ממשלה רחבה למען בטחוננו?
אל תנסו למכור לנו אחדות כמענה למצבנו הבטחוני, לאחר שמבקר המדינה הוכיח כיצד כבר הפקרתם אותנו
בארסנל הנשק הפוליטי מצוי חומר אחד, ממכר במיוחד. פוליטיקאים משתגעים עליו. הוא המנטרה שלהם. כשמן בעצמותיהם וסם מרפא לכל מחלה. עכשיו, קוראים יקרים, התרכזו. עצמו עיניים, וגם אם לא בא לכם, חשבו על ביבי נתניהו, אהוד ברק ושאול מופז (לבני, מה לעשות, הלכה לשחק במגרש אחר). יופי. נשמו עמוק וחזרו עמם על המשפט: "נוכח האתגרים העומדים בפנינו, נוכח איומיהם של איראן, החיזבאלה, החמאס והמשבר הכלכלי...". מכאן, השלימו את המשפט על פי נטייתכם: "לישראל דרושה ממשלה רחבה וחזקה", "נחוצה ממשלת אחדות", "רק ממשלה חזקה תתמודד עם...". היה קשה?
בימים האחרונים הוטלה על הנחת הגאולה הטמונה בממשלת אחדות רחבה וחזקה, פצצה במשקל כבד. מסברר, קוראים יקרים, שהאוייב האיראני, ושמורות הטבע של החיזבאללה, והפצצה המתרגשת והנשק הכימי והטילים ארוכי טווח, והקסאמים והגראדים, כ-ו-ל-ם לא בדיוק עושים רושם על האחראים לבטחוננו. מלחמות באות והולכות, מבצעים מתאפקים ומסתיימים, מפלס החרדות מטפס ועולה, והעורף הישראלי ויחידות צה"ל פרוצים לרווחה לכל גראד וקסאם ולכל טיל, יהיה ראשו אשר יהיה. את הקביעה המפוכחת הזו, מגובה בערימת עובדות, הגיש לנו מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.
את מבקר המדינה, יצקצקו בתגובה מקורות ביטחוניים, אתם מעידים עלינו, אותו, שדו"חותיו כבר יצאו לנו מכל החורים? ויודעי ח"ן- ח"א ומומחי מפא"ת ויודעי רזי-ביטחון ילחשו זה באזנו של זה, בהבנה של שותפי סוד, את הפסוק בעניין הכלבים והשיירה.
מה הקשר בין הדו"ח העכשווי של המבקר לממשלת אחדות לאומית? הקשר פשוט כמו "קשר סבתא" שלמדנו בתנועת הנוער. הוא מצוי במונח "אתגרים". האם האתגרים - האיראני-הסורי-החיזבלאי-החמאסי, כל אחד לחוד וכולם יחד – אינם מחייבים את מנהיגנו, קודם לכל, להכין את צה"ל ואת העורף לקראת עימות צבאי? אם זה לא האתגר, האתגר מהו?
ובכן, מה עשו מנהיגנו בעניין זה עד עכשיו? לא הרבה, מתברר מהדו"ח. ומה יעשו מעתה ואילך? שאלה טובה. תנו להם ממשלת אחדות לאומית, וכולם יחד ובלי לחץ, יוכלו להמשיך לעשות מעט מאוד. כי עכשיו, כשאוטוטו האיראנים... ואולי החיזבאללה... והסורים... והחמאס... עכשיו נתחיל עם המסכות ונמגן את עצמנו לדעת? למי יש זמן עכשיו, כשאנחנו ניצבים בפני אתגרים גדולים כל-כך?
ובשעה הרת גורל זו בא מבקר המדינה עם הדו"ח שלו, ומתריע כי אם לעורף הישראלי תהיה נחוצה מחר-מחרתיים הגנה בפני נשק כימי, מוטב שייסע (כן, העורף) לקמצ'טקה, הבהאמס או מינסק, כי "רוב אזרחי המדינה אינם מוגנים מנשק כימי", כלשונו, בשל מה שהוא מכנה "מחדל מתמשך".
ואם הסורים מחליטים מחר-מחרתיים לשגר טילים לעבר תל-אביב, או לכל נקודה אחרת בישראל, מה לעשות. הם ישגרו ואנחנו נשתגר. כי מערכות יירוט הטילים שאנחנו מפתחים אינן מפותחות עדיין, והמבקר מתקשה לראות מתי יהיו מבצעיות ומתי יכנסו לפעולה.
למה, לכל הרוחות, אנחנו מרגישים שמפקירים אותנו, כאשר אנחנו קוראים את דו"ח מבקר המדינה?
שלוש מערכות יירוט טילים (פיתוח ישראלי וישראלי-אמריקני) נמצאות בשלבי פיתוח מזה כשמונה שנים. אחת, אמריקנית לטווח קצר, מצוייה על המדף, אך עתידה ופריסתה לאורך רצועת עזה לוטות - עדיין - באי בהירות. שששקט. אנחנו עסוקים בנסיון להקים ממשלת אחדות לאומית.
פיתוח המערכות הוא, אגב, נושא למאבקים (שלא לומר תיחמונים) פנים-ביטחוניים מרהיבים. קראו ב"חומר" שמפרסם המבקר, ותיווכחו. מפא"ת (המרכז לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית, במשרד הביטחון), צה"ל ורפא"ל דוחפים ומושכים זה לכאן וזה לשם בקטטה מתמשכת על ייצורן-רכישתן של המערכות - "וולקן פלנקס", "סקאי גארד", "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים".
מישהו זקוק לקוסם כדי לחלץ אותנו מהברוך? הקוסם עסוק עכשיו בהקמת ממשלת אחדות לאומית. זאת ועוד. כדי להזכר מתי החל, וללמוד כיצד מתנהל גם היום ביזיון הגנת העורף מפני נשק כימי, יש לגלגל לאחור - לתקופת שר הביטחון מופז ("נוכח האתגרים...") ולצידו מי שהיה רמטכ"ל, משה בוגי ("נעליים גבוהות נגד נחשים) יעלון, ולהתקדם הלאה, לעבר ימים אלה ממש. עוד לא נותקה השלשלת.
הקריאה בחלקי דו"ח המבקר שהותרו לפרסום מעיקה. עולה ממנה ידיעה כי "עובדים עלינו בעיניים". רק בעניין אחד אין לנו אשליות. לא, מנהיגנו אינם מתכוונים חלילה למהלך דרמטי שיוציא את סוריה ממעגל המלחמה, למשל. כי בשעה שאנחנו מוקפים איומים ואתגרים, כשהאירנים והחיזבאללה והחמאס...בשעה כזאת לא עושים הסכמים מפוקפקים. ושלא יאיימו עלינו. תמיד נוכל להקים ממשלת אחדות לאומית.
