שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אני לא מאמין! עשיתי את זה בשירותים במטוס!

    פתאום, משום מקום, פשוט אמרתי את זה: "רוצה להיכנס פנימה?" והצבעתי לכיוון הנוחיות. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, חשבתי שאולי עברתי את הגבול. אבל אז היא אמרה את שתי המילים היפות ביותר שיכולתי לשמוע: "יאללה, בוא"

    "למה שלא תנסה? מה אכפת לך? אתה יודע איזה כיף זה?", ניסה לשכנע אותי רון, חברי לתואר הראשון, להיות דייל אוויר כמוהו. הייתי בן 24, כל החיים היו לפני, ובחוג שבו למדתי התחברתי עם שני דיילים ותיקים, בחור ובחורה, שנעדרו מידי פעם משיעורים עקב טיסות לחו"ל. כל אימת שהיינו נפגשים חייתי את עולם המושגים הלועזי והמוזר שלהם (למשל, ה"פּיצֶ'ר" הוא הכינוי לקומקום הקפה והתה, וה"טוּרקִישִים" הן המטליות הלחות שמחלקים לנוסעים) וקינאתי בחוויות המדליקות שעברו עליהן.

     

    לא עבר זמן רב, שתובל במעט שכנועים מצידם, והגעתי להחלטה - אני הולך על זה. עזבתי את הבר שבו עבדתי, והתקבלתי לקורס דיילי אוויר בחברה הלאומית, שנמשך חודשיים. עד מהרה סידרתי לעצמי יותר מביקור חודשי בנמל התעופה.

     

    בשלושת החודשים הראשונים, כצעיר שזה עתה התחיל לעבוד, "טחנתי" טיסות קוויקי לאירופה, או כפי שנהוג לומר בעגה הדיילית: טסתי לתל-אביב דרך פריז. אבל אז הגיעה הטיסה הראשונה שכללה גם שהייה בחו"ל. הייתי הנרגש באדם: אני, בניו יורק ועוד משלמים לי על זה! 

     

    היתה זו טיסת לילה שיצאה באחת אחר חצות. הוצבתי בחלקו האחורי של המטוס במחלקת תיירים, כולי נרגש ומבסוט מארבעת הימים שמחכים לי בבירת העולם.

     

    היא היתה מצויידת בזוג שדיים בדיוק במידה הנכונה

    העלייה למטוס ה- 747 הענק החלה, והנוסעים חיפשו את מקומם, כשלפתע תפסה את עיני נוסעת צעירה ויפהפיה. שיערה היה בלונדיני, קומתה נמוכה, והיא היתה מצויידת בזוג שדיים בדיוק במידה הנכונה. היא התמקמה לה בחלקו האחורי של המטוס והתחילה לעיין בז'ורנל נשי שהביאה איתה. מידי פעם נהגתי לעבור באזור שבו ישבה ולבדוק ש"הכל בסדר" ושאין "בקשות מיוחדות" בקרב הנוסעים, תוך כדי שאני מנסה לקלוט את מבטה וליצור קשר עין.

     

    מיד לאחר ההמראה התחלנו, דיילת נוספת ואני, להגיש משקאות לפני הארוחה. עגלת המשקאות התקדמה לאיטה, כשבראשי הידיעה שהשורה הבאה היא השורה של הבלונדה. סידרתי את חלוקת המשקאות, כך שייצא לי לשרת אותה.

     

    "ערב טוב גבירתי. מה אני יכול להציע לך לשתות?", שאלתי בחיוך כשהסתכלתי לתוך עיניה.

     

    "אני אשמח לדיאט קולה", ענתה לי בקולה המתוק וחייכה.

     

    "אני יכול להציע לך יין או בירה לארוחה?", המשכתי כשעיני נועצות מבט בזוג כריות האוויר שבלטו מתוך הטריינינג שלה.

     

    "כן, יין אדום יהיה נהדר. תודה", אמרה ופתחה את המגש שבגב המושב שלפניה.

     

    הסתכלתי עליה, היא החזירה לי מבט, ושנינו התחלנו לחייך. לא דיברנו. בראש, כבר חשבתי איך בסוף הטיסה אני פונה אליה ומבקש את מספר הטלפון שלה. אולי אפילו איזה דייט בניו יורק.

     

    בדרכי לשירותים, נתקלתי בה

    סיימנו להגיש את הארוחה וחולקנו לשתי משמרות של שלוש שעות: אחת עובדת, או כפי שמכנים זאת הדיילים "דיוטי", והשנייה נחה בחדרי הצוות של הדיילים בקומה שמעל. אני יצאתי למנוחה הראשונה, ובדרכי לשירותים נתקלתי בה. היא חילצה את עצמותיה כשהיא ישובה על אחד ממושבי הצוות. החלטתי לגשת אליה כדי "לבדוק" שהכל בסדר.

     

    "אז איך עובר לך?", פתחתי בשיחה.

     

    "האמת, לא רע בכלל", אמרה, "ישנתי קצת אחרי הצהריים, אז אני לא עייפה כל כך. בטח אראה איזה סרט עוד מעט".

     

    "בא לך משהו חם לשתות, coffee, tea or me?", אמרתי וחייכתי.

     

    היא צחקה ואמרה, "בינתיים אני אסתפק רק בכוס מים".

     

    ניגשתי למטבח הקרוב, מזגתי שתי כוסות מים ומיד חזרתי אליה. הסתכלתי עליה והיא עלי. שתינו וחייכנו. הרגשתי שהמתח המיני בינינו יכול להפיל את מסיכות החמצן שמעל המושבים.

     

    היא היתה יפה וסקסית, עורה היה חלק וצחור והיא היתה מבושמת בריח מיוחד. בהמשך השיחה איתה גיליתי ששמה נועה והיא רק השתחררה מהשירות הצבאי, ונסעה לבדה לתקופה לא מוגבלת ל"תפוח הגדול", כדי לעבוד, לחיות ולחוות את העיר הגדולה.

     

    החלפנו נגיעות קטנות מכוונות-לא מכוונות

    האורות במטוס כבו, הנוסעים שלא נרדמו בהמראה כבר חרפּו על כרית קטנה ולבנה, מעכלים את כריך העוף שהגשנו להם. נועה ואני נשארנו בחלק האחורי והחשוך של המטוס והמשכנו לדבר יותר משעה, צחקנו ואפילו החלפנו נגיעות קטנות מכוונות-לא מכוונות.

     

    ואז, פתאום משום מקום, פשוט אמרתי את זה: "רוצה להיכנס פנימה?", והצבעתי בזהירות לכיוון השירותים האחוריים. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, ופתאום חשבתי שאולי עברתי את הגבול והנה, היא כבר הולכת לפֶּרסֵר (מנהל השירות בטיסה) ומדווחת על דייל שהטריד אותה. זמן התגובה שלה היה נראה לי כמו נצח. אבל אז היא אמרה את שתי המילים, שנראו בזמנו כמילים היפות ביותר שיכולתי לשמוע: "יאללה, בוא".

     

    לא האמנתי שזה קורה לי. שנינו ידענו שאנחנו לא נכנסים לשם בשביל להמשיך לדבר בשקט. אט אט גיששתי את דרכי לכיוון השירותים, כשנועה נכנסה לפני ואני בדקתי שאף אחד לא מסתכל, ומיד נעלמתי אחריה לתוך התא הקטן והמואר.

     

    נעלתי אחרי את הדלת ואמרתי: "אז... את... באה לפה הרבה?" נועה חייכה, התקרבה אלי ובלי לומר מילה התחילה לנשק אותי. פתאום מצאתי את עצמי מתנשק איתה בלהט, תפסתי את פניה, ליקקתי את צווארה ועברתי לאוזן. היא נאנחה קלות.

     

    הרמתי את הטי-שרט שלה אבל לא הסרתי אותה, כך ששדיה נחשפו ואני אחזתי באחד מהם (בימיני, אני חושב). סובבתי אותה עם הגב אלי ורכנתי עליה כשהיא מכופפת כלפי האסלה, ופתחתי את הרוכסן של מכנסי העבודה שלי. נועה כבר הורידה את מכנסיה עד הקרסוליים, ואני השלמתי את המהלך וגלגלתי את החוטיני שלה למטה.

     

    הסתכלתי במראה שמעל לכיור וראיתי אותי בפעולה

    חדרתי אליה כשהיא שעונה על האסלה. נכנסתי ויצאתי ממנה בקצב מהיר, כשלפעמים גרמתי לה, בטעות, לחבוט את ראשה בדופן התא הקטן. תוך כדי שהגברתי מהירות, הסתכלתי לשמאלי במראה הגדולה שמעל לכיור וראיתי אותי בפעולה.

     

    "אני לא מאמין שאני עושה את זה", אמרתי לעצמי בלב, "אני מזיין בשירותים בגובה של 39,000 רגל באוויר, ועוד בטיסה הארוכה הראשונה שלי".

     

    אבל אז התחלתי קצת להזיע, פתאום נזכרתי שאני בעבודה ויכולים לתפוס אותי. השהייה הקצרה בשירותים נראתה לי כמו נצח. חששתי שעוד מספר שניות נשמע דפיקות בדלת מנוסעים שאולי מחכים בתור, או גרוע מזה, מהפרסר שמחכה לי עם מכתב תלונה ומודיע לי על סיום עבודתי בחברה. במוחי כבר תכננתי את המילוט החשאי של שנינו מהתא הקטן.

     

    "הייתי צמא אז ירדתי לשתות קצת מים"

    "צריך לצאת בזהירות", תדרכתי את נועה, "יש פה כל מיני נוסעים דתיים שמתפללים וכאלה שלא יכולים לישון ומסתובבים. את תצאי ראשונה ואני אמתין פה כמה שניות ואצא אחרייך".

     

    "טוב", אמרה ונשקה לי קלות על השפתיים.

     

    פתחתי לאט את הדלת כך שנוצר חריץ קטן ובדקתי את השטח. היה חשוך ולא ראיתי אף אחד שחיכה לשירותים. החלטתי שזה הזמן. הוצאתי את נועה ומיד סגרתי את הדלת. הסתכלתי במראה וסידרתי את המדים והעניבה. חיכיתי עוד מספר שניות, לקחתי אוויר ויצאתי החוצה באסרטיביות לכיוון המטבח האחורי. שם פגש אותי דייל המטבח שהיה במשמרת ושאל למה אני לא ישן. אמרתי לו שהייתי צמא. מזגתי שתי כוסות וחזרתי לכיוון מושבה של נועה.

     

    "לא יודע מה איתך, אבל אני איבדתי קצת נוזלים", לחשתי בחיוך כשהושטתי לה את הכוס.

     

    "כן אה?", היא השיבה בחיוך משל עצמה.

     

    "את צריכה משהו?", המשכתי. אבל היא הנידה את ראשה בשלילה.

     

    "טוב, אז אני הולך לשים קצת את הראש למעלה. נתראה בבוקר?", שאלתי.

     

    "כן", אמרה, "לילה טוב".


     

    נכנסתי שוב לשירותים, אבל הפעם לצחצוח שיניים. הסתכלתי במראה תוך כדי, חשבתי על מה שקרה פה לפני דקות בודדות, וחייכתי כלא מאמין. "סימנתי וי על זיון בשירותים במטוס", חשבתי לעצמי, "לא ייאמן!".

     

    אבל החלק הטוב עוד היה לפני - נשארה לי עוד שעה וחצי של שינה.  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: index open
    ליקקתי את צווארה ועברתי לאוזן. היא נאנחה קלות
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים