כנסייה ביזנטית נחשפה ליד נס הרים
נתגלו גת לייצור יין ופסיפסים מרהיבים, אחד מהם עם כתובת הקדשה ביוונית עתיקה. האתר נחשף בחפירות שערכה רשות העתיקות לקראת הפיכת שטחי חקלאות במושב לשכונת מגורים
החפירה חשפה ככל הנראה את "לב ליבו" של האתר המשתרע על פני שטח של כ-15 דונם, במורד שלוחה היורדת אל עבר נחל דולב. "האתר היה מוקף חורשת עצי אלון ומכוסה טרסות חקלאיות, שעובדו על ידי תושבי נס הרים", סיפר הארכיאולוג דניאל עין מור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "עוד קודם החפירה, ניתן היה להבחין בכמויות יוצאות דופן של חרסים מהתקופה הביזנטית ואלפי אבני פסיפס הפזורים על פני השטח".
צילום אוויר של האתר (צילום: Skyview, באדיבות רשות העתיקות)
בעונה הראשונה של החפירה, בנובמבר 2008, נחשף הנרתקס (חדר כניסה רוחבי בקדמת אולם התווך של הכנסייה) ובו שטיח פסיפסים צבעוניים בדגמים גיאומטריים של מעוינים משתלבים וביניהם דגמי ניצנים. למרבה הצער, פסיפס זה הושחת ונהרס כמעט לגמרי, על ידי אלמונים, לאחר סיום עונת החפירה.
במהלך העונה נחשפה, באופן חלקי, גת מורכבת ובה (לפחות) שני משטחי דריכה עליונים ומתחתם תאים קמורים ומוארכים, מטויחים היטב, שנועדו, כנראה, לאפשר תסיסה ראשונית של התירוש במקום. חלק ממשטח העבודה המרכזי שרוצף באבני פסיפס גסות וגדולות נחשף למרגלות תאים אלו. גת מורכבת מסוג זה מעידה על תעשייה לייצור יין באתר, ממצא המשתלב באופן יפה עם נוכחותה של הכנסייה ועם הידוע לנו על מנזרים ביזנטיים מאזור זה באותה תקופה (מאות 6 – 7 לספירה). בעונה הנוכחית נחשפו חלקים נוספים של הכנסייה. אזור האפסיס נחשף כמעט במלואו וחלקים נוספים מהסיטרה הדרומית.
עוד נחשפו שני חדרים צמודים לכנסייה מדרום ומצפון לה. בחדר הדרומי נחשפה רצפת פסיפס מעוטרת בדגמים של עיגולים קונצנטריים בגדלים שונים, משולבים זה בזה. בפסיפס משולבת כתובת הקדשה הכתובה ביוונית עתיקה. הכתובת פוענחה על ידי ד"ר לאה דה-סיגני מהאוניברסיטה העברית ובה נכתב: " אדון האל של תאודורוס הקדוש, שמור על עבדיך אנטוניוס ותאודוסיה המזהירים (illustres, תואר אצולה גבוה בתקופה הביזנטית) ... את תאופילקטוס ואת יוהנס הכומר (או: הכמרים). (זכור אדוני) את מריה ואת יוהנס התורמים (או: אשר תרמו) ... בשנת האינדיקטיו הששית. אדוני רחם על סטפנוס".
הפסיפס עם הכתובת העתיקה (צילום: דניאל עין מור, רשות העתיקות)
באזורים אחרים של הכנסייה ניכרים שלבי שימוש לאחר נטישתה במהלך שלהי התקופה הביזנטית. במקומות שונים הוסרה רצפת הפסיפס לגמרי ונעשה שימוש משני בחלל הכנסייה. מאותו שלב נמצאו מתקנים תעשייתיים המעידים על השינוי הפונקציונאלי שחל במבנה בשלהי התקופה הביזנטית או בראשית התקופה המוסלמית הקדומה (מאה 7 לספירה).
"כנסיות ביזנטיות נוספות ואתרים שפורשו כמנזרים ביזנטיים מוכרים לנו מהמרחבים הסמוכים", אמר דניאל עין מור. "החפירה בנס הרים מתווספת למאגר המידע, ההולך וגדל, הנוגע לאופייה של ההתיישבות הנזירית-ביזנטית בתחום הכפרי שבין הערים המרכזיות באזור זה במהלך התקופה הביזנטית וביניהם: בית גוברין, אמאוס וירושלים".
