ביקורת מסעדה: מה קרה לדוריס קצבים?
יש לקוות שהעסקית שנדגמה אצל דוריס קצבים בתל-אביב הייתה מעידה חד-פעמית בלבד. אמיר קמינר מייעץ לקצבים להתעשת
במסיבת פורים עולצת אחת קישקשתי עם דרקון ורדרד יפה זנב. במקום להבות אש, בקע מלועו קול צייצני ומתוק. התברר שאנחנו חולקים הרבה דברים במשותף, וחשבתי שכיאה לדרקון, גם הוא דוגל בתאוות בשרים. אם להאמין לאגדות, הוא בוודאי הספיק לנשנש בחייו כמה בתולות ולחסל בהינף להבה קומץ אבירים שלופי חרב. אז לקחתי אותו לסניף התל-אביבי של מקדש הקרניבורים "דוריס קצבים."
כשחלפנו על פני מקרר הענק הניצב בכניסה ומתהדר בנתחים מרשימים, הדרקון הצנום והממושקף התגלה כפסבדו-צמחוני. הוא הכריז: "אני לא אוכל בשר מיוזמתי. אני מעדיף מזון בריא." בעודי מתגבר על ההלם רטנתי: "לא יכולת להגיד קודם"? הוא התעקש שיהיה בסדר, ושאין לו שום בעיה לטרוף מפעם לפעם סטייק אימתני. הוא לא הספיק להתאושש מהמראה, ומול המושבים שעליהם השתרענו ראה את מסך הפלזמה שהדגים בתמונות מה אנשי "דוריס קצבים" יודעים לעשות עם בהמות. הדרקון נאנח. הוא קיווה לנוף פחות מדמם.
זה המקום להזכיר שאדם ומירי ויה, מקימי "דוריס קצבים," ידועים בבחירת חומרי הגלם ובטיפול מקצועי בבשר. יש להם חוות עגלים בצמח, מפעל השוכן מול הכנרת, וסניף של המסעדה בראש פינה. עד כה הם לא האמינו בעסקיות, אבל גם הקצבים נכנעו לתלאות המיתון.
(צילום: שלום בר-טל)
התעלמנו מהעסקית היקרה 119) שקל) והתמקדנו במסלול הזול 59) שקל.( ייאמר לזכות ההנהלה שהמנות בהחלט גדולות והעסקית נדיבה ביחס למחיר: ראשונה, עיקרית ושתייה (כולל בירה.( בפותחות, הדרקון אמר שמתחשק לו משהו עם טחינה. משאלתו התגשמה יתר על המידה: כמעט כל המנות קושטו בטחינה. זה היה יותר מדי לטעמי. הפותחות היו מלאות רצון טוב, אבל אכלתי בעבר ב"דוריס קצבים" ראשונות הרבה יותר מעוררות תיאבון. עלי הגפן הממולאים באורז היו נוקשים וחסרו להם קלילות ועידון. חציל הבלאדי נוטף הטחינה הגולמית נשאר בגבולות הקלישאה. הכרובית המטוגנת הייתה קשה וכמעט שברה את שיניי הקשישות.
העיקריות הצליחו לפוגג במקצת את האכזבה. המבורגר הבקר 250) גרם) היה טעים, עסיסי, מדויק, ורק הפריעה לי כמות היתר של פרוסות המלפפונים החמוצים, שאיימו להאפיל על טעם הבשר. גם הלחמנייה יכלה להיות פחות חרוכה. הדרקון תהה מה זאת המנה היוונית של דוריס, וקיבל בשר בקר וטלה טחון ברוטב יוגורט, שרבץ על לאפה. הוא טרף אותם בתאווה של אלים מהמיתולוגיה ובפירוש הביע את סיפוקו מהתקרובת.
מאחר שהוא גר בירושלים, הזמנתי לכבודו את הפרשנות של דוריס למעורב ירושלמי. לחרדתי גיליתי שמדובר בכשל מביך. איפה המעורב של סימה לעומת זה של דוריס. חלקי הפנים בילו יותר מדי באש והיו שרופים ויבשים. אחרי כמה נעיצות מזלג בחרנו לנטוש את הערימה.
אני מקווה שזאת הייתה תאונה מצערת וחד-פעמית. ואולי אמי צדקה כרגיל: מה שזול עולה ביוקר, והיינו צריכים ללכת על העסקית של ה119- שקל. בכל מקרה, רצוי שהקצבים יתעשתו במהרה אם הם רוצים לשמור על מעמדם.
"דוריס קצבים", יגאל אלון ,65 בניין טויוטה, תל אביב, 03-6244124
מחיר העסקית: 59 שקל (ויש גם ב119- שקל)
מטבח: בשר
ואם חורגים מהדיל: קינוחים
שעות העסקית: א-'ה17.00-12.00 ,'
חנייה: במגרשי החנייה וברחובות הסמוכים
ציון: 7.5
