שתף קטע נבחר

ג'נין: מחבלים לשעבר מככבים ב"חוות החיות"

"תיאטרון החופש" בג'נין מעלה בימים אלה עיבוד למחזה "חוות החיות" בכיכובם של פעילי טרור, שהניחו את נשקם והתמסרו לתיאטרון. הביקורת על ישראל קיימת, אך איננה נחסכת גם מההנהגה הפלסטינית. "מעולם לא נשאתי רובה במטרה למות"

אינתיפאדה, חיילים וכיבוש - את כל אלה כל ניתן למצוא בהפקה ייחודית העולה בימים אלה על בימת "תאטרון החופש" במחנה הפליטים ג'נין. במחזה, שהוא עיבוד ל"חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול בהתאמה לחברה הפלסטינית של שנת 2009, לוקחים חלק גם פעילי טרור שלחמו בעבר נגד חיילי צה"ל וזנחו את נשקם במסגרת הסכם המבוקשים לטובת הבמה.

 

אחד הסטודנטים המשחקים בהצגה, רבא טורקמן (23), הוא פעיל לשעבר בגדודי חללי אל-אקצא. הוא נורה שלוש פעמים בשנת 2000 ואיבד חברים בקרבות מול ישראל. בשנת 2007 החליט לזנוח את הלחימה וקיבל חנינה חלקית מדי ישראל.

 

"מעולם לא נשאתי רובה במטרה למות. עשיתי זאת כי רציתי לחיות. נכנסתי לתאטרון לאחר שהפסקתי להילחם כי זהו גם סוג של חופש", מספר טורקמן. חבריו ומשפחתו ביקרו תחילה את בחירתו, עד שצפו במחזה. "הם אמרו: עזבת את ההתנגדות והנשק כדי לשחק על במה? אפילו אמי לא הבינה מה אני עושה עד שראתה אותי על הבמה ואז היא אמרה לי להמשיך ולשחק".


על בימת ג'נין (צילום: AP) 

 

"חוות החיות" היא אלגוריה סאטירית על הקומוניזם בבריה"מ לפני מלחמת העולם השנייה. החוואי ג'ונס מגורש על-ידי החיות מחוותו, שסובלות לאחר מכן ממנהיגותם המושחתת של קבוצת חזירים המאמצים להם הרגלים אנושיים בהם הליכה זקופה, לבישת חליפות ושתית אלכוהול. הסיפור נגמר בבגידה מוחלטת בעקרונות המהפכה, תוך עסקה למכירת החווה.

 

הצגת הבכורה, שעלתה ביום שני נפתחת בחוואי ג'ונס המתנקש במנהיג החיות. בסצינה אחרת במחזה, החיות - בהן סוסים, עורב, תרנגול, חמור וכמה חזירים - מתאספים סביב חזירה מהפכנית העונה לשם "כדור שלג" וצועקים נגד מדכאיהם: "אינתיפאדה", כשברקע קולות רעמים.

 

ביקורת ומחשבה חופשית

ג'נין, שספגה מכה קשה בעת מבצע "חומת מגן", מראה סימני תרבות מפותחת המאפשרת העלאה של מחזה המהווה אתגר למסורת הערבית. "חסרה לנו תרבות של ביקורת ושל מחשבה חופשית וזה אחד מהתפקידים שלנו, זה מה שעלינו לשנות", אומר מנהל קבוצת התאטרון, השחקן ג'וליאנו מר.

 

אך הדרך להעלאת המחזה היתה רצופה במכשולים: התיאטרון המרכזי ברמאללה סירב לאפשר לשחקנים ולצוות לבצע חזרות במתקניו, וקרן התרבות הפלסטינית סירבה לממן את ההצגה מחשש למחלוקת שיצית. מר מספר שהאתגר שהציבה ההצגה לחברה הפלסטינית לא עבר בשתיקה, והשבוע אף ניסה אלמוני להצית את מבנה התאטרון וכתוצאה מכך נשרף מרכז המוזיקה הסמוך לו . עם זאת, הצוות מתכוון להמשיך ולהעלות את המחזה גם בכפרים ואוניברסיטאות ביהודה ושומרון.

   

במאי ההצגה, נביל א-רעאי, אומר כי ההפקה בג'נין חוקרת את הסוגיות העולות בספר המקורי, תוך שילוב

ביקורת על הפוליטיקה והחברה הפלסטינית. "כל מה שקורה סביבנו בפלסטין קשור לחוות החיות", אמר.

 

הדבר בא לידי ביטוי גם באופן הבימוי, המכוון למתוח ביקורת גם על ישראל אך גם על הפלסטינים, שמאפשרים למאבקים פנימיים להפריד בינהם. אחרי הקריאה "אינתיפאדה", החזיר הראשי נפוליאון, מסתודד עם כלבים נושאים רובי קלצ'ניקוב, הלבושים במדי כוחות הביטחון הפלסטינים. בחצר החווה מתנוסס דיוקנו של נפוליאון בדומה לתמונות הפוליטיקאים הפלסטינים הנתלות במשרדים הממשלתיים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המנהיגים. חזירים מושחתים
צילום: AP
בחווה. סצנה מההצגה
צילום: AP
מומלצים