אתה רוצה תחליף-אמא בתוספת סקס? לא תודה
הנה הוא יושב שם הבחור ומרצה לי כמה טוב לצאת עם קטינות, מודיע לי שאני שוגה בתפישתי על ייעודי בחיים. "מה היא אשה ללא ילדים? אין דבר כזה, כולכן רוצות ילדים, בסופו של דבר. ככה אתן בנויות", אמר. אבל מה אם לא בא לי? אילוף הסוררת 2009
הפליאה בקולו על עצם המחשבה המגוחכת הזו היתה עצומה, איזה מין רעיון זה בכלל? נדרש לי כל הכוח והאיפוק שיכולתי לגייס כדי לא לשפוך עליו את המשקה שהיה מונח לפניי. "ברור שלא, וכי למה בכלל? אתה תעשה את הילדים, זה החלק הכייפי, והאשה האומללה שתלכוד באיזשהו שלב, תגדל אותם, זה הגורל שלה הרי, היא אשה!".
כמעט השתנקתי. הנה הוא יושב שם הבחור, לא נאה במיוחד, לא מצליח במיוחד, לא משהו מיוחד בשום תחום שהוא, והוא מרצה לי על כמה טוב לצאת עם קטינות ומודיע לי, בביטחון מלא, כמה אני שוגה בכל התפישה שלי על ייעודי ותפקידי בחיים ובעולם. "מה היא אשה ללא ילדים? אין דבר כזה, כולכן רוצות ילדים, בסופו של דבר. ככה אתן בנויות", המשיך.
אולי אני הוזה? האם חזרתי לשנת 1922 ולא שמתי לב? מהפכת המינים לא דרכה כאן? או שהבחור שמולי היה פשוט בתרדמת ב-50 השנים האחרונות?
"תהי יותר אטרקטיבית לבני המין השני"
"גברים", אמר לי, "גם אם לא מודים בזה, רוצים מישהי פשוטה וחמודה שתהיה קודם כל אשה ואמא, ואז, אם נשאר זמן, אולי גם שתהיה לה איזה קריירה קטנה (אבל בטח לא יותר מוצלחת משלי). אני מציע לך - כדי שתהי יותר אטרקטיבית לבני המין השני, כדאי לך להתחיל להפנים את זה. את מה שנקרא - בעייתית, תחזוקה גבוהה, ואנחנו לא רוצים כאלה, יותר מדי בלגן. את רוצה זוגיות? אז פשוט תוותרי על רצונות מטופשים של מימוש עצמי וקריירה, תחליפי את החלומות האלה בחלומות על ילדים ובית ותראי כמה גברים יעמדו בתור, תוך שנה את נשואה".
"אז למה נפגשת איתי?", שאלתי, "אני קרייריסטית, שאפתנית, דעתנית מכף רגל ועד ראש, לא מבשלת, בקושי בעציץ אני מצליחה לטפל".
"את נראית טוב", הוא אמר, "חשבתי שניתן לזה צ'אנס".
"פייי", נאנחתי לרווחה, "כמה מזל יש לי".
זה באמת מה שהם רוצים? בחורות פשוטות, שיגדלו להם ילדים ויבשלו להם מאכלים? הם רוצים תחליף אמא בתוספת סקס? אם כן, אז סלחו לי שאני לא נופלת מרגליי לאור התסריט המרגש הזה, לא מתאים לי, תודה!
אחר כך הרי הם מתלוננים שחייהם אפרוריים, נשותיהם משעממות, שכל חייהם מתרכזים בילדים ושכל שנותר להם לצפות לו הוא המוות! מקסים, איפה נרשמים? גם אני רוצה!
יש גברים טובים שמחפשים קודם כל שותפה וחברה
אני יודעת שלא כל הגברים כאלה, אני יודעת שיש גברים טובים ומקסימים שמחפשים קודם כל שותפה וחברה, אבל יש רבים מאוד שמחפשים יותר עוזרת ומבשלת מכל דבר אחר, ואני לבשל לא אוהבת, לנקות עוד פחות, אז כנראה שאני לא מה שהם רוצים. אוי לא, מה אעשה?
כן, בא לי ללמוד, לפתח קריירה, להגשים את עצמי. בא לי לממש כל אספקט של חיי, ואז אולי להתיישב בנחת, עם בחור, ואולי לגדל ילד או שניים, אולי גם לא.
"אההה, את פמיניסטית , טוב נו... על מה יש לדבר", אמר.
"אוי, איזה קללה נוראית, פמיניזם, ממש מפחיד", השבתי בציניות, "אכן, אני נגועה בחוצפה עצומה, שלהיות העוזרת בית שלך לא נראה לי הדבר הכי מרגש שאני יכולה לעשות עם עצמי. שההנחה שמראש אני אמצא עבודה נוחה של 8:00-15:00 כדי שאוכל לרוץ ולטפל בילדים, לקחת לחוגים, לאסוף, לקלח, להשכיב, ולמות מעיפות בלי שביב רגע לעצמי, נראית לי לא רק לא רצויה, אלא מזוויעה, מזעזעת ומעוררת פלצות!".
אני, שלמדתי, והשקעתי, וקרעתי את עכוזי, מעדיפה לראות עוד לאן אוכל להגיע חוץ מאופציית הרבייה והילודה הברורה, נהירה וכה אפורה. יש לי מיליון חלומות, תוכניות, רצונות ופנטזיות שיותר מעניינים אותי, פי מאות אלפי מונים מלהתרוצץ אחרי עולל זב חוטם, חמוד ככל שיהיה.
אני יודעת מה תגידו, היום יש אמהות עובדות, אמהות קרייריסטיות, ומשק הבית אינו מנוהל כמו פעם. האמנם? אולי יש פה ושם, אבל הרוב עדיין נופל על האמא, וזה לא ישתנה. אל תספרו לי סיפורים, אחרי שיש ילד, זה לעולם כבר לא אותו דבר. חייך כבר לעולם אינם רק שלך, זמנך אינו נתון לשיקולך בלבד, החופש שלך נעלם, ואת נהיית עבד שרץ אחרי השעון.
געגועים לחיי הרווקות והחופש הבלתי נגמר
יכול להיות שעוד כמה שנים ארגיש אחרת. אני לא פוסלת את זה, אבל אני בהחלט לא בטוחה שזה יגיע. אני מעזה להיות שונה ולהחליט לבד מה טוב לי. ללמוד מטעויות של אחיותיי וחברותיי, שהתחתנו כי ככה צריך, שעשו מהר מהר ילדים, כי ככה אמרו להם שחייבים, ושאין להם חיים, פשוט לא. הן אוהבות את ילדיהן, כן, מאוד, אבל הן לא בטוחות שלחכות קצת לא היה טוב יותר, שאין בחלום המושלם הזה גם שלילי, שאין להן געגועים לחיי הרווקות והחופש הבלתי נגמר ושהאופציות שלהן היום מוגבלות הרבה יותר.
החלום על הבית, על הגדר הלבנה ועל הצאצאים החמודים אולי מתאים להרבה אנשים, אבל אני אומרת - לא חייבים אם לא רוצים, אפשר גם אחרת, ולמרות מה שמאכילים אותנו, לא הכל מושלם וקסום מעבר לקשת.
המהפכה כבר כאן, רבותיי! מותר לנו לרצות יותר מרק לשאת את ילדיכם ולגדל אותם לתפארת מדינת ישראל. זה לא אומר שאנחנו פגומות או לא שפויות, זה לא אומר שאנחנו דפוקות או מתוסבכות, זה רק אומר שמותר לנו לבחור, מותר לנו לרצות יותר, מותר לנו, ולכם מותר לקבל את זה, להבין את זה, ואפילו, תכינו עצמכם - לרצות את זה! אשה ממומשת היא אשה מרוצה, אשה מצליחה היא אשה שמחה, אשה שמחה היא רעיה טובה, וזה בסופו של דבר ויותר מהכל, מה שאתם הכי רוצים!
האימייל של אני אי שם
