מסע שורשים בן 30

ב-1978 יצא וינסנט וורד, אז קולנוען בראשית דרכו, לשלוש שנים של עבודה על "In Spring One Plants Alone", סרט דוקומטרי שליווה את שגרת יומה ומנהגיה של פוהי, קשישה מאורית (העם שיישב את ניו זילנד בטרם הקולוניאליזם הבריטי באי), ובנה ניקי. עם צאתו ב-1981, הסרט זכה לביקורות נלהבות וקטף לא מעט פרסים בפסטיבלים יוקרתיים ברחבי העולם. אבל הרומן הקולנועי של וורד ופוהי, שהלכה לעולמה בשנה בה יצא הסרט, היה רחוק מלהסתיים.

בשנה שעברה יצא סרטו האחרון של וורד, "גשם של ילדים" ("Rain of The Children"), שישתתף בפסטיבל הקולנוע הניו זילנדי שייפתח מחר (ה') בסינמטקים בתל-אביב, חיפה וירושלים. הסרט חוזר לסיפורה של פוהי, ובאמצעות שילוב מרתק של קטעי ארכיון מסרטו הראשון לצד צילומי שחזור מבויימים, מבקש וורד לחשוף ולפענח את סיפורה הטרגי של פוהי, כמעט 30 שנה לאחר מותה.

הטריילר של "גשם של ילדים" (וינסנט וורד)

"האישה הזו רדפה אותי, ואני לא מתכוון לזה במובן המפחיד", מספר וורד בראיון ל-ynet, לקראת בואו לישראל השבוע. "היו המון שאלות שנותרו ללא תשובה והיתה לה השפעה עצומה עלי כאדם צעיר, כך שהרגשתי מעין חובה לחזור לסיפור שלה".

אתה מרגיש שהצלחת הפעם להביא את הסיפור במלואו, מה שאולי לא הצלחת לפני 30 שנה?

"הפעם יצאתי לחקור חלקים אחרים מהסיפור, שונים מאלו שעסקתי בהם כשהייתי בן 21. הסרט שעשיתי אז היה סוג אחר של דוקומנטרי, כזה שמתעסק בכאן ועכשיו. הכוונה היתה להראות לצופה אספקטים שונים של המנהגים הישנים, דרך אישה ששמרה איתה הרבה מהמנהגים הללו. אני הרגשתי אז שהשגתי מה שניסיתי להשיג.

מתוך "גשם של ילדים". לחזור לשאלות הפתוחות

"בסרט החדש כיוונתי לדברים שלאו דווקא עניינו אותי כשהייתי צעיר יותר. אבל בזכות העובדה שהתקרבתי אליה כל כך במהלך העבודה על הסרט המקורי, התחלתי להתעניין בהיסטוריה של פוהי. כן היו דברים שחשבתי שהבנתי אותם באופן מסוים, ופתאום גיליתי שיש להם משמעות שונה לגמרי - למשל, הבנתי שהיא האמינה שרובצת עליה קללה. כלומר, ידעתי כבר אז שהיא מוטרדת, וידעתי שהיא נושאת איתה מעמסה רגשית, אבל מעולם לא העלתי על דעתי שמדובר במשהו עמוק ועתיק הרבה יותר, ששורשיו ההיסטוריים מגיעים עד לאירועים שהתרחשו ב-1916".

אמריקה גילתה אותו

במהלך 27 השנים שחלפו בין שני הסרטים, וורד הפך לאחד היוצרים החשובים והבולטים ביותר בקולנוע הניו זילנדי, ואולי אף החשוב שבהם - לפחות עד לפריצתו הגדולה של פיטר ג'קסון ("יצורים שמימיים", "שר הטבעות"). שני הסרטים העלילתיים הראשונים שביים וורד - "Vigil" מ-1984 ו"הנווט" מ-1988 - היו נציגיה הראשונים של ניו זילנד בתחרות הרשמית בפסטיבל קאן. וגם אם אלו לא זיכו את יוצרם בדקל הזהב, הם בהחלט סימנו אותו כאחד היוצרים המבטיחים בזירת הקולנוע הבינלאומי של שנות ה-80 וה-90.

"הנווט" (1988). ההצעות מהוליווד לא איחרו לבוא

ההצלחה הגדולה באירופה עוררה לא מעט תשומת לב לוורד גם בהוליווד, אולם קשה להגדיר את יחסיו של הבמאי עם תעשיית הקולנוע האמריקנית כסיפור אהבה. ההפקה ההוליוודית הראשונה בה לקח חלק היתה של "הנוסע השמיני 3", סרט שהתבסס על עלילה שכתב.

"אחרי שעשיתי את 'הנווט' התחלתי לקבל הצעות לביים סרטים עבור האולפנים הגדולים", נזכר וורד. "הם התקשרו אלי בקשר ל'נוסע השמיני' והשבתי להם בשלילה, אבל הם התעקשו והציעו להטיס אותי ללוס אנג'לס רק בשביל שאפגש איתם. באותה תקופה הייתי מתוסכל מעבודה מתמשכת על פרויקט אחר, אז הסכמתי בסופו של דבר. במהלך טיסה לארצות הברית כתבתי את הסיפור לסרט (שהיה שונה למדי מהתוצאה הסופית, אבל בכל זאת קיבלתי קרדיט עליו), והם התלהבו ושכרו אותי.

"הנוסע השמיני 3". לא רצה להתפשר, אבל קיבל את הקרדיט

"עבדתי על הפרויקט במשך תשעה חודשים, אבל בסוף לא ביימתי את זה כי הרגשתי שהסרט יהיה מעין פשרה. יחסי העבודה שלי עם הוליווד תמיד היו בעייתיים. מצד אחד, אתה מקבל הזדמנות לעשות סרטים עם תקציבי ענק, אבל מצד שני, אתה יודע שתצטרך להתפשר הרבה מבחינה יצירתית".

הפרידה מהוליווד היתה זמנית בלבד. עשור לאחר מכן, וורד השתתף בהפקת הסרט "הסמוראי האחרון", שאמנם צולם בניו זילנד אך היה למעשה אמריקני למדי באופיו. "אני פיתחתי את הבסיס לעלילה, כך שעבדתי על הפרויקט הזה במשך שלוש שנים לפני שהתחלתי לחפש במאי" הוא מספר. "היו מגעים עם רידלי סקוט ועם פרנסיס פורד קופולה, ובסופו של דבר זה לא הסתדר ואז התסריט הגיע לאד זוויק, שאהב אותו, ובינתיים אני המשכתי עם אותה חברת הפקה ועשיתי סרט אחר - 'לחלום אותך' ('What Dreams May Come')".

למה לא ביימת את הסרט בעצמך?

"בהתחלה באמת התכוונתי לביים אותו, אבל היתה דמות נשית בסרט שיותר עניינה אותי וזה התגלגל והפך בסופו של דבר לסרט אחר שלי, 'River Queen'".

אתה לא רואה את עצמך מביים סרט הוליוודי בעתיד?

"רוב הסרטים הגדולים שיוצאים תחת ידיהם של האולפנים הגדולים נוטים להיות סרטי המשך נטולי מקוריות. יכול להיות שיווצר מצב שאעשה עוד סרט הוליוודי גדול, מי יודע. זה תלוי בנסיבות, אני מניח".

גיבור בעל כורחו

ב"גשם של ילדים", וורד נע למעשה על שלושה צירים במקביל: בראש ובראשונה זהו סיפורה של פוהי, שמבקש להתחקות אחר הנסיבות שהפכו אותה לאישה אותה פגש בסוף שנות ה-70. אך הסיפור הזה מהווה גם צוהר לסיפורם של המאורים בכלל, וגם משקף במידה מסויימת את השינוי שוורד עצמו עבר בתקופה שחלפה

מאז פגש בפוהי לראשונה. אין זה מפתיע, אם כן, שוורד הוא דמות נוכחת ופעילה בסיפור ובסרט - הן בקטעי ארכיון מסרטו הראשון והן בקריינות השייכת להווה של הסרט.

"זה מצחיק, אני לא ממש רציתי להציב את עצמי בפני המצלמה", מתוודה וורד. "אבל ככל שהתקדמתי בעבודה על הסרט הבנתי שחלק משמעותי ממנו הוא הניסיון שלי להבין מי בעצם היתה האישה הזו, ואיך היא הפכה למי שהיא. וחלק משמעותי נוסף היה מערכת היחסים שלי איתה. וככל שחשפתי יותר מהחיים שלה, כך הרגשתי שאני חייב לחשוף גם דברים שקשורים אלי ולקשר בינינו - שזה משהו הכרחי בשביל לעשות את הסרט בצורה כנה".

נראה שכמו בכמה מהסרטים העלילתיים שלך, אתה משלב כאן רקע היסטורי עם סגנון נראטיבי של אגדה.

"מראש לא כיוונתי לעשות סרט תיעודי-היסטורי סטנדרטי, ובפועל יש הרבה צילומי דרמה בסרט. ביימנו אירועים רבים שהתרחשו לכל אורך חייה של פוהי, אפילו אירועים שהתרחשו לפני שנולדה. עשיתי משהו שסרטי דוקו-דרמה בדרך כלל לא מנסים לעשות - להיכנס לתוך הראש שלה, לנסות ולהבין איך היא חשבה. היא האמינה בהרבה דברים שהם זרים לחלוטין לצורת החשיבה האירופית, וחלק מהם באמת נשמעים כמו אגדות. במובן מסויים, הסרט הוא מעין רצף של צ'יזבטים, וזה נובע מהאמונות של פוהי".

לעיתים קרובות, גם בסרטים העלילתיים שלך לסוגיות ואירועים היסטוריים יש תפקיד מכריע.

"ההיסטוריה מלאה בסיפורים מדהימים שאתה יכול לשאוב מהם, ומאוד מעניין אותי לבחון כיצד אנשים מתמודדים עם מה שמתרחש בחייהם. כך שלפעמים זה באמת נעשה על רקע היסטורי, כמו 'הנווט', אבל ההתמודדות היא תמיד כזו שדומה במובן מסויים להתמודדות שלנו עם דברים שקורים עכשיו: מה אתה עושה כשאתה נאלץ להתמודד עם צרות ואסונות, איך אתה אוזר את האומץ להמשיך לחיות".

• סרטו האחרון של וינסנט וורד "גשם של ילדים" יוקרן ביום שבת ב-21:30 בסינמטק ירושלים, ביום א' ב-21:00 בסינמטק חיפה וביום ב' ב-21:00 בסינמטק תל-אביב. וורד ישתתף גם במפגש יוצרים שייערך ביום ו' ב-14:00 בסינמטק תל-אביב.