שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ברכת החמה: מה נשתנה השנה?

    מחר (ד'), עם הזריחה, יברכו רבבות יהודים את ברכת החמה. מה מיוחד בברכה השנה, ואיך זה קשור לאורך השנה האסטרונומית? טור אסטרונומי עם קצת יידישקייט

    ביום רביעי, ערב פסח הבא אלינו לטובה, יהיה העולם התורני כמרקחה והסיבה – ברכת החמה, מאורע המתרחש אחת ל-28 שנים. מהי ברכת החמה ומה הקשר בינה לבין מדע האסטרונומיה?

     

    לפי האמונה היהודית נבראה החמה ביום רביעי. בריאת המאורות היוו אירוע חשוב וקידוש הלבנה, כמו גם ברכת החמה הם מצוות חשובות ביהדות כיוון שלמאורות חשיבות רבה בקביעת המועדים ולח השנה העברי.

     

    מה ליהדות ולשמש?

    בעמק הפרת היה הלוח מבוסס על מופעי הירח. מולד הירח חל בממוצע מדי 29.5 יממות בערך, כך שבשנה היו כ-354 ימים שהם כפולה של 12 חודשי ירח. כאשר החל האדם לעבד את האדמה, החל מעמדה של השמש לעלות ובמקביל ירד מעמדו של הירח. המאבק בין השמש (המסמלת את המין הגברי) לבין הירח (המסמל את המין הנשי) עובר כחוט השני במיתולוגיות שונות – הבבלית, ההודית, היוונית וכדומה.

     

    כדי להתאים בין 12 מחזורי הירח לבין מחזור השמש, שהיה בן 365 יום בקירוב, הומצא הלוח הירחי-שמשי. לוח זה משמש את היהדות עד עצם היום הזה ולפיו יש התאמה בין מחזור החמה, הנמדד בין שני מעברים של החמה בנקודת שוויון האביב, ל-12 ירחים. ההפרש בין שני המחזורים, שהוא כ-11 ימים, מתקזז בהוספה של שבע שנים מעוברות בכל מחזור עיבור של 19 שנים.

     

    לפיכך, נודעה חשיבות רבה לקביעת אורך השנה המדויק. הלוח הירחי-שמשי ששימש את היהדות התבסס על מחזור הירח וכן על אורך השנה. עד שנתבטלה הסנהדרין, הוכרז ראש חודש לפי עדותם של שני עדים שראו את הירח בן יומו. אולם כשנתבטלה הסנהדרין, היה צורך לקבוע מראש את לוח השנה מבלי להסתמך על עדותם של העדים, אלא לפי חישוב מדויק מוסדר מראש. לצורך כך, היה צורך בחישוב מדויק של אורך השנה השמשי.

     

    חוזרים למעשה בראשית

    לפי ההלכה מחולקת השנה לארבע תקופות: תקופת ניסן, שהיא תקופת האביב, תקופת תמוז שהיא תקופת הקיץ, תקופת תשרי שהיא תקופת הסתיו ותקופת טבת שהיא תקופת החורף. השמש נבראה בתחילת תקופת האביב, בחודש ניסן (אם כי יש הסוברים שהעולם והשמש נבראו דווקא בחודש תשרי בראש השנה ולראיה אומרים בתפילה "היום הרת עולם". יש גם המפרשים שרעיון בריאת העולם עלה בתשרי והעולם עצמו נברא בחודש ניסן).

     

    אורכה של כל תקופה הוא 91 ימים (13 שבועות) ו-7.5 שעות, כאשר תקופת ניסן הראשונה חלה בשעה הראשונה ביום רביעי (יום שלישי בשעה 6 בערב). תחילת התקופה הבאה, תקופת תמוז, תחול 91 ימים אחרי, אך לא בשעה 6 בערב, כי אם בשעה 1:30 אחר חצות. כיוון שבשנה אחת אין כפולה שלמה של שבעת ימי השבוע ואף לא כפולה שלמה של ימים, רק לאחר 28 שנים (כפולה של 7 – מנין ימי השבוע, ב-4 שהוא מחזור של רבע היממה), תחול שוב תחילת תקופת ניסן ביום רביעי בשעה 6 בערב, דהיינו, חזרה על היום והשעה שבהן נבראה השמש.

     

    כך, כאשר אנו חוזרים אחת ל-28 שנים לתחילת תקופת ניסן כפי שהייתה, לפי ההלכה, בעת בריאת עולם, אזי השמש חוזרת לאותו מקום בו הייתה תלויה ברקיע בעת הבריאה ואז יש לברך עושה מעשה בראשית (אגב, נהוג לברך ברכה זו גם לנוכח תופעות טבע אחרות כגון ראיית שביט, ברקים, מטאורים וכדומה). השנה מלווה גם ההתרגשות האוחזת בקהילה התורנית מפאת ברכת החמה בהתרוממות הרוח נוכח העובדה שברכת החמה חלה בערב פסח, חג האביב, צירוף מקרים נדיר שלפי החישוב של מנין ימות העולם לפי האמונה היהודית חזר על עצמו רק תריסר פעמים מעת בריאת העולם.

     

    בית שמואל ובית רב-אדא

    עד כה עסקנו בסיבות לברכת החמה לפי האמונה היהודית, אך כפי שציינתי קודם לכן, הקשר בין הברכה לאסטרונומיה נובע מאופן חישוב המדויק של אורך השנה ומסתבר שכאן יש שתי אסכולות – זו של שמואל האמוראי וזו של רב-אדא.

     

    לפי שמואל האמוראי שחי בבבל, אורך השנה הוא 365 יום ו-6 שעות ולפיכך אורך כל תקופה הוא 91 יום ו-7.5 שעות, כפי שראינו קודם לכן. תקופת ניסן גם מתחילה סביב אותו תאריך לועזי (עבור המאה ה-20 וה-21) שהוא ה-8 באפריל (אגב, תקופות ניסן החלו תמיד ב-26 במרס עד שנת 1582 שבה הונהג הלוח הגרגוריאני ובו דילגו על 10 ימים ומאז מועד תחילת תקופת ניסן הוא בתחילת חודש אפריל).

     

    אולם קיים חישוב אחר של התקופות הקרוי התקופות לפי רב אדא (שכנראה היה אף הוא אחד האמוראים). לפי רב אדא, אורכה של תקופה הוא 91 ימים, 7 שעות, 519 חלקים (אורכו של כל חלק הוא 1/1080 של שעה או כ-3.33 שניות) ו-31 רגעים (רגע אחד = 1/76 חלק). לכן, אורך שנת חמה לפי רב אדא יהיה 365 ימים, 5 שעות ו-55.4 דקות לערך, קצרה בכמה דקות מאורך השנה לפי שמואל.

     

    החישוב של רב אדא נובע מחלוקה ממוצעת של 235 מחזורי לבנה מדויקים, שהם מספר מחזורי הלבנה שיש במחזור העיבור בן 19 השנים, כיוון שאורך מחזור הלבנה היה ידוע במדויק בתקופתו. השנה לפי רב אדא ארוכה יותר השנה האסטרונומית הידועה כיום בכ-6.5 דקות בלבד בעוד שלפי החישובים של שמואל האי ארוכה בכ-11 דקות מהשנה האסטרונומית.

     

    אם כן, לפני פוסקי ההלכה עמדו שני אורכי שנה, אמנם נבדלים ביניהם בכמה דקות בודדות, אך לאורך אלפי שנים הסטייה עשויה להגיע לכמה ימים. ברם, הפתרון המקובל הוא לחשב את התקופות לפי השנה על פי תקופות שמואל דווקא, למרות שהיא נופלת בדיוקה מאורך השנה לפי רב אדא מהטעם הפשוט שממילא עיבור השנים אינו נעשה לפי חשבון מדויק המתחדש מדי שנה אלא לפי לוח שנקבע מראש שהוא מסודר ולכן עדיפה שיטתו של שמואל הפשוטה יותר להבנה.

     

    איך מחשבים שנה?

    למרבה הפלא, אורך השנה האסטרונומי תלוי בהגדרה של המושג "שנה". אורך השנה האסטרונומי המתאים לענייננו הוא פרק הזמן החולף בין שני מעברים של השמש בנקודת שוויון האביב (ובניסוח מדויק יותר, בין שני מעברים של מרכז השמש על קו המשווה השמימי ביום שוויון האביב). שנה זו קרויה שנה טרופית ואורכה 365 יום, 5 שעות, 48 דקות ו-45 שניות. אורכה של שנה זו שונה מאורך השנה המציין סיבוב שלם של כדור הארץ סביב השמש (ביחס לכוכבים המצויים ב"אינסוף"). שנה זו מכונה שנה סידרית ואורכה 365 יום, 6 שעות, 9 דקות ו-9.5 שניות.

     

    ההבדל בין אורכי השנה הסידרית והשנה הטרופית נובע מנקיפת ציר סיבוב כדור הארץ. יש עוד כמה הגדרות למושג "שנה" אך נסתפק בשלב זה בשתי ההגדרות האלה. אף-על-פי שלכאורה חשבונו של רב אדא קרוב יותר לאורך השנה האסטרונומית, הוא אינו תואם את המציאות כיוון שהוא נובע מחלוקה ממוצעת של מחזור עיבור בן 19 שנים ל-76 תקופות שוות. בפועל, עקב מסלולו האליפטי של כדור הארץ סביב השמש שבעטיו מהירות כדור הארץ במסלולו משתנה במשך השנה, אורכן של התקופות אינו זהה זו לזו וממילא חשבונו של רב אדא אינו מדויק אף הוא.

     

    אגב, הרמב"ם שהיה בקיא ביותר במדע האסטרונומיה ועסק רבות בחישובים מדויקים להפליא של מופעי הירח, ליקויים ומחזור העיבור בכללותו, חישב אף הוא את אורך השנה והגיע לדיוק רב ביותר. אורך השנה לפי הרמב"ם ארוך בכ-4 שניות בלבד מאורך השנה האסטרונומי!

     

    מתי מתחילה תקופה?

    לכאורה העניין פשוט כיוון שלפי שמואל, תקופת ניסן חלה בשעה הראשונה של יום רביעי אך גם על כך חלוקות כמה אסכולות; לפי אסכולה אחת, מתחיל יום רביעי עם שקיעת החמה ביום שלישי ולפי אסכולה אחרת יום רביעי מתחיל שש שעות לאחר צהרי יום שלישי (שחל בשעה 12:41 שעון קיץ) ולפיכך תחילת התקופה חלה בשעה 18:41 ביום שלישי (שעון קיץ). גם לפי השיטה הראשונה קיימת בעיה – מתי חלה שקיעת החמה? ביום שלישי, 7 באפריל, תשקע השמש בשעה 19:04 לערך (שעון קיץ), אך זו השעה שבה תעלם מעיננו דיסקת השמש בגלל שבירת קרניה באטמוספרה של כדור הארץ, שמאפשרות לנו לראות את השמש כמה דקות גם לאחר שהיא מצויה מעבר לאופק.

     

    השקיעה האסטרונומית של השמש (הרגע שבו מרכז השמש היה נראה כנוגע באופק לולא קרניה היו נשברות באטמוספרה) הוא 18:59 שעון קיץ (ייתכנו הפרשים קטנים לכאן או לכאן עקב מיקומו המדויק של הצופה וגובהו מעל האופק). אולם כפי שמקובל לאמץ את אסכולת שמואל בזכות פשטותה, כך גם נהוג לקבל את השעה שש בערב (שעון חורף זמן מקומי) כתחילתה של כל תקופה.

     

    כך או כך, הרגע הראשון שבו תיראה השמש ביום רביעי יהיה, כמובן, הזריחה. בשעה 6:21 יברכו רבבות יהודים במוקדים רבים בישראל את ברכת "עושה מעשה בראשית", כאשר האירוע המרכזי יהיה ברחבת הכותל, שם השמש תראה מוקדם יותר מכל מקום המצוי ממערב לכותל. (לחישוב מועדי זריחת ושקיעת החמה והירח בישראל).

     

    מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    השמש. נבראה לפי האמונה ביום רביעי
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים