אימה על שפת האגם

זה כבר הפך לעניין שבשגרה: מדי כמה שנים חוזרת הוליווד לאחד מגיבורי האימה המיתולוגיים שלה - ג'ייסון, הרוצח הסדרתי במסכת ההוקי, עם מצ'טה נוטפת דם של צעירים וצעירות שהעזו לפלוש למקום המסתור שלו על שפת האגם.

אבל למרות הדימיון למקור, הסרט כולל לא מעט חידושים - כשבראשם החלפת ה"Scream Queen" הראשית המתבקשת בדמות גברית שמובילה את העלילה. הגבר הזה הוא ג'ארד פאדאלקי, יפיוף גבה קומה שיכול היה לבנות קריירה של שובר לבבות אך בחר דווקא באפיקים הפחות פופולריים של מדע בידיוני ואימה. הוא כיכב בסרטי זוועות כמו "בית השעווה" ו"Cry Wolf" ומשחק כבר ארבע עונות בדרמת האימים הטלוויזיונית "על טבעי".

צורח בלב

"כנראה שראו בי איכויות של Scream Queen", צוחק פאדאלקי. "אבל לא צרחתי בסרט ואפילו אם צרחתי, זה נחתך בעריכה. כבר יצא לי למצוא את מותי בסרטי

אימה והיה נחמד לדעת שאני הגיבור בפעם, והאחרון שנותר על הרגלים".

אבל פאדאלקי הוא גיבור רק לכאורה. למעשה, הוא משמש כינור שני לג'ייסון, אותו מגלם איש הפעלולים הוותיק דרק מירס, שפניו מכוסות כצפוי במסכת ההוקי (ולפני כן בתחבושות). מירס הופיע בלא מעט סרטים ("גברים בשחור", "שודדי הקאריביים" וכמה סרטי אימה) עם מסכות ואיפור מפלצתי, אך גם בלעדיהם הוא מסוגל לעורר אימה. מדובר בבחור ענק, שרירי, קרח, כמעט ללא גבות ועיניים קטנות, אפורות וקפואות. הצחוק המתגלגל שלו מעיד שלפחות כרגע, אין לו כוונות זדון.

פאדאלקי ב"יום שישי ה-13". לא הגיבור האמיתי

הקרב על האגם

מירס והמצ'טה. שחרור רגשי ופיזי

"כשהבנתי שאצטרך להלחם בדרק, התחלתי להתאמן במיוחד בשביל זה, למרות שאני תמיד שומר על כושר. מה שמפחיד אצלו הוא שאני לא יכול לברוח ממנו כי הוא מהיר יותר, ואני לא יכול להלחם בו כי הוא חזק יותר. סצנת הקרב האחרונה היתה מאוד פיזית ולא קלה, כי ספגתי לא מעט חבטות".

מאזנו של ג'ייסון בסוף הסרט עומד על המספר הסימבולי של 13 קורבנות. האנטי גיבור כאן שוחט במיומנות את קורבנותיו בשלל כלי משחית חדים - לא רק המצ'טה אלא גם גרזן, סכין ואפילו חץ מושחז. אולם למרות הטבח ההמוני, הסרט פחות מדמם מהמקובל בז'אנר. את הטענות יש להפנות למרקוס ניספל, במאי הסרט.

"מה שקורה הוא שאם אתה מתיז דם וזה פוגע בבגדי השחקנים, הם חייבים להחליף אותם" הוא מסביר. "לי לוקח שתיים-שלוש דקות להחליף בגד, אבל לשחקן הוליוודי זה לוקח 40-45 דקות - ואין לי מושג מדוע, במיוחד כשאני

מבקש מהם להזדרז. אז פשוט החלטנו לא לכסות אותם בדם אלא להוסיף פעלולים דיגיטליים בעריכה. בעיני זה אפילו עובד לטובת הסרט".

ומתברר שכך סברו גם המוני צעירים אמריקאים, שנהרו ב-13 בפברואר לבתי הקולנוע והזרימו לקופות 45 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון. הסרט סבל מצניחה חדה בהכנסות לאחר סוף השבוע הראשון - תופעה נפוצה בקרב סרטי אימה - אולם גם כך, הוא נותר אחד מסרטי האימה הרווחיים של השנים האחרונות. כך שעבור מירס, פאדאלקי ואולי גם ניספל, יתכן שזהו רק תחילתו של המסע - כי אף אחד בהוליווד לא ממש מתכוון להניח לג'ייסון לנוח לו באגם בשלווה.