חשבתי שהוא ילדותי, הוא חשב שאני ערסית
שוטטתי לי באתר ופתאום ראיתי גברבר חתיך ופניתי אליו עם תמונה שלי, אבל הוא שלח את התמונה לחבר שלו, שהמליץ לו לא לצאת איתי. בסוף כן נפגשנו והדייט היה ממש סתמי. מזל שבכל זאת נסענו יחד לפראג. סיפור עשירי ואחרון בתחרות
הסיפור התחיל ב-23.12.2002, עשרה ימים לפני יום ההולדת שלי, באתר בליינד דייט. באותה תקופה העברת תמונות ברשת היתה פחות פופולרית, ובמקום לנשק שני צפרדעים נאלצתי לנשק בערך מאה (מובן שלא ממש נישקתי, ומובן שאף אחד מהם לא היה נסיך, גם אם כולם טענו כך בטלפון).
היו לי התאהבויות פה ושם תוך כדי שיחות הטלפון, אבל הפגישה הראשונה אחרי כל כך הרבה ציפיות היתה מאכזבת מאוד, וגם אם היה באמת סיכוי קלוש לקשר - זה לא ממש יצא.
אז שוטטתי לי באתר, מכירה כמעט את כולם, ופתאום ראיתי איזה גברבר חתיך. אמרתי לעצמי שזה בטח מישהו שפירסם תמונה שלא שלו, אבל החלטתי לפנות אליו ושלחתי לו תמונה שלי. שמו היה ארנון והיה רשום בכרטיס שלו שהוא מחפש קשר של אהבה וחמימות (רק בדיעבד הודה שזאת היתה אחלה דרך להכיר בחורות לסתם סטוצים - חוצפן!).
אוהבים לאכול, לראות סרטים והכי את הילד שלנו. מירי וארנון עם איתי
בדיעבר הסתבר לי שהוא שלח את התמונה ששלחתי לו לחבר שלו, שאמר לו "אל תצא איתה, היא נראית ערסית חבל"ז!". מזל שהוא לא שמע לו, ומזל שהוא לא מבין באינטואיציה.
דווקא הוא, בניגוד לרובם, לא נשמע לי כל כך בטלפון, אבל אמרתי לעצמי שאולי כדאי שבכל זאת ניפגש, ועדיף לא לנהל שיחות נוספות ומיותרות, שבעבר תמיד אכזבו אותי.
היתה סביבו מעין הילה כזאת כשראיתי אותו בראשונה
נפגשנו ב"אוכף", פאב בקריות שאין לי מושג אם עדיין קיים, ועד עכשיו זכור לי המקום. אני מוכנה להישבע שבפעם הראשונה שראיתי את ארנון, היתה סביבו מעין הילה כזאת, שהייתי בטוחה שהוא מלאך. לכי תסבירי לעצמך שזו סתם תאורת רחוב.
הדייט היה ממש סתמי (דיבר על סיינפלד, על הסימפסונים וכ'ו) אבל נחמד, וחשבתי לעצמי שבגלל שהוא חתיך נחמד לי להמשיך, אבל זה זמני ביותר וקשר רציני מזה לא ייצא. גם אמרתי לחברה שלי שהוא מאוד ילדותי ונראה לי רדוד.
המשכנו להתראות, ואחרי חודשיים של לצאת ביחד ו"נחמד" החלטנו לטוס לפראג. עדיין בשלב הזה אף אחד מאיתנו לא חשב על קשר רציני, ולמרות שמעולם לא הגדרנו את מערכת היחסים, לדעתי זה היה ברור לשנינו.
אממה... פראג תכננה לנו תוכניות אחרות. לא אלאה אתכם בסיפור הארוך, אבל שם התאהבנו אחרי ארבעה ימים מדהימים ורומנטיים. הבנו עד כמה אנחנו בעצם לא סתם, ולא בקשר של למשוך את הזמן אלא אוהבים זה את זה במלוא מובן המילה.
סגרנו מעגל בפראג
זאת היתה התפנית. אפשר להגיד שסגרנו מעגל בפראג, שכן אחרי שנתיים בדיוק נסענו לפראג שוב, לטיול תמים, והוא הפתיע אותי והציע לי נישואים. היה מרגש ורומנטי.
היום, אחרי שבע שנים יחד, מתוכן ארבע שנות נישואים, אנחנו מגדלים את הבן המדהים שלנו, איתי. גם זה סיפור לא שגרתי (הוא נולד ב-2006, במלחמת לבנון), אבל זה כנראה לפעם אחרת.
ארנון, בן 34, עובד כמאמן טניס במועדון ספורט בחיפה. אני בת 31, מנהלת שיווק ומכירות בחברה למט"ח. אנחנו אוהבים מאוד סרטים (בפגישה השנייה הוא לקח אותי לסרט "שרק"), לאכול, לנסוע לצימרים וחופשות, בעיקר באירופה, והכי אוהבים את הבן המדהים שלנו! גם מאוד אוהבים לרבוץ ולישון (אבל שכחנו איך זה מאז שיש לנו ילד...)
היום אפשר להגיד שהחיים יפים ומאושרים (טפו טפו חמסה) וכל העתיד עוד לפנינו...
- גם אתם רוצים הזדמנות למצוא אהבה? הקליקו כאן
מחר יתפרסם בערוץ יחסים טופס ההצבעה לעשרת סיפורי הזוגות המשתתפים בתחרות. הצביעו לזוג שסיפורו הכי ריגש אתכם והשפיעו!
הפרס הגדול לזוג הזוכה: סופ"ש זוגי במלון קיסר פרמייר אילת, על בסיס לינה וארוחת בוקר. פרס שני: עיסוי זוגי בג'ניס רוז ספא, הרצליה. חמשת הזוגות המובילים יזכו בפרסים מתנת JDate.
לפנייה לכתב/ת 
