שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    קריאה: הפסיקו לגנוז, התחילו למחזר!

    הררי "דפים קדושים" נקברים, לא תמיד לצורך, וגורמים לנזקים אדירים לסביבה וגם לאיסור "בל תשחית". אז מה עושים? נחום פצ'ניק מציע ב-ynet פיתרון יצירתי. ואיך מגיבים אנשי חברה קדישא, הרבנים ומפעלי הנייר?

    חג החירות בפתח ואיתו כמויות ענק של נייר מודפס עיתונים, פרסומות, "פליירים" ועלוני שבת. במקביל לניקוי החמץ הפיזי של פיתות ופרורי לחמניות ראוי להקדיש זמן לביעור החמץ הרוחני, ביעור הרגלים מוגנים שלנו, אלה החמקמקים שלא נראים תמיד על פני השטח ואולי זה לא פחות חשוב מהחמץ הגשמי.

     

    ברצוני לחדד את העיפרון מעט ולדבר על ההשלכה האקולוגית הקשה של הגניזה. סיפור קצר: באחרונה ביקרתי במערת גניזה אליה אוספים ובה משליכים כמויות ענק של גניזה. אם תצפו בתמונות הבאות ותראו את שראו עיניי, אולי תבינו את גודל הביזיון והכיעור ואולי תבינו מדוע מאז אני משליך כל עלון של שבת וכל דף קודש למיכל איסוף נייר למיחזור ולא לגניזה.  


    כך זה נראה במערה. תפילין וספרי קודש קרועים (צילום: נחום פצ'ניק)

     

    המערה הייתה מצחינה. דפים, מזוזות, תפילין וספרי קודש מושלכים מלאי רקב וטחב על רצפת המערה. גם במרחק עשרות מטרים מהמערה ניתן היה לאסוף חלקי סידורים, דפי גמרות ועלוני שבת בין העצים.

     

    באותו רגע הבנתי את הפער בין התחושה הטובה של מי ששם ניירות בגניזה לבין מה שקורה לגניזה בפועל. הגניזה היא בעיה דתית אקוטית. ראשית, בגלל כמויות הנייר העצומות המעלות עובש במערות ובאתרי הגניזה. בפעם השנייה כי זה פשוט "בל תשחית" לא למחזר. שלישית, בגלל חוסר היכולת של שירותי הדת למצוא פתרון לכמויות הנייר הבלתי נתפסות (בחברה קדישא כבר שבתו לפני כמה חודשים בגלל בעיה זו) ובפעם רביעית, והחשובה מכל, אי מחזור נייר משמעו יותר ייצור נייר, משמעו יותר כריתת יערות ומכאן הדרך להשחתה להתחממות הגלובלית ולסכנות האדירות הנלוות אליה

    קצרצרה.  

     

    אבל מה לעשות. כרגע לשים ניירות קודש במערות מעלות סירחון זה מותר. אבל למחזר עלון או ספר בלוי ולמנוע את השחתתו אסור. אסור? תשפטו אתם.

     

    הסטארט אפ: מתקן מיחזור לספרי קודש

    לפני כמה שבועות כשהנחתי אוסף של ניירות במיכל האיסוף של אמניר צץ במוחי רעיון. למה, שאל בתוכי האיש הירוק, למה לא למחזר את נייר הגניזה ולדאוג שכל הנייר הספציפי הזה ימוחזר ספציפית לספרי קודש?! למה לא להניח בבתי הכנסת ובנקודות איסוף הגניזה שני מתקני איסוף האחד לסת"ם והשני מתקן ייעודי למיחזור דפי קודש?

     

    האם אפשר לייצר פס מיוחד במפעלי המיחזור עבור הדפסה חוזרת של ספרי קודש? מִחזור רליגיוזי! פתרון הלכתי! הקלה לאוספי הגניזה! פחות עצים שיכרתו! יותר חמצן! עם השאלה הזו פניתי לחברה קדישא ירושלים הכורעת תחת נטל הגניזה. שם אמר לי חד וחלק הדובר, ר' אלעזר כי זה פשוט אסור. "זה ביזיון ספרי הקודש לפי ההלכה אסור למחזר ספרי קודש". נקודה.  


    האם זה מכבד את ספרי הקודש? מערת הגניזה

     

    יהושע ישי מנכ"ל המועצה הדתית ירושלים האחראית על איסוף הגניזה בבירה אמר ל-ynet בתגובה כי "כעת כשכבר כמעט ואין מקום במערות מובילים את הגניזה לאתר חדש בחולון". בתגובה להצעתי למחזר נייר קודש לייצור ספרי קודש אומר ישי כי "אם הרבנים ייתנו לזה הכשר הוא בעד". על שאלתי כמה טונות נייר גניזה נאספים בשנה ענה ישי כי להערכתו מדובר במאות טונות, כמות מסחרית בוודאי.

     

    ומה אומרים הרבנים?

    ידעתי. לצערי ידעתי שהמפתח הוא אצל הרבנים. הבנתי שיותר מידיי אנשים מחכים לאישור הרב ולא מוכנים לחשוב בעצמם אז פניתי לרבנים. הרב שלמה אבינר אמר לי כי הוא "בעד מיחזור וייצור ספרי קודש מנייר גניזה". לשאלתי איך זה מסתדר הלכתית אומר הרב אבינר כי זה בגדר של "מוחק על מנת לכתוב". כלומר, מכיוון שהמחיקה היא על מנת ליצור ספר קודש חדש - מותר.


    אפשר גם אחרת

     

    הרב יובל שרלו הלך לכיוון אחר עם הסכמתו. לדעתו, "במדינת התורה המתוקנת לכשתקום לא רק שלא יזרקו דפים לגניזה אלא יחייבו למחזר אותם מדין בל תשחית" הרב שרלו מוסיף כי "בשנים האחרונות אנו שומעים על יותר ויותר אנשי תורה הרואים במיחזור חלק מדיני התורה עצמה – הן בשל האחריות שלנו לעולמו של הקב"ה, והן מצד כתבי הקודש עצמם, שכן פעמים רבות הם עצמם מוטלים בביזיון באתרי הגניזה. על כן, יש להעדיף מאוד את המיחזור של אותם דפים ובד בבד להקפיד לגנוז דפים שיש בהם שם שמיים וכד'.

     

    מותר לייצר מדפים אלה, לאחר שעברו עיבוד וכד' – מגבות נייר וכדו'. זה כבר כלל וכלל לא אותו חומר ו"קדושת" הדפים נעלמה מזמן". הרב שרלו מסייג את דבריו וטוען (בשונה מהרב אבינר) כי ספר שיש בו את שם השם המפורש אסור למחזר אך את כל השאר מצווה למחזר הרב שרלו מברך על היוזמה ותומך בה.

     

    יש תקווה

    עם ההבנה שזה אפשרי פניתי לחברת "מונדי"

    (חברת בת של מפעלי נייר חדרה) הממחזרת נייר משומש בהצעה לפתוח פס ייצור חדש, יעודי לנייר גניזה. גבי מידן מנהלת שיווק ב"מונדי" אומרת כי "הקונספט מתאים לנו ונשמע מעניין. אנו אמונים על שימוש חוזר בנייר אמונים על עשייה ירוקה מייצרים נייר ירוק ומזה כשנתיים כל המפעלים שלנו משתמשים באנרגיית גז ירוקה" מידן מדגישה כי "המיחזור מייקר את עלות הייצור ובכול זאת אם כמות הנייר היא משמעותית אנחנו מעוניינים לבדוק את הרעיון של מיחזור גניזה לייצור ספרי קודש".

     

    אז ממש עכשיו כשאתם מנקים לפסח ומוציאים כמויות גדולות של גניזה מהבית זה הזמן לחשוב טוב טוב לאן להשליך את הנייר. אני כבר החלטתי. פסח כשר שמח ונקי מחמץ!

     

    נחום פצ'ניק הוא משורר, מנחה סדנאות צחוק, המתגורר במאחז האקולוגי שדה בועז בגוש עציון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נחום פצ'ניק
    צילום: אורי פצ'ניק
    תא גניזה. בכל בית כנסת
    צילום: נחום פצ'ניק
    צילום: גיל יוחנן
    הרב אבינר. בעד
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים