שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לנצח קאובוי
    קלינט איסטווד כבר בן 78, אבל לא מניח את הנשק. בסרטו החדש, "גראן טורינו", הוא מגלם קשיש נרגן ולוחמני שנקלע למלחמת כנופיות בשכונה. ראיון על גזענות, התבגרות ועוד. ולא, הוא עוד לא פורש

    בערך באזור אוקטובר החלה חרושת שמועות כי "גראן טורינו", סרטו החדש של קלינט איסטווד, יהיה גם סרטו האחרון. השמועה הופרכה במהרה (הוא עובד בימים אלה על הסרט ""The Human Factor וכן בדיבורים על משחק בסרט חדש), אבל אין ספק שבגיל 78, איסטווד מתקרב היטב לגיל הפרישה.

     

    בראיון ל"ניו יורק מגזין" אמר איסטווד ש"כשעשיתי את 'מיליון דולר בייבי' אמרתי 'זהו, מושלם, זה הסרט האחרון'. ואז עשיתי עוד סרטים. אף פעם אי אפשר לדעת אילו תפקידים טובים יהיו בשבילי". בכל מקרה איסטווד, אקדוחן וקאובוי נצחי, עדיין שש אלי קרב. למשל, ברגע שהוא מתבשר שהבמאי ספייק לי תקף אותו, הוא מיד שלף את המאגנום 44 שלו ולחץ על ההדק. "הגיע הזמן שהבחור הזה יסתום כבר את הפה", אמר.


    איסטווד מתוך "גראן טורינו" (צילום: יחסי ציבור)

     

    זה קרה במהלך פסטיבל קאן האחרון, אבל למעשה מדובר בעוד מערכה בקרב המתמשך הניטש בין שני הבמאים האלה: לי תקף הפעם את איסטווד על כך שבסרטיו האחרונים "גיבורי הדגל" ו"מכתבים מאיוו ג'ימה" לא רואים בכלל חיילים שחורים. "איסטווד הציג את ההיסטוריה הפרטית שלו", רטן לי. "גרסת השחורים כלל לא קיימת".

     

    איסטווד כאמור לא נשאר פראייר ופתח בארטילריה כבדה: "האם לי למד אי פעם היסטוריה בכלל? זאת גם לא הפעם הראשונה שהוא מתלונן עליי. הוא אפילו קיטר על סרטי 'בירד' מ־1988 שעסק בצ'ארלי פרקר. הוא לא הבין למה בחור לבן עשה סרט על מוזיקאי שחור. פשוט אני הייתי היחיד שעשה זאת. זאת הסיבה. למה הוא לא הקדים אותי ויצר את הסרט? מתברר שהוא העדיף לעשות דברים אחרים".

     

    ומה ההסבר שלך במקרה הנוכחי?

     

    "נכון שהיתה יחידה קטנה של חיילים שחורים באיוו ג'ימה, אבל הם לא נמנו עם האנשים שהניפו את הדגל האמריקאי, כך שלא יכולתי לשבץ שחקן אפרו־אמריקאי באחד התפקידים הראשיים. אם הייתי עושה את זה, אנשים היו חושבים שדעתי השתבשה. זה פשוט לא היה מדויק ולא מציית להיסטוריה.

     

    אבל כשעשיתי את 'בירד' זה היה נכון ש־90 אחוז מהסרט יהיו שחקנים שחורים. אגב, אני עומד לביים סרט על המנהיג נלסון מנדלה, ואיך הוא השתמש בניצחון של דרום אפריקה באליפות העולם בראגבי כאמצעי לאחדות. ספייק לי יכול להירגע, אני לא הולך להפוך את מנדלה לבחור לבן".

     

    סוגיות של גזענות ניצבות גם במרכז סרטו החדש של איסטווד "גראן טורינו" (עכשיו אצלנו), שבו הוא מגלם בעצמו קשיש נרגן וגזען, שלא מפסיק לספר בדיחות חפות מתקינות פוליטיות ולהעיר הערות בוטות, כולל אנטישמיות.

     

    לדמות שלו קוראים וולט קובלסקי, אמריקאי ממוצא פולני, בוגר מלחמת קוריאה, פנסיונר של תעשיית הרכב, שמתקשה להתמודד עם השינויים בחייו ובסביבתו: רעייתו האהובה הלכה לעולמה, השכונה שלו ננטשת מתושביה ומתאכלסת במהגרים אסיאתים, בשחורים ובכנופיות של עבריינים שחומדות את רכב האספנות שלו: גראן טורינו מראשית שנות ה-70. האלמן המקשיש מתקשה גם לייצור קשר עם שני בניו האנוכיים והצאצאים שלהם.

     

    בסופו של דבר קובלסקי משתנה, ורוקם קשר עם שכניו האסיאתים, במיוחד עם אח ואחות צעירים. המפגש איתם משנה את חייו. "לא היה קשה לי לגלם דמות גזענית. הוא פשוט מישהו מהדור הישן. והשיעור המשמעותי והאמיתי שוולט לומד בסרט, וכך גם אנחנו, שגם בגיל מבוגר עדיין אתה יכול ללמוד דברים ולהשתנות ולגלות את הסובלנות", סובר איסטווד. "הזדקנות בהחלט יכולה להיות כיפית, אם אתה נרגע ונהנה מהחיים".

     

    "גראן טורינו", הוא הסרט הקופתי ביותר בתולדות איסטווד וחצה את רף 100 מיליון דולר הכנסות. חלק

    מקסמו של הסרט הוא מהמפגש עם שחקנים לא מקצועיים ולא מוכרים, חלקם אפילו לא מדבר כלל אנגלית. "לקחתי סיכון כשליהקתי שחקנים נטולי ניסיון, שחלקם לא הופיעו בסרט מעולם, אבל הרגשתי שזאת הדרך היחידה לעשותו. נתתי לשחקנים הנחיות אחדות, שהיוו שיעור למשחק ראשוני, ואז מיהרתי להתקדם, כדי שהם לא יוכלו לחשוב יותר מדי".

     

    הפגישה עם איסטווד התקיימה בעיצומו של המאבק על נשיאות ארצות הברית. איסטווד נחשב תמיד לרפובליקני מוצהר (ואפילו תמך בנשיא השנוא ריצ'רד ניקסון), וזה סקרן לשמוע במי הוא מצדד ומה הוא חושב על ברק אובמה.

     

    "אני לא מעניק את תשומת ליבי לאף אחד משני הצדדים", הוא טען וסירב להביע תמיכה באחד המועמדים. "תמיד הייתי ליברלי. אני מאמין שכל אחד צריך לחיות את חייו ולעשות מה שהוא רוצה. לא צריך להתערב בחיי האחרים. אני מאמין בממשלה קטנה ולתת לפוליטיקאים את הכוח לעשות. אגב, אשתי דינה רואיז (אותה הכיר במהלך ראיון שהיא ערכה אותו בשנת 1993- א.ק) היתה קריינית חדשות באריזונה, כך שהיא הכירה את ג'ון מקיין וחיבבה אותו, וכך גם אני. למעשה תמכנו בו כשהוא התמודד מול בוש לפני שמונה שנים. אבל מאז לא היינו יותר פעילים".

     

    את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים