אקזוטיקה של גבר קזחי
"לשחרר יותר מפינה/ לאקזוטיקה הפחוסה, הנשמרת כמו לעצמה/ של איזה גבר קזחי, סלובקי, אפילו, למשל, איזה ניצול סרבי". שני שירים חדשים של גילי חיימוביץ'
גבר קזחי
לסרור את סדר היום
ומאי הציות המתמסר לחשק
לשחרר יותר מפינה
לאקזוטיקה הפחוסה, הנשמרת כמו לעצמה
של איזה גבר קזחי, סלובקי, אפילו, למשל, איזה ניצול סרבי
לדעת את כוסו, כעסו וכרסו
לא את כיסו
את תאוותו.
לגרוף גבו בלשוני הזרה, הזורעת
בלי לדעת מה ייצמח
כמו לאהוב
את מי שנקרה בדרך
כמו רוח אקראית
כמו חופש
ללא בחירה
חוף הים פלמחים, יום אחרי כלולותינו (צילום: צביקה זהבי)
להחזיק מים
חוף הים בפלמחים
יום אחרי כלולותינו
קיעקע אושר
נקב להתגעגע דרכו
אתה החזקת אותי
ואני החזקתי מים
אמרתי:
"זה אושר. זה, בדיוק עכשיו, אושר"
היה קל להיות קלילה ביום אחרי כלולותינו
בידיך
כשאתה שם אותן על ההדק שלי
אני יודעת
שאושר הוא אקדח חם
כן, יס איט איז יאההה
גילי חיימוביץ' פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה: "דבק מגע", "משתקפת כמו אושר", שייצאו בהוצאת
גוונים ו"אש כוחותיי", ספרה האחרון שיצא בהוצאת אבן חושן. בנוסף שיריה התפרסמו ב"מאזניים", "מטעם", "עמדה", מעריב ו"שבו". חיימוביץ' היא ישראלית המתגוררת בקנדה. היא עובדת כפסיכותראפיסטית באומנויות ומנחת קבוצות וסדנאות. סרטה הקצר "מילון למי שאין בו צורך" זכה במלגה מטעם משרד המסחר והתעשייה והוקרן בקנדה וישראל.
לפנייה לכתב/ת 
