משפחה ליד חברון: כל ערב הצבא כולא אותנו
14 בני משפחה מבית אומר, בהם ילדים קטנים, מסתופפים בימים האחרונים כמעט כל לילה בחדר קטן בביתם כחלק מהמאבק ביידוי אבנים. "החיילים גם משגיחים על הילדים בשירותים", סיפר אבי המשפחה
בית המשפחה בן שלוש קומות ניצב על כביש 60. לדברי מסייף, בשבוע שעבר באו החיילים לביתו ותפסו אותו בצו מפקד חטיבת עציון. מאז החליטו לשוב כמעט כל ערב.
"כל לילה הם עושים לנו בלגאן. לוקחים אותנו כל המשפחה ומכניסים לחדר קטן. אם אנחנו צריכים לשירותים, החייל עומד ליד הדלת ומחכה - לפעמים בדלת פתוחה. הילד הכי קטן שלי בן חודשיים ואחר בן שנה. אפשר להבין כמה זה קשה. בשבוע שעבר היו אצלנו כל ערב מ-7 בערב עד 12 בלילה, והשבוע חזרו לעוד יומיים", סיפר.
לדברי חנה בר"ג מארגון מחסום ווטש, "הצבא נלחם כבר שנים בזריקת אבנים מבית אומר, ואם יש צורך ביטחוני לתפוס בית זה משהו אחד. הבעיה היא שלוקחים את האנשים האלו מדי לילה ומחזיקים אותם כבני ערובה. אפשר להקים מגדל שמירה אם צריך, זה לוקח יום, או לשבת על גבעה או אפילו להחליף בית".
"מעשה חריג ולא אנושי"
בר"ג מוסיפה: "זה חריג ולא אנושי. כל אחד צריך להעמיד את עצמו במקום האנשים האלו ולחשוב מה היה עושה לו היו כולאים אותו שעות מדי לילה בחדר אחד עם עוד 13 אנשים תחת איומי נשק, בלי שאפשר אפילו ללכת לבית שימוש כמו שצריך".
לצה"ל כתבו ממחסום ווטש בעקבות המקרה כי "מבלי להתייחס לכל הנוהל ולסיבות
שהצבא מונה להפעלתו, אנו מבקשות להתלונן על כך שהמשפחה כולה מובלת לחדרון קטן בקומה השלישית על ידי חיילים ברובים שלופים, ומוחזקת שם שעות ארוכות.
"בוודאי ניענה כי הנוהל מופעל משיקולים ביטחוניים - ועל כך אנו תוהות. אם השיקולים הם ביטחוניים למה לגרש את המשפחה אל נקודת התצפית הגבוה ביותר? למה צריך להעיר עוללים משנתם ולהחזיקם כבני ערובה, כאשר הם מתגוררים דווקא בקומות התחתונות של הבית, שבו אין הצבא עושה שימוש? למה להפריע את חיי בני הבית ולא לאפשר להם להישאר בקומות התחתונות?", שאלו נשות מחסום ווטש במכתבן.
מצה"ל לא נמסרה תגובה לדברים עד לשעת פרסום הידיעה.
