שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ברית הזוגיות vs הידועים בציבור
    ישראל חוגגת את יום המשפחה. האם אריאלה ועמית (ידועים בציבור) שותפים לחגיגה הזו כזוג שהקים משפחה בישראל? ynet בדק כיצד יתנהגו ה"ידועים בציבור" אם יאושר חוק "ברית הזוגיות"? וגם: איך מתייחסים הרבנים השונים לתופעה

    הצעת חוק "ברית הזוגיות" שעולה בימים אלו שוב לכותרות מציעה לבטל את מעמד הידועים בציבור, מה שמוביל את שתי הישויות האלו למסלול התנגשות חזיתית. כולם מדברים על ברית זוגיות ואף אחד לא מדבר על ידועים בציבור, ובכתבה זו נבדוק את הצעת החוק מזווית הראייה של הידועים בציבור.

     

    ונפתח בסיפור: 

    אריאלה ועמית התחתנו לאחרונה בחתונה חילונית באחד מייקבי צפון הארץ. כששאלו אותם חברים מדוע בחרו להתחתן חתונה אזרחית, הם ענו ש"אין דבר כזה חתונה אזרחית בישראל". אז החברים פנו לרב החילוני שחיתן אותם ושאלו אותו אם הוא רב רפורמי, ולא הבינו אותו כשאמר להם שהוא רב חילוני. "אז מה כתוב לכם בתעודת זהות?", שאלו סקרנים, והשניים ענו שבינתיים רשום שהם רווקים. אבל האורחים היקשו - אתם לא נשואים? "אנחנו נשואים", ענו, "בעיני עצמנו". "אם כך אתם ידועים בציבור", אמרו כולם במקהלה. "לא ממש",

    ענו אריאלה ועמית. והסבירו שכדי להיות ידועים בציבור צריך להצהיר, ואת זה עוד לא הספיקו לעשות ובכלל הם מתכוונים לטוס לניו יורק ושם להתחתן חתונה אזרחית.

     

    "ואז תהיו זוג נשוי?" נשמו לרווחה אך נדהמו מתשובתם - "תלוי את מי שואלים", ענו, "אם לא נודיע על הטקס שעשינו למשרד הפנים - נישאר בני זוג."

     

    "טוב, אז הנה בקרוב יש ברית זוגיות - אולי תצהירו שם ותהיו נשואים?" שאל זה שאינו יודע להפסיק לשאול, "יכול להיות שנעשה זאת", ענו השניים, "אבל שוב נהיה נשואים בעיני עצמנו, ואילו המדינה תקרא לנו בני זוג". "אבל אתם כבר בני זוג", החלו האורחים בחתונה לאבד סבלנות. "לא, אתם מבולבלים, מה פה קשה להבין. היום אנחנו בני זוג, ואם החוק יעבור ונלך לרשם אז אנחנו נהיה "בני זוג". כהגדרה בחוק, אבל זה שונה מזוג נשוי כי רק דרך הרבנות אפשר יהיה להיות נשוי." "אז למה לטרוח בכלל ? אל תעשו כלום ובסוף תהיו ידועים בציבור." "אי אפשר", ענו, "כלומר, רק במקרים מיוחדים הרשם יסכים לקרוא לנו כך, כי המעמד הזה יבוטל בחוק". "אז איך יקראו לכם לכל הרוחות?", אולי תקראו לנו אריאלה בוגוד ועמית רונת, שני בני אדם שאוהבים זה את זו אהבה גדולה.

     

    והנה שאלה נושאת פרסים: היום חוגגים בישראל את יום המשפחה. האם אריאלה ועמית יכולים להיות שותפים בחגיגה הזו כזוג אשר הקים משפחה בישראל?

     

    לקראת יום המשפחה, פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים אודות משקי הבית בישראל בכלל ועל הקוהביטציה, כלומר הזוגרות, כלומר הידועים בציבור בפרט.

     

    ב-2006: 47 אלף זוגות בישראל

    לא במקרה השפה מעורפלת ועדיין לא ננעלה על שם תואר אחד וברור של מעמד הידועים בציבור, היות שזהו מעמד מעורפל שלא תמיד ברור לחברה מתי מדובר בבני זוג חברים ומתי אלו ידועים בציבור? לפי הנתונים הנכונים לשנת 2006, ישנם 47 אלף זוגות הנקראים ידועים בציבור בישראל, שהם כ-3 אחוז מכלל המשפחות, והמספר הזה מזנק בהתמדה בעשור האחרון. ייקח עוד זמן, אם בכלל, להגיע לנתונים בנורבגיה-שם 26% מכלל המשפחות הם ידועים בציבור.

     

    את כל הסטטיסטיקה הזו, מפלגת "ישראל ביתנו" רוצה למזער, וברבות השנים גם להעלים, ובמקום מעמד מעורפל זה, הם הציעו מעמד מעורפל אחר - ברית הזוגיות. מעורפל היות שגם לברית הזוגיות ישנם מספר הצעות לנוסח חוק וכלל לא ברור מהו בעצם המעמד שנותן בכורה לרבנות וממצב אותה כגוף היחיד שיערוך נישואים בישראל ליהודים, ואילו מי שרוצה אחרת- שיירשם כזוג במסלול אזרחי.

     

    גישת הרב קנוהל, רבה של כפר עציון

    הרב אלישיב קנוהל, רבה של כפר עציון, מודע לכך שברית הזוגיות עלולה לפגוע במעמד הידועים בציבור: "המציאות בישראל הולידה את תופעת הידועים בציבור כפתרון נצרך לכל מי שלא יכולים או לא רוצים את הפתרון ההלכתי. כעת הצעת ברית הזוגיות נותנת כנראה, לדעת המציעים והתומכים בה, מענה לפסולי החיתון. יתכן והמחיר של מהלך זה הוא פגיעה אפשרית במעמד של הידועים בציבור. ממילא, אין הצעה שתתאים לכולם.

     

    "אני חושב שאם הצעה זו של ברית הזוגיות אכן עונה על צורך אמיתי של הרבה מאד אזרחים ואזרחיות יתכן ועל הידועים בציבור יהיה לשלם את המחיר, כחלק מהיותנו חברה בעלת מערכת מחויבויות הדדית. רק הזמן יקבע אם הרווח היה שווה את ההפסד. גם בתולדות ההלכה אנו מוצאים תהליך דומה - קביעת הלכה מסויימת כמשנה ראשונה, לאחר זמן מה בודקים ומתקנים לפי הצורך ושיקולי התועלת את הסטיות ונקבעת משנה אחרונה וכן הלאה, וכך צריך לפעול גם כיום".

     

    כדוגמה להחלטה מעין זו, מביא הרב קנוהל את החלטת המדינה בראשית דרכה להימנע ממסלול נישואים אזרחיים מתוך חשש שייווצר חיץ בין קבוצות של נישואין על פי הלכה ועל פי המדינה, וכדי למנוע מצב זה, החליט בן גוריון להימנע ממחיר זה של הפרדה קבוצתית ונתן בלעדיות לרבנות. היום במרחק של זמן, ניתן לבדוק לדעתו את הרווח וההפסד של החברה הישראלית מהחלטה זו, ולהמשיך ולתקן את הדרוש תיקון מתוך כובד ראש ואחריות ציבורית, ומתוך רצון כנה לשמור על שלימות החברה מחד גיסא, ועל נתינת מענה הוגן למירב הקבוצות המצויות היום במדינתנו.

     

    ואכן, אחד האנשים אשר היה מעורב בהחלטה זו הוא השופט חיים כהן ז"ל, אשר כיהן באותה עת כיועץ המשפטי לממשלה. בספר מבוא אישי המסכם את חייו הוא עורך חשבון נפש עם הטיעון אודות החשש לפיצול יהודי ישראל לאלה שמותר להתחתן בהם ולאלה שאסור - ומכאן להחלטה להשאיר את מוסד הנישואין בידי הרבנות כגוף בלעדי, וטוען שבדיעבד לא היה בחשש זה מאומה, משום שאישה שנישאה בנישואין אזרחיים אינה אשת איש ובניה מבעלה או מאיש אחר אינם ממזרים, ואם תרצה להינשא שנית בנישואין דתיים, אלו יתפסו בלאו הכי. בהמשך כהן מכה על חטא שהנהגת המדינה בחרה להתעלם מהצרות שהובילה להחלטה לוותר על נישואים אזרחיים.

     

    וכעת עולה השאלה האם ההצעה של ברית הזוגיות תהיה עוד החלטה אשר בוחרת להתעלם מהצרות שהיא מביאה והכל מתוך רצון לשמור על אחדות העם?

     

    ומה אומרת "היהדות הליברלית"

    יש לפחות שניים שכבר היום רואים את ההפסד ממהלך זה ואינם מבקשים לחכות עשור או שניים כדי לדעת זאת, ואלו הם הרבנים השייכים ליהדות הליברלית.

     

    הרב גלעד קריב, מחשובי הרבנים הרפורמים בישראל, טוען כי ברית הזוגיות, במתכונת שהוצעה על ידי ישראל ביתנו, היא טעות חמורה בהקשרם של הידועים בציבור, היות ומוסד זה חשוב ומאפשר לזוגות רבים לתת תוקף משפטי כלשהו ליחסיהם, השונה מהתוקף המשפטי של הנישואין, ואין שום סיבה לבטל זאת.

     

    לדבריו, במדינת ישראל יש קשת של אופציות לחיות חיי משפחה ואין מקום לפסול אופציה שמיעוט בוחר לחיות על פיה. הרב קריב מביא כדוגמא מציאות של אישה המסורבת גט במשך מספר שנים, ובינתיים היא מוצאת זוגיות אמיתית וכנה. לפי הצעת החוק- היא לא תוכל להירשם במרשם הזוגיות היות והרבנות לא תשחרר לה את הטופס המיוחל. האם יש סיבה לשלול ממנה את הזוגיות?

     

    קריב טוען כי חוץ מהכשרת הלבבות של האורתודוכסים, אין שום סיבה טובה לדרוש את ביטול מעמד הידועים בציבור בתמורה להסדרת ברית הזוגיות. טענה זאת הוא משמיע על אף שהוא, כחלק מהתנועה הרפורמית, אינו מוכן לקדש ידועים בציבור ומחייב מהם מלכתחילה למקסם את ההכרה הפורמלית על ידי נישואין אזרחיים בחו"ל, אך מאידך הוא מעוניין לשמר את זכותם לחיות לפי החלטתם, גם אם היא איננה דרכו.

     

    הרב נרדי גרין, מראשוני הרבנים החילונים בישראל וידוע בציבור בעצמו, מתנגד אף הוא להצעת ישראל ביתנו וטוען כי חילונים רבים אינם מבינים לעומק את הבעיתיות של הצעת חוק זו, ותומכים בה מחוסר הבנה, שבדרך זו הרבנות רק תמצב את עצמה כגוף הבלעדי המשיא יהודים בישראל.

     

    מציאות זו תוביל לרשימה של אזרחים סוג ב' שיירשמו בהגדרה של בני זוג, שאינם נשואים, באמצעות רשם הזוגיות של המדינה. הרב גרין טוען כי רק כוחות הימין הקיצוני והפונדמנטליסטים החשוכים מעוניינים להעביר את מוסד הידועים בציבור מן העולם ורוצים שכולם ייראו כמוהם מבלי לאפשר לאחרים לחיות את חייהם לפי דרכם ואמונותם.

     

    לכן, הרב גרין מעדיף כי על אף המציאות הבעייתית היום עבור פסולי החיתון, עדיף להשאיר את המצב החוקי על כנו ולעודד יותר ויותר זוגות לבחור באפיק הידועים בציבור וכך להמשיך את זכות הבחירה הקיים כיום למי שמעוניין בכך, והוא מקווה שמספרים גדלים והולכים של זוגות אלו ייגרמו בעתיד לקביעת חוקים אשר יפעלו טוב יותר לטובת החילונים.

     

    ח"כ רותם: מושג של "אין ברירה"

    ח"כ דוד רותם יוזם ההצעה (ישראל ביתנו) אומר בתגובה כי המושג ידועים בציבור הוא לא מופע של המחוקק אלא נוצר בלית ברירה על ידי בתי המשפט. הוא מסביר כי כל עוד המדינה לא

    הסדירה את הנושא ולא נתנה מענה לזוגות לפסולי החיתון, היה צדק בפסיקות השופטים, וביניהם הפסיקות של חיים כהן עצמו, אשר ניסה לתקן בבית המשפט את אשר לא ביצע כיועץ משפטי לממשלה.

     

    רותם מציע כעת פתרון ואפשרות חוקית להסדרת המשפחה ולטענתו המצב המעורפל של הידועים בציבור יצטרך להיפסק, היות ואין זכות בחוק להיות ידוע בציבור, אלא יש זכות להקים משפחה, ובזכות זו הוא חש שברית הזוגיות לא פוגעת, אלא רק מסדירה את הליך רישום הזוג בחוק במקום להשאירו פתוח לפרשנויות שונות בבית המשפט.

     

    ובינתיים אריאלה ועמית ימשיכו לענות לעצמם ולסביבתם על הגדרת המשפחה שלהם ונראה כי העתיד עוד יזמן להם הגדרות חדשות ויצירתיות על התא המשפחתי, ועד שיגיעו להגדרה העצמית, אני לפחות אאחל להם חג משפחה שמח.

     

    הכותב הינו רב חילוני וממייסדי אתר "טקסים"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עמית ואריאלה. אנחנו נשואים?
    צילום: רותם ברק
    רותם. להסדיר בחוק
    צילום: צביקה טישלר
    קריב. נגד ברית הזוגיות
    צילום: ניב קלדרון
    מומלצים