שתף קטע נבחר

האם יש לנו סיבה לחגוג את יום המשפחה?

בני העשרים פלוס עוד זוכרים שיום המשפחה הוא בעצם יום האם לשעבר, ושמו שונה כדי שגם אבא יהיה שותף לחגיגה ו..לאחריות, אבל האם שינוי השם הביא גם לשינוי בפועל? ובכלל, איך חוגגים ילדי הגן את היום הזה כשיש כל כך הרבה משפחות לא קונבנציונליות?

בסוף שנות השמונים עם פריצת המהפכה הפמיניסטית בישראל החלה ישראל להתיישר לפי המנהגים בחו"ל, ויום האם הפך בהדרגה ליום המשפחה. רשמית, אומץ יום המשפחה על ידי משרד החינוך בתחילת שנות ה 2000. אבל האם השינוי, שנובע גם מהתמורות הסוציולוגיות שעבר התא המשפחתי בתקופה זו, הביא להתייחסות אחרת, למשל בגני הילדים ובבתי הספר ליום הזה? תלוי את מי שואלים.

 

ד"ר אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית וראש התכנית לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, אומרת שהעובדה ששמו של יום האם השתנה ליום המשפחה היא תוצאה של הנחייה של משרד החינוך. לדבריה, המשרד קלט והפנים את המסרים של המהפכה הפמיניסטית ועל כן שילב והטמיע את השיח בהנחיות מפורשות, "אבל אם אנחנו מסתכלים על היום הזה מקרוב, קרוב לוודאי שנמצא שהיום הזה נשאר אותה הגברת בשינוי אדרת. האמהות הן, על פי רוב, אלה שמגיעות לגן הילדים, והן אלה שאופות עוגות. בוודאי שיש גם אבות שמטפלים בילדים, אבל השינויים החברתיים מוגבלים מאוד ובפועל, במציאות החברתית נשים הן אלה שאחראיות לטיפול בילדים".

 

אז השינוי הוא למעשה סמנטי בעיקרו?

"יש שינוי בשיח ברמה השטחית, אבל ברובד העמוק יותר המבנה החברתי הבסיסי לא השתנה, וגם כשחוגגים את יום המשפחה הדגש הוא על מקומה של האמא ועל תפקידי האישה כאם. למעשה, לעובדה שקוראים ליום הזה 'יום המשפחה' אין שום משמעות. לכאורה, שינו את שם היום כי אמרו ש'יום האם' מקבע את המעמד והתפקידים המסורתיים של האמא, ולכן מהבחינה הזאת יום המשפחה הוא צעד קדימה, במובן של ההכרה שההורים אחראים במשותף לגידול הילדים. אבל בפועל מדובר באחיזת עיניים, כי המציאות החברתית עדיין שונה לגמרי, ולא משנה אם נקרא לה בשם א' או ב'. הנשים הן אלה שעובדות במשרות חלקיות ואלה שמרוויחות פחות, אבל עדיין אחראיות על הילדים ברוב המקרים. במילים אחרות, המציאות היא זו שמדברת ומשקפת את מה שקורה בפועל ולא השמות היפים שנותנים ליום הזה".

 

משפחה - פנים רבות לה

  

משפחה בשנת 2009 היא יצור עם הרבה יותר פנים, ממה שנטינו להאמין עד היום, והדברים חודרים להכרה ולמודעות של כולנו כל יום מחדש. ד"ר הרצוג מדגישה ש"אי אפשר לדבר על מתכונת של משפחה גרעינית בימינו. המשמעות של מושג המשפחה היא משהו הרבה יותר רחב וגמיש, וכך צריך להתייחס אליו".

 

גם במשרד החינוך הבינו את זה, והוציאו הנחיות מסודרות לגננות ולמורות לגבי המודלים החדשים של משפחות: חד-הוריות, חד-מיניות, ילדים שהסבא ו/או סבתא מגדלים אותם, ילדים מאומצים ועוד שילובים.

 

אורה גולדהירש, פסיכולוגית התפתחותית באגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, מספרת שבשנת 2007 פנתה לאגף אם חד-הורית, שהתלוננה שבגן הילדים של בנה, לא מתייחסים לתא המשפחתי בו הוא גדל והוא מתקשה לחגוג את יום המשפחה באופן בו חגגו אותו בגן. "באותה שנה פתחנו את הנושא, והבנו שצריך לתת לגיטימציה לכל ילד והמשפחה שלו. ככל שעוברות השנים המקרים שהיו בעבר חריגים הופכים נורמטיביים, ולא צריך להדגיש זאת עבור הגננות, כי ההבנה מגיעה מהן, לכן לא תמיד הן צריכות את ההנחיה. ברור להן שאי אפשר לחגוג את היום הזה כמו פעם. אי אפשר לבקש מהילדים להביא תמונת חתונה של ההורים, או להביא את אבא ואמא ביום המשפחה לגן. אנחנו מנחים את הגננות לקיים את יום המשפחה, כך שכל אחד מהילדים יזהה בחגיגה את התא המשפחתי שלו".

 

האם ההנחיה היא לדבר על כל סוגי המשפחות הקיימים?

"לא בהכרח. ההנחיה היא לדעת לקבל ולהתייחס לכל משפחה כמעגל התמיכה של הילד. אם אין בגן מודל של משפחה מסוימת, לא נדבר עליה כדי לא להעמיס על הילדים ידע מיותר. אנחנו מנחים את הגננות להכיר את סוגי משפחות שקיימות בגן, ולהתאים את התוכן של החגיגה לסוגי המשפחות אלה. אז אם אין בגן משפחה חד-מינית לא מדברים על הנושא, כי מטרת יום המשפחה איננה הקניית ידע (שהילד איננו בשל כדי ללמוד אותו), אלא לבסס את היכולת של הילדים להכיר בשונות ולדעת שיש סוגי משפחה שונים. לדוגמה, אם יש בגן משפחה של שתי אמהות, יהיו ילדים שישמעו על כך בפעם הראשונה, אבל בלי להבהיר יותר מדי את דרך בניית המשפחה הזאת. בעצם, מה שמצופה מהילד הוא להסביר שלחבר שלו בגן יש שתי אמהות ולקבל את השונה.

 

גננות שעימן דיברנו אמרו, שבסופו של דבר, מי שמגיעות לחגיגה בגן הן האמהות, על פי רוב.

"זה נכון שמבחינת שעות פעילות הגן, אמהות נגישות יותר ויכולות לבוא יותר, אבל אנחנו גם רואים שבנוסף לאבות, באים יותר ויותר קרובי משפחה מכל הסוגים, כמו סבא וסבתא ואחים".

 

מה את אומרת על אלה שמתגעגעים ליום האם?

"אני לא מרגישה געגוע, לא בתפיסות ולא במציאות בגני הילדים. להיפך, העובדה שיום האם הפך ליום המשפחה בגלל הגיוון במשפחות, מנטרלת באיזשהו אופן את הקושי של הגננת להתמודד מול ילד שאין לו אם. לאורך השנים, הגננות תמיד העלו את השאלה מה עושים ביום האם כשאין אמא. האם מכיוון שלילד אחד אין אמא לא נחגוג בגן בכלל? יום האם העלה יותר שאלות מאשר יום המשפחה, כי גם אם אין אמא בתמונה, לכל ילד יש איזושהי משפחה".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"המבנה החברתי הבסיסי לא השתנה"
צילום: ויז'ואל/פוטוס
ד"ר אסתר הרצוג. "האימהות עדיין אופות עוגות"
לאשה בפייסבוק
מומלצים