יהיה דיסקו?

שנות השבעים היו השנים הנכונות להיות מתבגר, בעיקר מהבחינה המינית. אמריקה עדיין לא גילתה את האיידס והמועדונים החמים דורגו לפי רמת הזימה שהתרחשה בהם. המועדון שממנו יצאה הבשורה היה "סטודיו 54", שבניו יורק. בכל ערב היו נכנסים בשעריו הסלבריטאים הכי נחשבים בעולם, כולל דוגמניות חובבות קוקאין ושחקנים חובבי דוגמניות שחובבות קוקאין.

המין לא נשאר שם רק באוויר אלא עבר גם לספות וגם לרחבה. כשהאיידס הגיע, המועדון נגמר. למסיבה האחרונה שהתקיימה שם קראו "סוף ימי עמורה המודרנית".

דונה סאמר. אפילו סטרייסנד באה ללמוד ממנה מה זה דיסקו

כסגנון מוזיקלי, הדיסקו התפתח מה-funk השחור. אבל בניגוד לאביו מולידו, לדיסקו מעולם לא היו שום כוונות אינטלקטואליות, או אומנותיות: הוא היה מכוון לרחבה וממוקד בשמחה. הוא היה שלוחה שחורה של הפופ, רק שהוא הצליח להיות גם הרבה יותר סקסי מהפופ, אך גם נוצץ ופלסטי מדי כשהגיע לשיאו. השירים שנשארו מהתקופה ההיא הם המנונים של שחרור טוטאלי, שירים שחוגגים את החירות שיש ברגע הזה, מבלי לחשוב על מה שיביא הבוקר שאחריו. בגלל אלמנט החופש, הקהילה הגאה הייתה הראשונה שאימצה אותו. היא גם זאת שהמציאה את האופנה שמסביבו ומקרבה יצאו לא מעט כוכבים, כשאחד הגדולים שבהם היה ג'יימס סילבסטר, שהלך לעולמו בשנת 1988 כתוצאה ממחלת האיידס.

מעט מאד אנשים הצטערו כשהדיסקו מת. כשעוד שכב על ערש דווי, היה ברור לכולם שהוא הולך למות בגלל שהוא היה שמן מדי ועשה יותר מדי סמים.

נייל רוג'רס מ-"Chic". הניח את היסודות להיפ הופ

מעטים מהאומנים שהתחילו את הקריירה שלהם אז שרדו. הסגנון הזה ניפק את הכמות הגדולה ביותר של זמרים של להיט אחד, וגלוריה גיינור היא אחת מהם. המלכה של הז'אנר היתה דונה סמאר, שהוציאה להיטים כמו "Love To Love You Baby", "Hot Stuff", "I Feel Love", "Bad Girls" ועוד המון אחרים. אפילו ברברה סטרייסנד, שהייתה סופרסטאר עולמית עוד הרבה לפני שהדיסקו נולד, פנתה אליה כשהיא רצתה להשתלב בסצנה. וגם הקריירה של מלכה כמו סאמר הייתה תחומה בשנות הדיסקו.

בניגוד לאלה, מי ששרדו את הדיסקו ונשארו בחיים הם אלה שעברו שם לרגע, לביקור קצר במהלך קריירה ארוכה ומגוונת. למשל הבי ג'יז, שהייתה להם היסטוריה עוד לפני שרצפות עם אורות מרצדים הפכו

 להיות טרנד, או "אדמה רוח ואש", שהתחילו כהרכב סול ופאנק ורק אחר כך הפכו להיות ההרכב הכי איכותי בז'אנר.

אחד מהאנשים הכי חשובים שפעלו באותה התקופה הוא הגיטריסט והמפיק נייל רוג'רס. הוא האיש שהמציא את להקת "Chic", ואחר כך גם מלך בשנות השמונים, כשהפיק כוכבים כמו דוראן דוראן ומדונה. היחוד של שיק ושלו הייתה הנאמנות לשורשים השחורים של המוזיקה.

כל להיטי הלהקה, ובראשם "Le Freak" נשענו על ליין באס שמן ועסיסי וגיטרת קצב שמנגנת ריף שנתקע בראש לנצח, כלומר פאנק בסיסי. להיט אחר של הלהקה, "Good Times", הניח את היסודות להיפ הופ. הגרסה האינסטרומנטלית של השיר נגנבה על ידי הרכב בשם שוגרהיל גאנג, כמו שהיא וללא אף שינוי, ולמעשה הפכה ללהיט הראשון של ההיפ הופ אי פעם: "Rapper's Delight".

למרות שהיום אפשר למצוא לא מעט מסיבות דיסקו, וגם סגנון שנקרא ניו דיסקו שעושה שימוש בסאונדים של התקופה ההיא, הדיסקו הוא רק נוסטלגיה, כמו המתירנות.