אוהל המחאה של הימין: 11 ימי שביתת רעב

באוהל המחאה בגן הורדים, שהוקם עם נסיעתו של ראש הממשלה לפסגה בקמפ-דייויד, נערכים לסוף השבוע. הבוקר נפתח בסקירה קצרה של צביקה סלונים, מפקד החמ"ל. כמה עדכונים על מצב השטח, צריך להעביר את בית הכנסת המאולתר למיקום חדש כדי לבנות אוהל עזרת נשים. מול צביקה יושבים ארבעים ואחד חברים, כמה מהם עוזבים היום הביתה, משאירים משמרת של עשרים וחמישה שובתי רעב, שנכנסים ליום האחד עשר.
שלושה שובתים הגיעו השבוע לחדר המיון. שישה שובתים רק קצת, מטעמי בריאות. יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני, שמואל פולק, הודיע כי הוא חייב לחזור לעבודה. "אז תאכל" פקד עליו צביקה. לנו הוא מספר כי פולק סירב בתחילה והוא נאלץ ממש לכפות עליו לשבור שביתה. פולק שבר.
אוכל נמצא באוהל בשפע: השובתים לא דורשים מהאורחים שמגיעים לבקר לשמור על סולידריות ומכבדים אותם במזון ושתייה.
הבעיות מגיעות בסוף השבוע: כרגע בערך עשרים וחמישה צמים. צום בסוף השבוע משמעו חילול שבת, ולכן הורתה הרבנות לשובתים לאכול "כזית" ובעברית: לנשנש. "אנחנו רק נטעם קצת מהארוחה הגדולה שעושים האורחים באוהל ליד, אבל לא נאכל יותר מדי" מבטיח צביקה. "מי שמונע על ידי מניע אידאולוגי כל כך חזק לא פורש כל כך בקלות".
תנאים אלמנטריים לקיום אנושי הם לא הדבר הבולט ביותר באוהל. יש שירותים כימיים, אבל מי שרוצה להתקלח צריך לקפוץ לבת של אסתר בזק שגרה קרוב. "מסתדרים", צוחק צביקה. הדבר היחיד שכרגע מטריד אותו זה לא דאודורנט. חוסר ההתיחסות למחאה של הימין בעתונות, לטענתו, מרגיז יותר.