שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אותו הים, אבל אחר
    עמוס עוז רצה לכתוב מוזיקה אבל נאלץ להסתפק בספרות. כעת, פרויקט חדש של רונית אופיר ורמי הראל המבוסס על ספרו "אותו הים" מחבר בין הטקסט שלו למוזיקה שהוא אוהב

    "אילו יכולתי לכתוב מוזיקה, בכלל לא הייתי כותב ספרים. אבל אינני יכול, אז אני כותב" - כך אמר הסופר עמוס עוז במפגש עם קוראים שנערך אמש (ב') ביריד הספרים הבינלאומי בבנייני האומה בירושלים. אהבתו של עוז למוזיקה היתה זו שהובילה לשיתוף הפעולה של הסופר עם הזמרת רונית אופיר והמוזיקאי רמי הראל, בפרויקט שממזג ליצירה חדשה את שתי אהבותיו.

     

    "אותו הים", אלבום חדש שייצא לחנויות בשבוע הבא, מציע 16 שירים שהולחנו על ידי הראל ומבוצעים על ידי אופיר. בחלקם מצטרף אל המוזיקה קולו של המחבר שקורא ממילותיו. הטקסטים כולם לקוחים מתוך ספרו עטור השבחים שנושא את אותו השם וראה אור לפני כעשור. "ספרי נכתב במפתח מוזיקלי כך שחלק מהקטעים שלו נקראים סקרצו, אדאג'ו, מגניפיקט וסטאבאט מאטר", מספר עוז. "זו הקִרְבַה הקרובה ביותר שהצלחתי להשיג אי פעם ליצירה מוזיקלית. רמי ורונית מצאו את המיתרים המוזיקליים של 'אותו הים' ואני אוהב את התוצאה אהבה גדולה".


    עוז ואופיר ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים (צילום: מרב יודילוביץ') 

     

    בשביל אופיר, זמרת מוערכת שמתעקשת להישאר מחוץ לשערי הברזל של המיינסטרים, המפגש עם ספרו של עוז היתה הזמנה לעבודה מוזיקלית יוצאת דופן. "יצאנו למסע הרפתקני אל מרחבי 'אותו הים' בניסיון להעלות מתוכו ניצוצות מוזיקה שחבויים בו", היא אומרת. "מאז, קראתי אותו אולי 10 פעמים וגיליתי בו המון סודות, נכבשתי עד כלות ואני כל פעם חוזרת אליו".

     

    ההיכרות בינה לבין עוז נפרשת על פני שנים. ההערכה, כך עושה הרושם, הדדית. "הרעיון היה שלו. הוא פשוט הציע לעבוד ביחד מתוך הטקסט. 'אותו הים' זו יצירה שמבקשת ומזמינה חיבור למוזיקה כי הטקסט הזה כתוב כשירה", אומרת אופיר. "כשקראתי את הספר בפעם השנייה מתוך כוונה למצוא בו את המוזיקה, זה הדליק אותי. ביחד עם רמי עשינו עבודת פיצוח של היצירה ובחירת הקטעים".

     

    עד כמה היה עוז מעורב בעבודה?

     

    "מאוד. השלב הראשון היה להקליט אותו קורא. סביב הקריאה, נולדה ההפקה המוזיקלית. ממנה החלטנו לאן אנחנו הולכים. בכל השלבים, מההקלטות הראשונות ועד למיקסים, עמוס ונילי עוז היו מעורבים. היה חשוב לנו מאוד לקבל את ברכת הדרך שלהם בכדי להמשיך הלאה.

    במקומות מסוימים לקחנו לעצמנו חירויות במובן של חיבור טקסטים משני מקומות שונים ברומן לקטע אחד. זו היתה עבודה מרובה ולקח לנו בערך שנה עד שהתמונה המוזיקלית התבררה לנו".

     

    הלכתם להרבה כיוונים. יש פה סגנונות מוזיקליים מאוד שונים.

     

    "זה נעשה במכוון. הכיוונים השונים נותנים ביטוי לרבגוניות והרב-קוליות שקיימים ברומן הזה. יש בפלורליזם הזה הרבה חופש".

     

    איך עושים את המעבר הזה בין הז'אנרים, בין המילה הכתובה בְּספר לשיר?

     

    "בהמון אהבה. שנים אני מקיימת מפגשים בין תחומים. הפרויקט הקודם שלי הפגיש בין שירה ואמנות פלסטית ואני גם מובילה טיולים סביב שירים. דברים נושקים לדברים אחרים. אני אוהבת את המעברים האלה ואת ההסתובבות בגבולות שבין שירה לתחומים אחרים. במקרה הזה הרבה קטעים בספר הם שירה ולפעמים אפילו כתובים בחריזה, זה תהליך של פירוק והרכבה מחדש".

     

    לקרוא בין מימדים

    עותק הספר "אותו הים" שיושב אצל אופיר על המדף עבר כברת דרך. "הוא נראה כמו גמרא, מלא הערות שוליים", היא צוחקת. "כשעמוס עוז ראה את הספר הוא אמר: 'ככה אני אוהב שקוראים את ספריי'. אבל איך אפשר לקרוא בו אחרת? זו מציאות של חלום, לכאורה נטולת חוקיות למרות שיש בה חוקיות פנימית וחופש אדיר פורץ מוסכמות. הספר הזה מתנהל בכמה זמנים ובכמה מקומות בו זמנית, לא מחויב לליניאריות. יחד עם זה, יש בו עלילה והדברים מתרחשים בצורה הגיונית כביכול".

     

    יש לא מעט נקודות חיבור בין אופן עיבורו של הרומן והולדת האלבום, לדברי אופיר. "עמוס עוז סיפר לנו שכשהחל לכתוב את 'אותו הים' הוא התייחס אליו כאל רומן קונבנציונלי לכל דבר. בשלב מסוים של הכתיבה הוא נסע לקפריסין למקום מבודד להתרכז. על פתקים הוא כתב לעצמו הערות בחרוזים. שם, ברגע מסוים, הוא הבין שכך היצירה הזו מבקשת להיכתב.

    בהמשך הוא עבר לכתיבת שירה שממנה הוא יוצא ואליה הוא חוזר. בעיני יש בזה משהו מאוד יהודי שבא לידי ביטוי בעיסוק שלו עם המקורות, דוד המלך, אבשלום, תהלים. לצידם מתקיים ההווה העברי, הארצישראלי, יש ערד ונוף ישראלי אבל גם קוסמופוליטיות. אני אוהבת את הזרמים והשכבות התת קרקעיים שבספר שעל פניו נדמה שקשה למצוא בהם סדר. זה קיים גם באלבום".

     

    ספרי על שיתוף הפעולה עם רמי הראל.

     

    "הוא מוזיקאי מחונן ואדם עדין. אנחנו עובדים ביחד כבר 15 שנה ועשינו הרבה מאוד פרויקטים משותפים, אבל בפרויקט הזה אפשר לראות את כל המנעד וריבוי הצבעים שבו. רמי בוגר בית הספר למוזיקה של אוניברסיטת ברקלי. אנחנו שנינו אאוטסיידרים שפועלים מחוץ לממסד, מקום שיש בו המון חופש. זו ברית אמנותית ותיקה ובפרויקט שכזה, שמבקש קרבה וחיבור עמוק, יש לה משמעות מיוחדת. הלכנו ביחד מקצה לקצה מבחינה סגנונית - אם זה ג'אז, שרמי מרגיש בו בבית, ואם זה רוק, התנסות חדשה לשנינו. זה בהחלט היה מסע".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    לאתר ההטבות
    מומלצים