחשבון כדי להבין שעדיין מדובר בהצעה זולה יותר מפרויקט מתקני ההתפלה הניידים. גם לא צריך לקרוא בין השורות כדי להבין שיוזמת היבוא מטורקיה גם זמינה ומהירה יותר. ובכל זאת, ברשות המים פסלו על הסף את החלופה הטורקית בשל שיקולי עלות. (אגב, גם יוזמות נוספות להגדלת היצע המים - למשל ניצול מי נגר לחקלאות - נפסלו משיקולי עלות. גם יוזמות נוספות כגון הרחבת השימוש בקולחין או שיקום בארות אינן מיושמות, בין היתר משיקולי עלות).

זאת ועוד: ברשות המים הוסיפו והעלו שיקול אסטרטגי לפיו הישענות על מקור מים חיצוני אינה רצויה. מנגד, מומחים שנשאלו על כך אמרו שהחיבור עם טורקיה בנושא המים יכול לעשות רק טוב ליחסים בין המדינות - מה גם שממילא מדובר על חוזה לתקופת מוגבלת, רק עד שתסתיים הקמת מתקני ההתפלה הקבועים ב-2013 לערך.

ויש גם את עניין החשמל: כדי להתפיל קוב של מים דרושים 4.5 קילוואט. כלומר פעילות כל מכולה ביום (1,000 קוב) צורכת 4.5 מגהוואט. בכל אשכול יש לפחות 50 מכולות כלומר שיצרכו בכל יום 225 מגהוואט. התוכנית מדברת על לפחות חמישה אשכולות - כלומר 1,125 מגהוואט ליום. האם לישראל יש מספיק חשמל לתוכנית שכזו? שר התשתיות חוזר ואומר כי רזרבות החשמל של ישראל במצב אפסי כמעט.

דובר רשות המים, אורי שור, מסר בתגובה: "חייבים להביא מים, לא ניסיונות. אם מישהו מבטיח שיביא מים אז קדימה. אין לנו זמן לניסיונות, אנחנו צריכים מים".

בחברה להגנת הטבע מזהירים מפתרונות קסם כאלו ואחרים. "לעיתים נוצרת התחושה כי ברשות המים שבויים בקונספציה של התפלה, מבלי לבדוק ברצינות פתרונות אחרים, כדוגמת ייבוא מים מחו"ל", אמר ניר פפאי, ראש האגף לשימור סביבה וטבע בחברה.

לדברי פפאי, "ייבוא מים מחו"ל הוא פתרון מהיר, בעל השפעות סביבתיות קטנות בהרבה מאלו של מתקני ההתפלה, רגילים או ניידים, וגם מבחינה כלכלית הוא כדאי יותר והמחיר שלו נמוך באופן משמעותי ממחירי ההתפלה, גם מאלו של המתקנים הניידים".