ריאליטי והתרגיל המסריח

זהו. אפרת החזירה את התג, הזדכתה על הלפיד והלכה הביתה, והמגמה היא חיובית. בסך הכל הלכה אחת מהבנות, לא משהו לכתוב עליו הביתה. וגם אם היא והחברים שלה מבארו היו היחידים שהופתעו (ולא אתם, נניח), וגם אם המהלך הזה הוא תוצאה של סכסוך בנות מהסוג הנמוך ביותר שקיים ("אמרת שהחבר שלי לא חתיך? אופס, את מודחת"), וגם אם מדובר במשהו חד פעמי לצרכי נקמת קרטון, בסך הכל אני מעדיפה שאפרת תעוף על פני האופציה של פרידה מגיא.

אפרת. לא משהו לכתוב עליו הביתה (צילום: ערוץ 10)

אנסטסיה ונטע-לי, אולי שתי הבנות הכי פאסיביות במשחק הזה, הצליחו לשבור את הברית עם עידן ואיגור (יואב נספח, אופיר לא באמת שם. עדיין מטפח תקוות להתקדם כסוליסט).

פייר, תנחומיי לעידן, אין לו מזל לבחור הזה. הוא דווקא עושה הכל נכון - היה בברית עם דיווה, הנהיג את השבט במסווה של זאב שירות, אחר כך נשבע לנקום אבל מהר מאוד התאושש והמשיך הלאה. משך אליו את אפרת, שר לה שירים, עודד אותה לשכנע את נטע לי (לשכנע... להזיז אותה על הלוח) להתחבר עם בחורי בארו. הוא חשב שיש לו קלף מנצח ביד, ברית חוצת שבטים. הוא לא יכול היה לצפות מראש שהחבר של נטע-לי יצטלם לתמונה לא מוצלחת, ראבאק.

ככה זה ב"הישרדות"?

ההדחה של אפרת היתה נקודת האור החיובית היחידה בשבוע-הדורש-כאפה הזה. לא להאמין שפעם, לא מזמן, אשכרה היו ל"הישרדות - איי הפנינה" פרקים טובים. הפעם זה התחיל עם החסינות שאוטומטית שהוצנחה על מירית אחרי שחזרה למשחק, והכל "כדי שיהיה משחק הוגן".

נטע-לי. שברה את הברית (צילום: גיא קרן)

פארדו (או בארדו, כמו שאומר איגור), מה בדיוק הוגן בלתת למירית חסינות? היא חזרה למשחק, שתתמודד עם החזרה שלה כמו כל שחקן אחר. שתנסה להוכיח לאחרים שעדיף להם להדיח מישהו אחר במקומה. ולא, ולא מעניין אותי שגם בגרסה האמריקנית זה קרה. זה היה דפוק גם שם, וזה לא קרה יותר.

אין שום דבר הוגן בהחזרה של מודחים למשחק עם מידע, שלא היה מגיע אליהם אם היו נשארים במשחק. והתירוץ הזה של "ככה זה בהישרדות", הוא עלוב. יש לשנות את התנאים של המשחק באופן שווה לכולם, ויש להתערב במשחק באופן שנותן יתרון מובהק לשחקנים מסוימים, ובעיקר דופק את הבודדים שכן פיתחו אסטרטגיות וכן תימרנו מהלכים וכן עשו מסאג' לאפרת ואנסטסיה.

למרבה המזל, מירית היא לא הגזר הכי כתום במגירה, אז חוץ מלדעת שאריק נחש (סופלייז!) היא לא גרמה בינתיים לאף מפנה משמעותי.

וואטו דה הל?

ועכשיו, לאורח הכבוד של הערב, צמיד הווטו, בן דודו האבוד של גרזן הכוח הכפול שהגיע מאי שם כי ככה התחשק להפקה, במשימה שנתפרה לכישורים של איתי כמו רטייה לחתיכת גומי, כנראה כדי להציל את גיא שלא היה זקוק להצלה.

התרגיל המסריח הזה בהחלט הטיס את "הישרדות" בווֹלה מרהיב אל הרצפה הקרה של העונה הקודמת, כשגיא וחברים נהיו לחוצים על הווטו במקום לקדם את המשחק ולנסות להתארגן על ברית שתציל את גיא. הרי אריק ואופיר כבר בנו ארמונות ביחד על החול החם. דיבור אחד היה מעביר את אופיר לצד שלהם. ואם כבר צמיד ווטו, ואם כבר איתי לקח - למה לתת אותו לאופיר במקום לאיגור או עידן, שבטוח ינסו להדיח את גיא?

למה שאיתי ייתן את הצמיד לאופיר, שבטוח ינסה להדיח את גיא? 

את הסיבוב של הסכין בקישקע של הפרק נתן זוארץ במועצת השבט, שפשוט נרצחה בדם קר. זה התחיל משידור חוזר של משחק החבילה, שהצליח כל כך במסיבת האיחוד, וזכויות השידור כבר שלנו, אז "רי-ראן" הוא הדבר המתבקש, לא? הנרטיב ידוע. זוארץ פוצץ חצ'קונים בדרכו האנמית, והשורדים, שכבר התרגלו לקטע, פשוט שאלו אחד את השני למי הם מתכוונים להצביע היום, ובזה נחתם הערב. מרתק, אבל לא מרתק כמו משימה בה שני אנשים עומדים עם היד למעלה. יש עוד לאן לשאוף.

ובקטנה:

סחר הוגן: אני שם לך פה את כל החבילה על סמך כלום, אבל אני חושב שכלום זה מספיק (אופיר כורת ברית עם אריק).

זימים: אני מתמודד מול יוצאי נבחרות שמנוסים בלנשום מתחת למים (אריק מראה ידע באנטומיה).

שילוב: אני הפנמתי עם זה שזה הולך להיות הלילה האחרון שלי (גיא).

ביטחון: נטע-לי ואנסטסיה, שיילכו איתי עד הרגע האחרון (אפרת רגע לפני שחטפה את השטוזה).

המרוץ למיליון: הצרות של דוד ותקווה

צרות של ראשונים. מאיה ועמיחי עם המנחה מאירמן (צילומים: אייל אלקבץ)

מיה סובלת מפאסיב-פאסיב, ומתעקשת כל הזמן לעצבן את עמיחי, כמו למשל כשהיא קוראת לו עמיחי על הבוקר (כנראה שבבוקר יש לו שם אחר, כמו שגידי גוב היה גבוה יותר בבוקר), או שהיא משתחצנת בצורה בלתי רגילה כשהיא אומרת שהיא יודעת לרקוד, ולא שמה לב לזה שעמיחי לא יודע, או בזה שהיא לא מסכימה ללקק את העקבים שלו אחרי שהוא יצא מביצת הג'מוסים. אה לא, זה כבר מתוכנית אחרת. לא משנה.

הם מגיעים במקום הראשון, כי כנראה שכשבנאדם אחד קובע והשני מצטנף בפינה שלו ומלקק לו את העקבים, יותר קל להתקדם. לקבל החלטות עם עצמך יותר קל מאשר בזוג. מה שיפה הוא שבסוף עמיחי עדיין לא שם לב שהוא בעצם לבד, ומודיע שהתכונות שעוזרות להם בקשר הן אלה שלוקחות אותם קדימה בתחרות. ואני אומרת - מי בעד חיסול הטרור, ירים את ידו.

עוד "דוד ותקווה" הם מיכל ורן. הוא הגבר שאינו בוחל בבדיית כאבי גב כדי שאשתו תעשה את המשימות (המשימות שהוא היה עושה אותן הרבה יותר טוב, כן?), או שהוא מנסה לפנות אותה מהמשימה לגמרי. היפה במקרה שלהם הוא שמיכל באמת הגיעה לרמות גבוהות מאוד של הכחשה.

שלא ישתחרר לך תוך כדי הליכה

כשהוא מעיף אותה מזירת הרכבת האופנוע היא מרגישה מאוד שותפה במשימה, ואחרי שהיא עפה מהסיפולוקס הוייטנאמי והוא מאיץ בה לקום כבר, כי הזוגות האחרים מגיעים, מיכל משוכנעת שהוא למעשה עזר לה, מחט את זיעתה בממחטה צוננת ובעצם הפציר בה לשכב עוד קצת כדי שלא יכאב לה (או כמו שהוא קרא לזה, ישתחרר לה תוך כדי הליכה. ושאפו לעורך). אז כן, מיכל. מה שעוזר לכם במרוץ זאת היכרות רבת שנים, וגם זה שאת חיה בסרט לא מזיק.

ובינתיים, אצל שי-גיא

אצל שי מ"שי וגיא" המצב דווקא הפוך, או במילה אחת: כוסית, ואני מתכוונת במובן החיובי. יש משהו מאוד מרענן בשי שמבקש ממרגלית להסביר לו איך להרכיב אופנוע, משי שמפחד מסירות קטנות ועגולות, שי שחושש מהאופניים, שנחרד מהרעיון של ריקוד בין ארבעה מוטות במבוק, שי הוא ללא ספק הצד המוחצן של הצמד, וכל זמן שגיא שם להחזיק לו את היד ולעודד אותו, שי יכול להרגיש חופשי להתפרק. בשבוע הבא: שי וגיא מתחילים עם יפניות.

שי וגיא. כוסיות, במובן הטוב של המילה

מרוקו, קבלי את זה בשפה שלך: תתאפסי על עצמך, תסדרי את הבז'ז'ים ותירגעי עם הפה המלוכלך לפני שאיזה ג'מוס יתעווז עלייך. יש?

וציון לשבח אחרון לבלונדיניות, שלאחרונה מקיימות את הזוגיות הכי בריאה על המסך וגם משחקות אותה במשימות. ותודה להפקה, שמתזזת את הרצים על מיליון משימות כדי למלא שני פרקים, ולפחות לא מורחת לנו את המוח.

ובקטנה:

געגועים למשימה אחרת: תתלשי לו את הראש מהמקום! (רן מחבב את הג'מוס)

קוסמופוליטי: אידיוט זאת מילה בינלאומית ואפילו את זה הוא לא הבין (שי מתוסכל מנהג המונית)

אומדן: עד שלא נופלות השיניים אי אפשר לדעת בנות כמה הן (אליענה על הנשים הוייטנאמיות)

אומדן 2: חשבתי שהפרות בדגניה ב' מטומטמות (מרגלית)