פילוסוף באוצר: הרקע של שטייניץ - יתרון?
מה לפילוסוף ולענייני כלכלה? יובל שטייניץ, שיעשה טבילת אש ראשונה באוצר, השתלם בעסקי המשק כראש צוות 100 הימים וצבר שעות עבודה על תקציב הביטחון. סגנו, יצחק כהן מש"ס, כיהן כבר בתפקיד ויזם את הרפורמה בקרנות הפנסיה
משרד האוצר ינוהל בממשלה הבאה בידי השר יובל שטייניץ מהליכוד וסגן השר יצחק כהן מש"ס. לשטייניץ זו טבילת האש הראשונה בכלכלה. מיום שנכנס לכנסת לפני עשר שנים, הוא מזוהה עם תחומי הביטחון. עם זאת, לאחרונה השתלם שטייניץ בעסקי המשק, בעיקר סביב המשבר הפיננסי, כשעמד בראש צוות 100 הימים שמינה נתניהו לגבש את תכנית העבודה של ממשלתו בחודשיה הראשונים.
- צוות מאה הימים: קרנות המינוף יכבידו על התקציב
התכנית שהגיש הצוות כוללת את האג'נדה הכלכלית של הממשלה ומתווה ההתמודדות עם המשבר. נתניהו אימץ את המלצות הצוות, ובמינוי שטייניץ הוא
מבטא למעשה את האמון הרב שהוא רוחש לאיש ולתוכניתו.
לכהן זו הפעם השניה בתפקיד. בראשית העשור הוא כיהן באוצר תחת השר סילבן שלום, אבל היה סגן השר הראשון והאחרון במשרד שקיבל עד כה סמכויות מלאות כממונה על תחום שוק ההון והביטוח. מעמדה זו הוא יזם את הרפורמה בקרנות הפנסיה, לאחר שחשף איך ההסתדרות השתמשה לצרכיה במאות מיליונים מכספי הקרנות כששלטה בהן. הוא אף הגיש בשם האוצר תביעה משפטית נגד ההסתדרות להשבת כ-600 מיליון שקל לקרנות.
המינוי של כהן נקבע בש"ס. הוא כביכול יורד בדרגה מתפקידי השר שמילא בממשלות האחרונות. אבל יש סימנים כי הוא הסכים לחזור למעמד של סגן שר באוצר, לפחות עם אותן סמכויות להמשיך ליזום ולבצע רפורמות בתחומי שוק ההון, שהיו לו בתקופת סילבן שלום. שטייניץ אמר אתמול ל-ynet כי הוא מודע לכישוריו של כהן ומוקיר אותם, ולכן בכוונתו להפקיד בידיו סמכויות ומשימות נוספות.
גיבוי מלא מנתניהו
בתהליך הרכבת הממשלה, שטייניץ היה אמור לכהן כשר במשרד האוצר, תחת ראש הממשלה והשר נתניהו. לשדרוג מעמדו הרשמי למעמד של שר האוצר אמנם נלוותה הפרשנות מלשכת נתניהו, לפיה ראש הממשלה ימשיך להתוות את האסטרטגיה הכלכלית ואף יעמוד בראש הקבינט הכלכלי-חברתי - כאילו מדובר בשר-על שיגביל את השר שטייניץ רק לניהול השוטף של המשרד.
באוצר רואים זאת אחרת, ומציינים את השילוב הזה כחיזוק למעמדו של שטייניץ ולתפקוד המשרד. כך הם מקבלים לא רק שר במשרה מלאה, אלא אחד שחושב ופועל בראש אחד עם ראש הממשלה, כמורה דרך וסמכות עליונה. הוא האיש המקורב ביותר למשפחת נתניהו ונהנה מראש מהגיבוי המלא שלו למהלכיו הצפויים באוצר, בעיקר כמי שהתווה עבורו את האג'נדה הכלכלית של הממשלה.
שטיניץ יציין בחודש הבא (ה-10 באפריל) את יום הולדתו ה-51. הוא נולד ברמות השבים, וקפץ לפוליטיקה מהאקדמיה, שם היה ד"ר לפילוסופיה ומרצה בכיר בחוג באוניברסיטת חיפה. נתניהו גילה אותו בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה.
פעילותו של שטייניץ בכנסת התמקדה בוועדת החוץ והביטחון, גם כיו"ר הוועדה וגם בשלוחותיה. הוא היה מעורב בפרטי תקציב הביטחון בוועדה המשותפת עם ועדת הכספים. אי אפשר יהיה למרוח אותו בדיונים הצפויים על התקציב והצעות האוצר לקלף את שכבות השומן, לטובת צרכים חיוניים ודחופים אחרים. בקביעת סדרי העדיפויות החדשים של הממשלה במסגרת תקציב 2009 שטרם אושר, יהיה לו מה לומר ועל מה להתבסס.
רקע מדעי-פילוסופי - יתרון
הרקע והניסיון האישי, המדעי-פילוסופי, הוא בעיניו יתרון שמאפשר לו להשתלב ולהתמצא בתחומי עשייה וחיים שלכאורה נקיים מ"פילוסופיה". הוא רחוק מלהיות "אסטרונאוט", ולכן מוקדם להרים גבה בשאלה מה לפילוסוף ולעסקי הכלכלה. בעיקר אחרי שהתקבל כבר-סמכא בענייני ביטחון, למרות שבעברו הצבאי היה רק לוחם פשוט בגולני.
שטייניץ פרסם מחשבות מקוריות לגבי תפיסת הביטחון של ישראל בביטאון צה"ל "מערכות", בסדרת מאמרים בנושאי אסטרטגיה וטקטיקה צבאית, שהתקבלו בהערכה.
שטייניץ אמר לנו פעם כי בעיסוקו בכל תחום מקצועי הוא נהנה מ"היתרון שמעניקה הפילוסופיה לעוסק בה במרחב החשיבה, בלמידה ובניתוח הרב ממדיים, בהצגת השאלות המתאימות, באי קבלת מוסכמות, ובערעור על תפיסות והצגת מצבים ללא ירידה לעומק האפשרי". מכריו מעידים שאורח מחשבה זה מקל עליו להשתלב בקודקוד של כל תחום המחייב לגבש מדיניות וקבלת החלטות בראיית התמונה הכוללת, בדומה למודל החדש של המנכ"ל הביצועי במגזר העסקי.
יעדי התוכנית: טווח קצר וטווח ארוך
המלצות צוות 100 הימים בראשותו נוגעות ליעדים המרכזיים של הממשלה החדש, בתחומי הביטחון, המשק ושכלול הממשל. לאחר שנתניהו אימץ אותן ונתן את תיק האוצר לשטייניץ, תוכניתו הכלכלית שתכוון את דיוני הממשלה בחודשים הקרובים אמורה להשיג את היעדים הבאים נוכח הבעיה של העדר תקציב מאושר ל-2009:
- חקיקת בזק להארכת מסגרת הזמן הקצובה לממשלה להעברת התקציב מ-45 יום בחוק הקיים ל-90 יום, תוך מתן אפשרות להעביר תקציב דו-שנתי, ל-2009/10.
- צמצום חוק ההסדרים שאושר בממשלה לתקציב 2009, בניפוי ההצעות לרפורמות מבניות, למינימום ההכרחי להעברה מהירה של התקציב.
- גיבוש תכנית כלכלית לשנתיים הקרובות ליציאה מהמשבר הפיננסי-כלכלי, עם אבני הדרך הבאות:
- חקיקת הוראת שעה להגדלת התקרה הכוללת המותרת למתן ערבויות מדינה מ-10 אחוז מתקציב המדינה עד 20-25 אחוזים, תוספת של 30-40 מיליארד שקל, ככלי מרכזי להגדלת היצע האשראי לעידוד פעילות המשק. חלק מהערבויות יוקדשו לחברות תשתית ממשלתיות כדי להקל עליהן בגיוס הון להשקעות דחופות.
- הרחבת גיוסי ההון בחו"ל בהיקף משמעותי לרבות שימוש ביתרת הערבויות האמריקניות שטרם נוצלו והגדלת פעילות הבונדס לכ-2 מיליארד דולר.
- סיוע לחברות ישראליות שהנפיקו אג"ח למימון השקעות בישראל בלבד, ונקלעו לקשיי פירעון בגלל מצוקת האשראי. הסיוע יינתן במתן ערבות מדינה על 80 אחוז ממחזור החובות תמורת עמלה של 3-5 אחוזים מסכום הערבות. סיוע בתנאים דומים יוגש לעסקים קטנים ובינוניים להחייאת תזרים המזומנים שנפגע.
- שיקום ניהולי ומוראלי של מערכת מס ההכנסה, כולל תוספת כוח אדם, להעמקת הגביה כאמצעי לבלימת הירידה התלולה בהכנסות עקב המשבר לשם הקטנת הגירעון.
עוד כוללת התכנית יעדים לטווח ארוך, בהם הרחבת ביטוח סיכוני סחר חוץ לתמיכה בייצוא התעשייתי; רפורמה במנהל מקרקעי ישראל לקיצור הליכי התכנון והבניה; יישום מזורז של התכניות להתפלת מים, השבת מי קולחין ומו"פ לאנרגיה חלופית; והאצת התוכניות להעברת בסיסי צה"ל לנגב.
המבחן הקשה הראשון: העברת התקציב
מבחנם הראשון והקשה ביותר של נתניהו ושטייניץ, יהיה בהעברת התקציב, לפחות של 2009, בזמן הקצוב והקצר, בעדכונו בממשלה ובאישורו בכנסת. 45 הימים שבחוק הקיים יסתיימו ב-13 במאי, כשבאמצע חג הפסח, יום השואה ויום העצמאות. אם תאושר בינתיים הוראת השעה שתכפיל את מסגרת הזמן, היא מסתיימת ב-21 ביוני. אם התקציב לא יעבור המדינה הולכת לבחירות.
לא קלה המשימה לעדכן בלחץ הזמן הקצוב את תקציב 2009 בתנאי הגירעון שתפח מ-6 ל-40 מיליארד שקל, וההוצאות שנוספו בעקבות מבצע עופרת יצוקה והמשבר הכלכלי. האוצר כבר לא מקדש את נוקשות מסגרת התקציב,
והוא מוכן להרחבה מבוקרת. אבל גם הפשרה הזאת תחייב לקצץ מיליארדים בהוצאות שתוכננו ונוספו. הממשלה תידרש לקבוע סדר עדיפויות חדש, מה יבוא על חשבון מה.
ההחלטה כרוכה בפירוק מוקשים פוליטיים. למשל, מימון מיידי של התחייבויות הליכוד בהסכמים הקואליציוניים כמו הגדלת קצבאות הילדים והתמיכות בישיבות (2.4 מיליארד שקל). מספר המוקשים ורמת הסיכון הנשקפת מהם ליציבות הממשלה תלויים לא מעט בהתנהלות ראש הממשלה ושר האוצר. נתניהו כבר הבהיר את עמדתו לגבי המחיר של הממשלה המורחבת באומרו, "המחיר שישלם המשק בהיעדר הממשלה יהיה יקר יותר".
