שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: נועם רותם
    אלף ימים של תקווה ואכזבה
    ב-25 ביוני 2006 התעוררה משפחת שליט לתוך סיוט. מאז מתרוצצים ההורים בין עצרת למאהל, בין בג"ץ לסרקוזי, בין עוד כותרת אופטימית בעיתון ערבי - לעוד לילה בלעדיו במצפה הילה. ובינתיים: מבצעים, מלחמות, שלושה מכתבים, קלטת אחת והרבה הבטחות סרק. רק דבר אחד לא משתנה: גלעד לבד בשבי. כך נראו אלף הימים שלהם ושלנו

    ספרה רביעית נוספה היום (שבת) ללוח המונה את הימים בהם נמצא החייל החטוף, גלעד שליט, בשבי ברצועת עזה.  

     

    הפרשה הכאובה הזאת החלה ב-25 ביוני 2006, עת חדרה חוליית מחבלים לשטח ישראל ליד כרם שלום. בחילופי האש נהרגו סגן חנן ברק מערד וסמ"ר פבל סלוצקר מדימונה. גלעד שליט, רב-טוראי בחיל השיריון ממצפה הילה שבגליל, נחטף. מאז, פרט לחוטפים, איש לא ראה אותו. בשנתיים ותשעה חודשים שהוא מוחזק ברצועת עזה, התקבל ממנו רק אות חיים בקלטת שמע ובכמה מכתבים שהעביר חמאס.

     

    צילום: ynet, "ידיעות אחרונות" והסוכנויות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בימים שאחרי החטיפה הפך בית משפחת שליט בגליל לאתר עלייה לרגל של בכירים בצה"ל ובמערכת הפוליטית. ראש אגף משאבי אנוש לשעבר, האלוף אלעזר שטרן, הודיע לבני המשפחה כי גלעד "נחטף כשהוא על הרגליים". המשנה לראש הממשלה דאז, שמעון פרס, הפנה אצבע מאשימה לחאלד משעל היושב בדמשק. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, התקשר יום לאחר החטיפה ועדכן את המשפחה - כבר אז - שמתנהלים מאמצים קדחתניים בערוצים בינלאומיים ומודיעיניים לשחרור גלעד. האב, נועם שליט, פנה באמצעות הרשתות הזרות לחטופים ולעולם, בניסיון לקבל אות חיים מבנו.


    כוחות צה"ל באזור בו נחטף שליט. 25.6.2006 (צילום: אמיר כהן)

     

    לאחר החטיפה יצא צה"ל למבצע "גשמי קיץ". אולמרט אמר אז במהלך המבצע "לא נכבוש את עזה, לא נדון עם החוטפים". כמה ימים לאחר מכן אמרו בלשכתו של ראש הממשלה: "אין הפסקת אש בלי שחרור החייל". המבצע הזה, כמו אלו שיבואו אחריו הסתיימו וגלעד לא שב הביתה. במקביל למבצע, נעצרו בגדה כמה מראשי חמאס - ביניהם שר העבודה בממשלת החמאס, מוחמד ברגותי; השר לענייני ירושלים חאלד אבו-ערפה ושרים רבים אחרים. בירושלים נעצרו שלושה מבכירי החמאס בבירה: מחמוד אבו טיר, מחמד עטואן וחאלד אבו ערפה.

     

    כמעט מיד אחרי החטיפה התנהלו מגעים אינטנסיביים לשחרורו של החייל. חוטפיו של שליט פרסמו הודעה, בה הם דורשים לשחרר אלף אסירים פלסטינים. מקורות פלסטינים הבהירו כי בנוסף, נדרשת ישראל לקבל על עצמה, בתמורה לשחרורו של החייל, הפסקה של הפעילות הצבאית נגד הפלסטינים, שתהפוך לרגיעה ארוכת טווח.

     

    כמה שבועות לאחר החטיפה בדרום, נחטפו בידי חיזבאללה אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, דבר שהביא לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. במשך 33 ימים, כשהם עדיין מצפים לאות חיים ראשון מבנם, ישבו בני משפחתו של גלעד במקלט בביתם שבגליל המערבי.

     

    אותות חיים ותקוות לשחרור

    בספטמבר 2006, כשלושה חודשים לאחר החטיפה, התקבל אות חיים ראשון מגלעד. ישראל אישרה כי התקבל מכתב שכתב החייל החטוף. באמצע אותו חודש דיווח עיתון סעודי כי עסקת חילופי אסירים בין ישראל לחמאס קרובה מאוד. בסופו של דבר, הדיווח הזה - כמו רבים אחרים שיבואו אחריו - נותר על הנייר בלבד. 


    עצרת תמיכה לשחרור החיילים החטופים. ת"א 31.8.2006 (צילום: ירון ברנר)

     

    באותו חודש אמר גורם זר המעורב במגעים לשחרורו של שליט, כי חלה התקדמות משמעותית במשא-ומתן לשחרורו של החייל החטוף, שיחזור לביתו עד תחילת חודש הרמדאן - אז, חודש תשרי. גם שר החוץ המצרי, אחמד אבו אל-רייט, נשמע באותו זמן אופטימי ואמר לאחר שנפגש עם שרת החוץ, ציפי לבני, כי שליט ישוחרר בקרוב. בין לבין היו גם דיווחים בעיתונות הערבית כי שליט ישוחרר ובתמורה יורשה ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, להיכנס לרצועת עזה.

     

    בדצמבר 2006 הצטרף גם ראש הממשלה הפלסטיני מטעם חמאס, איסמעיל הנייה, לקולות האופטימיים. הוא אמר כי שחרור שליט מתקרב: "עניין האסירים הפלסטינים ייפתר בקרוב. הם ישוחררו ובמקביל, ישוחרר החייל הישראלי". הנשיא הפלסטיני, אבו-מאזן, אמר כי שליט ישוחרר עם הקמת ממשלת אחדות פלסטינית - וכשהוקמה ממשלה כזו בתחילת 2007 תהה נועם שליט - היכן בנו. אבו-מאזן ואיתו גם שר ההסברה הפלסטיני עוד נטעו תקוות במשפחת שליט, כהבטיחו שוב באפריל 2007 שגלעד בדרך הביתה.


    האם, אביבה שליט, על רקע תמונת בנה (צילום: ירון ברנר)

     

    אך חודשיים לאחר מכן השתנתה המציאות - חמאס ביצע הפיכה ברצועת עזה, סילק וגם הרג את אנשי הפתח, וצבע את עזה בירוק. נשיא מצרים, חוסני מובארק, עוד היה אופטימי כשאמר אז ל"ידיעות אחרונות", כי לאחר שהמצב ברצועה ירגע - גלעד ישוחרר.

     

    ביוני 2007, שנה בדיוק מיום החטיפה, פורסמה קלטת בקולו של גלעד: "אני גלעד בן נועם שליט, הכלוא אצל המוג'אהידין (הלוחמים). אמא ואבא, אחותי ואחי, חברי בצה"ל. אני מוסר לכם דרישת שלום ואת געגועיי לכולכם. עברה עלי שנה שלמה בתוך הכלא. מצבי הבריאותי מידרדר ואני חייב אשפוז ממושך בבית חולים. אני מצטער על חוסר ההתעניינות של הממשלה הישראלית וצה"ל בעניין שלי ואי היענותם לדרישות כתאיב ('גדודי' בערבית) אל-קסאם. זה ברור שהם חייבים להיענות לדרישות אלו כדי שאני אשתחרר מהכלא, במיוחד שהייתי במבצע צבאי ולא סוחר סמים (כשהכוונה לאלחנן טננבוים). וכמו שיש לי הורים, אמא ואבא, גם לעצירים הפלסטינים יש אמהות ואבות שחייבים להחזיר להם את בניהם".

     

    את ההקלטה חתם גלעד במילים: "יש לי תקווה גדולה שממשלתי תתעניין בי יותר ותיענה לדרישות המוג'אהדין. הרב"ט גלעד שליט". אביו נועם אמר באותו יום ל-ynet: "אני מקווה שזה איתות של החמאס על מנת לחדש את המשא-ומתן".

     

    בפברואר 2008 התקבל מכתב שני מגלעד שליט. השלישי התקבל ארבעה חודשים לאחר מכן. הפתק בכתב ידו של גלעד הועבר להוריו כחלק מהתחייבות חמאס לנשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר, שביקר אז באזור. המסר היה: אני מתחנן שתשחררו אותי. זמן רב לפני שהתקבלו המכתבים והקלטת, איפשר חמאס להעביר משקפיים לחייל החטוף.


    נועם שליט בפגישה עם סרקוזי. ינואר 2009 (צילום באדיבות ארמון האליזה)

     

    רק לפני כמה חודשים קיבל שליט דרישת שלום מהבית. היה זה באוקטובר אשתקד, כאשר מכתב שהעבירה משפחת שליט לנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, הופקד בידיו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, בביקורו של סרקוזי בדמשק. האב נועם אמר כי קיבל אישור שהמכתב הועבר לבנו.

     

    משתחררים בלי גלעד

    משפחת שליט, ששמרה על איפוק במשך חודשים רבים, ידעה גם כמה מאבקים. בני המשפחה יצאו לחו"ל על-מנת לגייס תמיכה. נועם שליט נפגש לא פעם עם סרקוזי, שהבטיח לסייע, בין היתר משום שגלעד מחזיק גם באזרחות צרפתית.


    נועם שליט בבג"ץ נגד הרגיעה. יוני 2008 (צילום: AP)

     

    ביוני 2008, ערב החתימה על הסכם רגיעה, עתרו בני משפחתו של החייל החטוף לבג"ץ נגד הרגיעה. הם קבלו כי פתיחת המעברים במסגרת ההסכם מהווה הפרה של התחייבות שלטונית וחריגה מהחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון, ולוקה באי-סבירות קיצונית. בג"ץ דחה בסופו של דבר את העתירה ורגיעה בת חצי שנה יצאה לדרך.

     

    ב-22 ביולי אשתקד הגיעו חבריו של שליט כדי להשתחרר בבקו"ם - שלוש שנים לאחר שהתגייסו לשריון. לאחר שהזדכו על הציוד הם צעדו למשרד הביטחון בקרייה בתל-אביב, שם נפגשו עם שר הביטחון. ברק אמר אז: "כמפקד הצבא בעבר ובהווה, אני רואה על עצמי חובה מוסרית ופיקודית לעשות כל שניתן כדי להשיב את שליט הביתה".

     

    הבולט מבין מבצעי צה"ל, מאז שנחטף שליט, הוא "עופרת יצוקה", שהחל בסוף דצמבר 2008. החיילים שנכנסו לרצועה אמרו כי לא יצאו בלי גלעד, אך הפעולה הסתיימה כששליט עדיין בשבי. במהלך המבצע התקבלו דיווחים שהחייל החטוף נפצע - אך אלה הוכחשו בישראל. במשפחת שליט אמרו שזו ההזדמנות האחרונה לשחרר את גלעד. אחרי תום המבצע החליט הקבינט להתנות כל רגיעה בעסקת שבויים שתביא לשחרור שליט.

     

    האכזבה האחרונה

    המאבק הציבורי האחרון של משפחת שליט היה בהקמת אוהל מחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים, לקראת תום כהונת ממשלת אולמרט. אל האוהל הגיעו שרים, חברי כנסת, אישי ציבור וגם אזרחים מן השורה, שביקשו לתמוך במשפחת החייל החטוף. בין המצטרפים היתה גם יובל ארד, בתו של הנווט השבוי רון ארד. למחאה הצטרף גם יואל, אחיו הגדול של גלעד, שהיה רחוק מאור הזרקורים מאז החטיפה. עוד לפני שעלו לבירה, פתחה משפחתו של החייל החטוף בקמפיין חדש, במסגרתו יישלחו מכתבים, מיילים ואס-אם-אסים עם הכיתוב "הצילו" מאותיות שכתב שליט במכתביו.


    אביבה ונועם שליט באוהל המחאה (צילום: AP) 

     

    לקראת היום האלף לחטיפה, נראה היה כי העסקה קרובה מתמיד. שליחו של ראש הממשלה, עופר דקל, וראש השב"כ יובל דיסקין ניהלו משא ומתן בתיווך מצרי עם חמאס.

     אך גם הפעם הפכה התקווה לאכזבה. אולמרט אמר כי "חמאס הקשיח את עמדתו וחזר בו מההבנות אשר גובשו במהלך השנה האחרונה, והעלה דרישות קיצוניות". מנגד, בחמאס אמרו שבישראל קיבלו רגליים קרות.

     

    נועם שליט כתב לאולמרט, לאחר פיצוץ המגעים: "אתה אחראי לקיים את הברית בין צה"ל והמדינה למשפחה. אנו דורשים ממך באופן שאינו משתמע לשני פנים, ולמרות המחיר - החזר את גלעד". ישראל חשפה חלק משמות האסירים אותם היא אינה מוכנה לשחרר. ראש הממשלה כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת בה הסביר: "יש לנו קווים אדומים, לא נחצה אותם. ממשלת ישראל בראשותי לא תיכנע לתכתיבי הטרור".

     

    הלילה הוסיפו עוד ספרה באוהל המחאה בירושלים - ספרה רביעית למניין הימים בו נמצא גלעד בשבי. נועם שליט התבונן בשתיקה בספרות המוחלפות בפתח המאהל, ובשלב מסוים הושיט יד ונגע בשלט. "המספר מדבר בעד עצמו, אני חושב שכל מדינת ישראל צריכה לעצור דקה ולחשוב על גלעד שליט בשבי בעזה", אמר שליט לנוכחים.

     

    ומה הלאה? אחרי אלף ימים בשבי, משפחת שליט מסרבת לאבד תקווה. אך היא יודעת שעם המעבר לממשלת ימין צרה - וגם מעצם הצורך בלימוד הנושא מחדש, על-ידי פוליטיקאים ושליחים טריים שזה מקרוב באו - העסקה מתרחקת. בינתיים, גלעד ימשיך לשבת אי שם ולמנות את הימים לבדו, רחוק מהבית.    

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נועם רותם
    כבר אלף ימים: גלעד שליט
    צילום: נועם רותם
    מוסיפים עוד ספרה במאהל
    צילום: גיל יוחנן
    ההורים במאהל המחאה
    צילום: אורלי זיילר
    "עדיין חי"
    צילום: גיל יוחנן
    "הצילו" בכתב ידו של גלעד
    צילום: דודו אזולאי
    "לא רוצים רון ארד שני"
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים