בעקבות הדו"חות האבודים של קומברס
בדיוק לפני שלוש שנים היתה אמורה קומברס לפרסם את תוצאותיה הכספיות ל-2005. אלא שפרשת הבקדייטינג והתנהלות חשבונאית בעייתית גרמו לכך שעד היום, אחת מחברות ההיי-טק הגדולות בישראל לא מפרסמת את תוצאותיה הכספיות למשקיעים
ב-15 במרץ 2006, היום לפני שלוש שנים, אמורה היתה חברת קומברס להציג את דו"חותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2005. יום קודם לכן, ב-14 במרץ, פרסמה החברה הודעה חריגה, לפיה פרסום הדו"חות ידחה עקב אי־התאמה בין מועדי חלוקת האופציות, כפי שדווחו בדו"חות הכספיים, לבין המועדים שבהם נרשמו האופציות בפועל.
- קובי אלכסנדר נגד רוה"ח: "היו מעורבים בפרשה"
- שיחות המסדרון של עובדי ההיי-טק עגומות מתמיד
- הרה-ארגון בקומברס ייצא לדרך ב-1 באוגוסט
- הרה-ארגון בקומברס ייצא לדרך ב-1 באוגוסט
הדיווח האמור הגיע לאחר שכתב ה"וול סטריט ג'ורנל" התקשר אל החברה וביקש את תגובתה לתחקיר שעמד לפרסם. התחקיר, אשר מילא את עמודיו של העיתון היוקרתי ב-18 במרץ, חשף שחברות רבות, בהן קומברס, ביצעו תיארוך לאחור של אופציות ("בקדייטינג"), עבירה פלילית אשר גרמה לכך שמנהליהן ירשמו רווחים אסורים של מיליוני דולרים.
שלושה כתבי אישום
תחקיר הבקדייטינג זעזע את אמות הסיפים בוול סטריט, וגם את אלה של מי שהיתה אחת מנסיכות ההיי-טק הישראלי - קומברס. התוצאה היתה שנגד שלושה מבכירי החברה - המנכ"ל קובי אלכסנדר, סמנכ"ל הכספים דיוויד קריינברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין - הוגשו כתבי אישום. סורין ישב בכלא, קריינברג חתם על הסכם טיעון עם רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC), ואלכסנדר נמלט לנמיביה, שבה מתנהל בימים אלה משפט נגד הסגרתו.תחילה הודיעה קומברס לנאסד"ק שהדו"חות (לשנים 2005-2001) יתוקנו עד אוקטובר 2006, אולם מאוחר יותר היא מסרה שאלו יפורסמו רק בינואר 2008.
הדו"חות לא פורסמו גם בסתיו של 2008, תאריך היעד החדש שהציבה לעצמה קומברס, ובאוגוסט 2008 הודה אנדרי דהן - מנכ"ל קומברס שנכנס לתפקידו באפריל 2007 - שמלאכת ההכרה בהכנסות מסובכת מהצפוי, ושהוא אינו יודע מתי יפורסמו הדו"חות.
מדוע לוקח לאנשי הכספים של קומברס כל כך הרבה זמן לפרסם את הדו"חות הכספיים? ישנן לא מעט ספקולציות המנסות לפתור את התעלומה: האם המטלה גדולה על חברת ההיי-טק הענקית? האם האשמה היא ברואי החשבון החיצוניים מפירמת הייעוץ העולמית דלויט ששכרה קומברס?
סטארט־אפ מגודל
איש ממותחי הביקורת על קומברס לא הסכים להזדהות בשמו לכתבה. כמה מהטענות קשות, והביקורת מסתעפת לכמה ערוצים. הביקורת הראשונה, אשר נשמעת באופן התדיר ביותר, היא שקומברס היתה עד לאחרונה חברה מבולגנת, אשר מעולם לא היה בה מנגנון פנימי משמעותי יציב של בקרה. "סטארט-אפ מגודל" ו"מערב פרוע" הם רק כמה מהכינויים שהדביקו לה המרואיינים.
להבדיל מחברות אחרות, המעסיקות מחלקת חשבונאות פנימית שתפקידה לבקר את הרישום בספרי החברה, בקומברס כמעט כל עבודת הביקורת נעשית בידי רואי החשבון של דלויט. גורם בכיר אמר ל"כלכליסט" שלא זו בלבד שלחברה מעולם לא היה מנגנון ביקורת פנימי שכזה, אלא מה שחמור מכך היא העובדה שמאז התפוצצות פרשת הבקדייטינג עד ממש לאחרונה העדיפו בכירי קומברס לאפשר לרואי החשבון של דלויט לבקר את העבודה, ולא להקים מנגנון ביקורת פנימי.
בשלוש השנים האחרונות גייסה קומברס אנשי מקצוע אחדים למחלקת החשבונאות, בעוד שלפי הערכות היה עליה לגייס לפחות עשרות רבות של עובדים, אם לא יותר. שינוי מסוים אירע רק בחודשים האחרונים, כשסמנכ"ל הכספים האמריקני החדש, ג'וזף צ'יניצ'י, מינה תחתיו חמישה מנהלים אמריקנים
המחלקה שמבקש צ'יניצ'י לבנות עדיין רחוקה מלמלא את חזונו, ובקומברס עדיין לא בטוחים שהם יודעים את מה שהם אמורים לדעת. "את הבעיות החשבונאיות הקשורות בהכרה בהכנסות העבר, החברה כבר פתרה לפני שנה וחצי. עכשיו היא מתעכבת, מכיוון שהיא אינה יודעת איך להכיר בפרויקטים נוכחיים, וזה נתון מדהים", אומר גורם המקורב לחברה.
במילים אחרות, הדירקטוריון (המורכב ברובו מאמריקנים שטרם התאוששו מטראומת הבקדייטינג) חושש להגיש דו"חות כספיים, כי הוא אינו בטוח שאופן ההכרה בהכנסות שבה יבחר - היא נכונה.
"בקומברס פוחדים להגיש דו"חות שיובילו כמה חודשים אחר כך לשיחת טלפון מה־SEC (רשות ניירות ערך האמריקנית), שתאמר להם שהם עשו משהו לא בסדר", אומר המקורב. דוגמה הממחישה עד כמה גדול הוא הפחד מהרגולטור האמריקני היתה כש"כלכליסט" התקשר לאחד הדירקטורים האמריקנים, וזה השיב בבהלה: "אם אדבר איתך, אלך לכלא".
אז בינתיים מעדיף הדירקטוריון לשלם 600 דולר לשעה לעשרות רבות של רואי החשבון מדלויט, בצד בנייה איטית של מחלקת החשבונאות, שאיש אינו יודע מתי תסתיים. מובן שהליכים אלה עולים המון כסף. האנליסט דניאל מרון מ-RBC העריך באחרונה שהסכום שיצא עד כה מקופת קומברס לתיקון הליקויים החשבונאיים נע סביב 200 מיליון דולר.
החתול והשמנת
עוד גורם שבוודאי לא זירז את העבודה החשבונאית היה חילופי הגברי המשמעותיים שאירעו בחברה בשנים האחרונות. באפריל 2007 מונה דהן לתפקידו, וביוני 2008 מונה צ'יניצי'. חוץ מהעובדה שלקח לשני הבכירים תקופה מסוימת להתאקלם, הרי ששניהם ביצעו מהפכות בחברה - דהן החליף כמעט את כל השדרה הניהולית, וצ'יניצ'י החליט לבנות מחלקה חשבונאית מן המסד עד הטפחות.
הציניקנים יאמרו שהסיבה העיקרית לעיכוב הדו"חות הוא מצבה העסקי של החברה. כידוע, קומברס - המפתחת תאים קוליים, הודעות טקסט ומספקת שירותי בילינג - חווה האטה בעסקיה.
"למה להם למהר דווקא עכשיו, כשהביזנס חלש? אולי כדאי להציג דו"חות דווקא כשהביזנס ישתפר?", כך סבור אחד האנליסטים המכסים את החברה. לעומתו, אנליסט אחר אומר: "הפרסום מחדש רק יתרום לקומברס מבחינת המשקיעים: גם אם היא תציג ביזנס חלש, הרי שהיא רק יכולה להרוויח מפרסום מהיר של הדו"חות - הציפיות של המשקיעים הן ממילא נמוכות".
כמה מהגורמים ששוחחו עם "כלכליסט" נועצים את האשמה דווקא בדלויט, אחד מגופי הביקורת הגדולים והמוכרים בעולם. גורם אחד, אשר הגדיר את דלויט "חתול השומר על השמנת", אמר: "יכול מאוד להיות שבדלויט חוששים שכאשר יפורסמו הדו"חות, תתברר האחריות שלהם לפרשת הבקדייטינג, ואז הם יהיו חשופים לתביעה. צריך לזכור שהם היו רואי החשבון של החברה גם אז".
בהקשר זה אי אפשר שלא להזכיר את התביעה שהגיש רק לפני שבועיים המייסד הנמלט של קומברס, קובי אלכסנדר, ממקום מושבו בנמיביה, שבה מתנהל משפט נגד הסגרתו. אלכסנדר והיועץ המשפטי לשעבר סורין תובעים את רואי החשבון בדלויט, בטענה שכל המעשים המיוחסים להם ולבכירי קומברס היו ידועים לרואי החשבון של הפירמה העולמית, ואף עברו את אישורם.
לומניס הבאה?
אלכסנדר גורס שלבכירי דלויט - המשמשת כמבקר חיצוני של קומברס מאז 1994 - לא רק שהיתה גישה לכל המסמכים הפנימיים, הישיבות ובכירי החברה (בהם סמנכ"ל הכספים לשעבר קריינברג, אשר בעצמו שימש בעבר בתפקיד בכיר בדלויט), אלא שהם גם נטלו חלק אקטיבי במעשים האסורים המיוחסים לקומברס.
כך, למשל, אלכסנדר טוען כי ביום ה־30 בנובמבר 2000 ניתנו למנהלי קומברס אופציות לרכוש מניות של החברה במחיר של 85 דולר למניה, אף
ששער הנעילה עמד אז על 86.2 דולר (המחיר היחידי שבו מותר לממש את האופציה לפי החוק האמריקני).
לטענתו של אלכסנדר, קריינברג הגיע למחיר המימוש הנמוך לאחר שחישב את השער החציוני של המניה באותו היום. אלכסנדר אף טען שבכיר בדלויט היה מעורב בחישוב האמור, ויום מאוחר יותר אף אישר אותו בכיר לקריינברג להשתמש בשיטה הזו גם בהמשך.
אלכסנדר אמנם מנהל קרב על הישרדותו, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, אולם אם יצליח לאשש את טענותיו הרי שבדלויט ייערפו הרבה מאוד ראשים.
כך או כך, המצב נראה רע. ראשית, מנקודת מבטם של המשקיעים. אלו נאלצו לראות כיצד המניה מאבדת בשלוש השנים האחרונות כ־80% מערכה, וחלק גדול מהם חדלו להתעניין בה. כרגע נסחרת מניית קומברס מעבר לדלפק, איך אין לדעת מה יהיה השלב הבא.
משקיעים בעלי זיכרון טוב ודאי חוששים מהישנותו של מקרה לומניס הישראלית, אשר נתבעה על ידי ה-SEC ולבסוף הסכימה למחוק את מניותיה מהמסחר בתמורה ליישוב התביעה. ב-21 במרץ 2008 הודיעה ה-SEC לקומברס כי היא שוקלת להגיש נגדה תביעה. אם אכן תוגש תביעה מעין זו, ייתכן שקומברס תגיע להסכם דומה עם הרגולטור האמריקני הקשוח. אם זה יקרה, ייקלעו המשקיעים להיסטריה ויבקשו לממש את אחזקותיהם, מחשש שייתקעו עם מניות לא סחירות.
האנליסטים ממודרים
גם לרוב האנליסטים אין מושג על המתרחש בחברה. אמנם 13 אנליסטים רשומים כמכסים את קומברס, אולם רק חמישה מהם נמצאים בקשר מסוים עמה, ובכל אופן מדובר בקשר מוגבל לעומת הקשר שהם מנהלים עם חברות אחרות.
"קשה להשיג מידע מקומברס. לא דיברנו איתם כמעט שנה וזה פרק זמן לא הגיוני", הודו באחד מבתי ההשקעות שקומברס החדשה ממדרת אותם.
חשוב לציין שנפגעות נוספות מהעיכוב בפרסום הדו"חות הן החברות־בנות של קומברס: ורינט ואולטיקום. גם הדו"חות הכספיים של החברות הללו אינם
מפורסמים, בשל הקשר ההדוק בינן לחברה-האם, וגם חברות אלה נזקקו לערוך מחדש את דו"חותיהן לאחר שערוריית הבקדייטינג, אך הן סיימו וכעת הן ממתינות לתיקון של קומברס. לפי הערכות, ברגע שקומברס תעביר לורינט ואולטיקום מספרים מבוקרים ייקח לחברות־בנות רק כמה ימים להציג את תוצאותיהן.
המצב נראה עגום גם מבחינת העובדים והמנהלים. חוץ מהשינויים בתרבות הארגונית שהכניס דהן מאז מונה לתפקידו, הרי שכל עובד רוצה לעבוד בחברה ציבורית הנחשבת לשקופה עם הגופים שאיתם היא מקיימת מערכת יחסים: לקוחות, ספקים, שוק ההון, וכן, גם התקשורת.
תגובות
תגובת קומברס: "החברה כמדיניות אינה מגיבה על ספקולציות".
מדלויט נמסר בתגובה: "החברה אינה מגיבה על נושאים הקשורים בלקוחותיה".
בעיית עתידם של העובדים חמורה יותר. כאשר החברה אינה מדווחת באופן רשמי על תוצאותיה הכספיות, העובד אינו יכול לדעת מה מצבו הפיננסי של מקום עבודתו; האם הפיטורים שעליהם נכתב אכן עצומים בהיקפם? וחשוב מכך - האם הם האחרונים?
לפנייה לכתב/ת 
