התדמית שלי התפוצצה

חמש דקות לתוך השיחה שלנו ומאיה בוסקילה כבר בוכה. מה זה בוכה, מתפרקת. "אני לא מבינה מה אנשים רוצים ממני", היא מתייפחת רגע אחרי שקראה עוד כתבה שכיסחה לה את הצורה, "הם כותבים שאני מזויפת, שלא הייתי אותנטית. אני לא הייתי אמיתית?! אני? מאיפה הם יודעים מי אני בכלל? בגלל שהם ראו אותי פעם עם מחוך וכל המחשוף בחוץ הם חושבים שהם מכירים אותי?".

היא מתיישבת על הכיסא ועיני הדייזי דאק שלה, סוג של סמל מסחרי, נוטפות דמעות. "אף פעם אי אפשר לרצות אנשים. תמיד אנשים יגידו למה היא ככה ולמה היא ככה".

טוב, אבל מאיה, מה זה הבכי הזה?!

"אני נורא רגישה. באמת. זה מבאס אותי. לא ציפיתי לתגובות כאלה שליליות כשאצא מהבית. עכשיו, בזה שאני מראה לך את הכאב שלי, אני מזויפת? אני חושבת שכל התגובות שיוצאות עכשיו נגדי זה בגלל שהתדמית שלי התפוצצה, אחרי שנבנתה במשך שנים. אנשים מופתעים מזה שאני נחמדה? שאני מאופקת? אין שום רע באיפוק מבחינתי. אני לא מבינה מה רוצים ממני. בסופו של דבר מה שראו זה מה שיש".

יומיים אחרי היציאה מבית 'האח הגדול', שם בילתה 23 ימים, ומאיה בוסקילה, 31, זמרת, שחקנית

ואושיית תרבות, מעכלת את מה שעבר עליה. אתם קוראים את זה לאחר גמר התוכנית אבל מכבשי הדפוס מאלצים אותנו לסגור את הכתבה בטרם יוודע מי המנצח. ואלי זה פחות חשוב, מה שבטוח שזה שמאיה היא אחת המפסידות הגדולות. אחרי שהיתה סגורה בתוך הבית, היא יצאה הישר לתוך קרקס תקשורתי, עמוס להטוטני מילים שנהנו לקצוץ אותה דק דק.

מה לא אמרו עליה: שהיתה מזויפת והסתתרה מאחורי מסכות; שהשירה שלה היתה מיותרת; ששעממה את הקהל ועוד הרבה דברים שהיו גורמים לאדם הממוצע לזחול למערה ולא לצאת ממנה בעשור הקרוב. אנחנו נפגשים בדירתה שבתל אביב, ובוסקילה, לבושה בטרנינג ובוכה לסירוגין במשך ארבע שעות, באה לעשות סדר בכל מה שחושבים עליה.

החלטתי להתאפק

"למי שהסתכל מבחוץ זה נראה כאילו אני מנסה לשמור על עצמי", היא מנסה להסביר לי ולעצמה מהיכן נחת על ראשה כתב האישום בגין חוסר אותנטיות. "היו אנרגיות מספיק קשות שם, ומתוך מודעות החלטתי לשמור על בריאות הנפש שלי ולהתאפק. אני חושבת שהייתי מודעת לזה שאני אחת מהיחידים בתוך הבית הזה שהיה לו הרבה מה להפסיד".

"אני נורא רגישה וזה מבאס אותי" (כל הצילומים: יניב אדרי)

"אני לא אנדרדוג, באתי מוכרת. זה טבעי שאתגונן. תראה, לאנשים יש איזושהי תדמית שהתקשורת טיפחה במשך המון המון שנים של חתולת רחוב, עקשנית, חזקה מהחיים כזאת שנלחמת על האמת שלה, ואני אולי עדיין כזאת, אבל השתניתי".

אז בגלל זה נכנסת? להוכיח שאת בחורה רגועה?

"כן. אנשים רוצים לשמוע שבאתי לקדם את הקריירה, את השירים, את ההופעות. זה לא נכון! באתי לקדם את האמת. אין שום דבר רע בלקדם את הקריירה, אבל זו לא היתה המטרה שלי! המטרה שלי היתה להראות לקהל שניזון שנים מאיזושהי תדמית שהתקשורת טיפחה מי אני באמת. באתי כי אנשים לקחו את 'מאיה בומבילה' מ'ארץ נהדרת' צעד אחד רחוק מדי. למה, נראה לך שבגלל שאני מנתניה אני צריכה לומר 'אי־מא' ולדבר כמו פרחה? ממש לא. אולי פעם הייתי יותר פרועה, אבל היום אני ממש לא כזו. אנשים לא מכירים אותי באמת".

למה אנשים בכלל צריכים להכיר אותך בעצם?

"כי אני זמרת. אנשים קונים כרטיסים להופעות שלי. תראה, כל זמר הוא אחרת. יש אמנים שבוחרים להיות רחוקים מהקהל, וזה בסדר, לגיטימי. אני פשוט בוחרת להיות יותר קרובה אל הקהל. זו הדרך שלי להתקרב אליהם, להראות להם משהו אחר. בגלל זה הלכתי לשם. זה היה לא צעד קל. אבל הכל בסדר עם הקריירה שלי. הכל בסדר".

די לומר הכל בסדר! אפשר להצביע על נפילות בקריירה: האלבום האחרון שלך, "שוברת שתיקה", מכר פחות מכל האלבומים שקדמו לו, והשירים שבו לא חרכו את גלגלצ. היו לך את פרשיות רוברטו והגיוס המשונה. היתה תחושה של דעיכה.

"אבל באמת הכל בסדר! זה לא שאין לי עבודה. בשביל 'האח' ביטלתי 16 הופעות. האלבום האחרון שלי מכר 15 אלף עותקים, שזה לא מעט בימינו, יוצא לי שיר חדש, 'נשמתי', עם צביקה פיק", היא משתתקת ומשגרת עוד מבט עצוב. "אבל אמרתי לך - לא באתי לקדם את הקריירה, באתי להראות את מאיה האמיתית. שנתיים הייתי רחוקה מהעם וכן, רציתי להתקרב, אני מודה".

לפני הכתבה הזו עשיתי טלפונים. אנשים קרובים אלייך, באמת קרובים, אמרו שלא היית מאיה שהם מכירים. שבמציאות את צועקת, מקללת, הרבה יותר דרמה ממה שהיית שם.

"אני בן אדם סוער, נכון, ואני בן אדם שיכול להשתלח לפעמים, אבל בטוח שאני לא מקללת. תראה, מתוך מודעות בחרתי להיות יותר מאופקת. אני חושבת שכל אחד בחר שם להתנהג בצורה מסוימת. יכול להיות שעם ישראל רצה לראות אותי משתוללת ומשתגעת, אבל אני לא ככה ביומיום. כשנכנסתי לבית, כבר בימים הראשונים, היו מכל מיני מקומות אנרגיות מאוד קשות".

באתי לעשות פאן

"בחרתי לשמור על הבריאות הנפשית שלי. אני יכולה להשתלח ולהתעצבן על האהובים שלי. אני ממש לא אשתלח ואלחם באנשים שאני לא מכירה. בגלל זה היה לי קל. באתי לתוכנית לעשות פאן. באתי לשיר, אני זמרת! באתי מהמקום הטוב, לא באתי ממקום רע. למה שאכנס לוויכוחים?! כשהיו לי דברים לומר אמרתי".

"באתי לקדם את האמת"

"לא ידעתי. לא ידעתי שום דבר", היא מספרת על הרגע שבו ראתה את דודי נכנס ושוב מתמלאת בדמעות. "לא היתה לי תחושת בטן, לא כלום. הרי שבוע לפני הכניסה הוא הוציא כתבה ענקית ב'מעריב' על החיים הפרטיים שלנו. לא חשבתי בחיים שאחרי כתבה כזו יהיה לו עוד אומץ להיכנס לתוך תוכנית כשהוא יודע שאהיה שם".

לא שמעת כלום? אפילו אליי הגיעו שמועות שהוא הולך להיכנס, אז בטח גם בסביבתך היו רחשים.

"ממש, ממש לא. אם הייתי יודעת שדודי הולך לאיזושהי תוכנית לא הייתי מגיעה לשם. זה מאוד נחמד, בגלל שאני בן אדם מפורסם ודודי בא ממקום אחר, שאני מצטיירת כחזקה ודודי מצטייר כקדוש המעונה. זה מאוד קל לרחם עליו ולתקוף אותי. נראה לי שגם לך היה קשה אם היו מכניסים את האקסית שלך לתוך אותו הבית. היו לי שתי אפשרויות: אחת, לקום וללכת. והשנייה להתמודד. בחרתי להתמודד".

רצו לראות דם, זה לא ממש יצא.

"עד היום אני לא חושבת שזה היה ראוי לפתוח את הסיפור האישי שלי ושל דודי לעיני כל העולם. לא באתי ל'האח הגדול' בשביל דודי. זה לא משחרר אותי לריב איתו לעיני כולם. אני חושבת שגם הוא לא היה צריך להוציא את הדברים הפרטיים שלנו בעיתון, וגם לא בתוכנית טלוויזיה. אני סגרתי מעגל איתו, הייתי שלמה עם מערכת היחסים הזו. אני לא יודעת מה הבעיה שלו. הוא אמר בכתבה שהוא נגמל ממני ולא רוצה להיות סלב. אז מה הוא חשב שיקרה כשהוא נכנס לבית 'האח הגדול'?!".

הוא אמר שהוא אמיתי וכולם מסביב מזויפים.

"ברור. מאוד קל לעשות את ההפרדה הזו. זו אסטרטגיה. 'אנחנו הפשוטים, אנחנו לא רוצים להיות מפורסמים'. כן, סתם באתם ל'האח הגדול'. והצליח לו, העם אוהב אותו. אני חושבת שבכל מקום, לא רק בריאליטי, סיפור סינדרלה מנצח. ככה הרי גם אני התחלתי. אני חושבת שהקהל מגונן על האנדרדוג. לא חשבתי לרגע שאנצח. מה שהפריע לי באמת עם דודי זה מה שראיתי אחר כך, שהוא ישב בשיחות שבהן אמרו עליי דברים קשים ולא אמר כלום. השתיקה שלו היתה רועמת".

דודי לא מכבד אותי

"חשבתי שהוא מכבד אותי, אבל הוא לא מכבד אותי", היא מנגבת את הדמעות, "בשביל המטרה שלו כל האמצעים כשרים. אולי זה לגיטימי, אני יודעת? אני פשוט בן אדם אחר. כאב לי לראות את מה שהלך שם. הדברים שנאמרו עליי, כשפנינה טורנה אמרה שאני פרחה, ציפיתי שדודי יכבד בחורה שהיה איתה שלוש וחצי שנים, שיבקש שלא ידברו לידו ככה. אבל הוא לא עשה את זה. מבחינתי זה לא בסדר. אני חושבת שלפעמים המטרה לא מקדשת את האמצעים".

והמטרה היא להתפרסם על הגב שלך?

"תראה, יש בי איזושהי הקלה, בקטע שירד ממני העול. דודי מאוד סבל שנים מהתואר 'החבר של'. עכשיו הוא ייצא בזכות עצמו. זה מקל עליי. נחמד לי שהעם מחבב את דודי. הרי כל הדברים שבגללם מחבבים את דודי היום הם הדברים שבגללם הייתי עם הבן אדם - הרוגע, היציבות, האמיתיות כביכול. אבל באותה התקופה שהיינו ביחד אלה לא הדברים שהכי בלטו במערכת היחסים ובגלל זה נפרדנו. זו היתה תקופה קשה ולחוצה לשנינו והוא היה במין מקום שהוא נורא נורא רצה להתפרסם ולא הצליח, וזה השפיע על מערכת היחסים".

מה עם פנינה? למה היא נכנסה בך?

"אין לי מושג מה היא רוצה ממני וזה כואב לי כל כך. אני לא יודעת למה היא השתמשה בשנאת

חינם אליי. היא הפנתה אליי שנאה אינספור פעמים בתוך הבית. אני חושבת שהייתי הכי בסדר איתה. גם כשפגעו בה, אני זו שבאתי ואמרתי לה שהכל בסדר ואף אחד לא מנדה אותה".

"הייתי בהלם כשראיתי מה היא אמרה עליי. גם עכשיו, כשאני לא בבית, אני רואה אותה בערוץ 20 כל הזמן מדברת על זה שהיא לא מקנאה בי. אז למה היא כל הזמן מדברת על זה? אני לא מבינה מה היא רוצה ממני. הרגשתי את השנאה שלה, אבל לא חשבתי שזה ראוי לתגובה".

ועדיין, אין צביטה שהקהל הצביע לפנינה טורנה יותר ממך?

"הקהל שלח עשרות אלפי SMSים בשבילי. זה לא משנה לי יותר או פחות מפנינה. אני חושבת שהקהל מאוד שאנן בנושאים מסוימים. יכול להיות שאני טועה, אבל נראה לי שהרבה אנשים אמרו 'אה, היא מפורסמת, בטח מלא אנשים יבחרו בה', אבל אני לא יודעת בדיוק מה קרה".

• את הראיון המלא עם מאיה בוסקילה ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס