שתף קטע נבחר
צילום: jupiter

"הלוואי שהיתה לי מצלמה נסתרת במשקפיים"

יש הרבה פנויים ופנויות בתל אביב שיכולים היו לחבר ספר כזה – תיעוד משעשע של הדייטים השונים שנולדו מאתרי היכרויות וגוועו בעודם באיבם. אבל בעוד רובנו מסתפקים בשיתוף החבר'ה, בין אם בטלפון, בין אם דרך כתיבה בבלוג, בין אם זה בטור אישי בערוץ יחסים, טליה פינקל ממש עשתה מזה ספר

דייט מספר 5

שם: שחר

מקום חנייה: מתחת לפנס רחוב, במגדל השחור בדניאל פריש

שיער: שחור

גובה: 1.85

הערות: פגע וברח

מושבניק, לשעבר בעל פיצוציה בראשון, עמד ליד אוטו אדום קבריולט, העיף בי חצי מבט ונסע, פוץ. 


דייט מספר 18

שם: שי

זמן: 28 בפברואר, שישי בצהריים

מקום: שיינקין

שיער: ג'ינג'י

הערות: בתמונה יש לו שיער ארוך ואופנוע ים

לא מסכים להיפגש בבית קפה / מיואש מלשלם על בחורות / שלא יוצא מהדייטים איתן שום דבר טוב./ מעדיף למשל סיבוב ברחוב./ לוקח אותי לחפש לאמו מתנת יום הולדת / התגלה כשקרן-גובה עד גמד./ סיבוב מעיק ומשעמם בחנויות/ בתכשיטים אין לו שום טעם./ מסיע אותי בחזרה, רחוב לפני הסוף אמרתי לו / שברור שאנחנו לא / מתאימים ואי אפשר / בכלל לחשוב אחרת./ הוא היה בשוק, התבלבל וטעה/ והאריך את הסבל ברבע שעה.

 

תיאורים של שניים מתוך 45 הדייטים בספר טליה.דייט.קום מאת טליה פינקל (הוצאת רסיס נהרה)


 

אני מכירה הרבה מאוד פנויים ופנויות בתל אביב, בהם אחת שמסתכלת עליי כל בוקר במראה, שיכולים היו לחבר ספר כזה – תיעוד משעשע של הדייטים השונים שנולדו מאתרי היכרויות וגוועו בעודם באיבם, באתרים שונים ברחובות העיר הגדולה. אבל בעוד רובנו מסתפקים בשיתוף החבר'ה, בין אם בטלפון, בין אם דרך כתיבה בבלוג, בין אם זה בטור אישי בערוץ יחסים, טליה פינקל ממש עשתה מזה ספר, והיא עובדת כעת על עיבודו לסרט קולנוע.

 

הספר החביב נושא את הכותרת האינטרנטית טליה.דייט.קום ומצטיין בעיצוב אינטרנטי לא פחות (לצד הטקסטים והצילומים פרי עדשתה של המחברת משובצים לעתים גם צילומי מסך של אימיילים). כל אחד מהטקסטים, להם המחברת קוראת שירה דוקומנטרית, עוסק באחד המועמדים שהופיע לבליינד דייט עם המחברת, כשכל פגישה טמנה בחובה הבטחה לאושר ועושר.

 

טליה פינקל, בת 31, היא אמנית רב-תחומית ובמאית סרטים. בין השאר, יצרה את הסרט "כוסות רוח לאבא", את "התיקון" על הרבנית קוק ו"סבתא טובה סבא טוב", על סביה. סרטיה הוקרנו בערוץ 8 ובפסטיבלים בעולם.

 

-טליה, לאורך כמה זמן התקיימו 45 הדייטים האלה?

שלוש וחצי שנים עם הפסקות של מערכות יחסים באמצע, מה שמכונה בספר 'סשן'. מערכות היחסים היו באורך כולל של שנתיים וקצת. אם מצמצמים את תקופות ההקפאה שבהן היה לי חבר יצאתי ל-45 דייטים בפחות משנה וחצי.

 

-למה כל כך הרבה מהם התקיימו ברחוב דניאל פריש?

רוב הפגישות התקיימו בסמוך לדירות בהן גרתי, מתוך אידיאולוגיה של לא להתאמץ בשביל דייט. הבחורים היו מגיעים לבתי קפה שהיו במרחק של מקסימום שלוש דקות הליכה מהבית שלי, או ליד הסינמטק, אם אני מתכננת ללכת לסרט אחרי הדייט. גרתי שנה וחודשיים בדניאל פריש 4, מאוד אהבתי את האזור, אחריו עברתי לגור ביוסף אליהו (מאוד קרוב לדניאל פריש - מהצד השני של אבן גבירול) עם שותפה פסיכופתית ועברתי משם אחרי פחות מחצי שנה. כך יצא שלרוב הדייטים יצאתי באזור הזה.

 

-מתי עלה בדעתך הרעיון להתחיל לתעד את הדייטים?

הרעיון עלה בדייט הראשון שאליו יצאתי, עם בחור משעמם בצורה בלתי רגילה. הסיטואציה היתה כל כך מופרכת ובדיונית בעיניי, שמיד חשבתי שהלוואי שהיתה לי מצלמה נסתרת במשקפיים. מובן שלא היתה לי. היה לי מוזר במיוחד שהבחור המשמים והאפור ההוא עוד הרשה לעצמו לשפוט אותי על סמך נתונים חיצוניים בלבד, סיטואציה אבסורדית. חזרתי הביתה וכתתבתי על זה טקסט שיותר דומה לפרוזה. במהלך הדייט השני, שהיה כמה ימים אחר כך, הבנתי ששיר יתאים יותר לקונספט של הבליינד דייט.

 

אני דוקומנטריסטית בבסיסי, אז החלטתי להמציא ז'אנר חדש של שירה דוקומנטרית, משהו שישלב כתיבה קצרה עם תיעוד. באותה תקופה למדתי בסדנת כתיבת שירה אצל אגי משעול ובינימין שבילי בעלמא, נהגתי להביא את השירים לסדנה, וזה היה כמו סיפור בהמשכים, הקבוצה חיכתה בתחילת כל שבוע לשמוע מה העלתי בחכתי השבוע.

 

-שאלת את רשותם של הבחורים להשתמש בהם כחומרים?

בהחלט. מאחר שאני עוסקת באמנות ובקולנוע תיעודי כבר כמעט עשר שנים, זיהיתי מיד את הפוטנציאל הגלום מבחינה אמנותית במפגשים האלה. ברגע שהבנתי שאצור משהו מחומרי החיים האלו, הדייטים, יידעתי את הבחורים שחשבתי שיש סיכוי שארצה להשתמש בהם בעתיד. הם ידעו גם על עיסוקי וגם על זה שיש סיכוי שאלו יהיו חומרי גלם ליצירה חדשה. חלק חשבו שזה מגניב וחלק פחות. אלה שלא התלהבו - שמותיהם ופרטי ההתקשרות שלהם, כמו כתובת האימייל, שונו. חלק אחר מהשמות בספר הם שמות אמיתיים של אנשים שאמרו שאין להם בעיה עם היצירה שלי. כשערכתי רשימה שמית של הבחורים איתם יצאתי התפלאתי לגלות שהשמות האמיתיים ממש מתאימים לרוב האנשים. כלומר, השם מייצג את האדם. לכן, ניסיתי לשנות לשמות ששומרים על המשמעות המקורית. בנוסף, יידעתי את האנשים שיש סיכוי שבעתיד אעשה על זה סרט והם ישמשו השראה לדמויות (לשם הגינות אני חייבת לומר שלרוב סיפרתי את זה רק בסוף הדייט או אחריו).

 

-מה הדבר הכי בזוי שאפשר לעשות בדייט? איך הרגשת כשהפוץ ההוא מדייט מספר 5 הציץ בך וברח?

לא להאמין, אבל יש דברים יותר בזויים לעשות בדייטים. שמעתי על בחורה שהלכה חמש דקות אחרי שהדייט התחיל לשירותים, הבחור ישב עם הגב לכניסה של בית הקפה ולא חזרה מהשירותים לעולם. זה בטח היה לבחור הזה מבאס הרבה יותר מאשר הבחור שעזב אותי אחרי 30 שניות. באשר לי, מובן שקודם כל ריחמתי על עצמי שעתיים והרגשתי שמנה ומכוערת, אבל יחד עם זאת, הבנתי שחייבים לשים תמונה באתר כדי למנוע מקרים כאלו בעתיד. התנחמתי בזה שהבחור ממילא היה סוג של ערס, וברור שאחרי חצי שעה הייתי משתעממת ממנו למוות. בעקבות התקרית ההיא החלטתי שלעולם לא אתן לאדם להרגיש שהוא עד כדי כך לא מוצא חן בעיניי, וגם כשרציתי לסיים דייט, הייתי מנסה להיות הכי עדינה שאפשר, ולתת לאדם מולי להרגיש טוב עם עצמו. את הארס הוצאתי שלוש דקות אחרי שהדייט הסתיים, בשירים שלי.

 

-איפה היכרת את המועמדים לדייט?

הכרתי את כולם דרך אתרי הכרויות, חלק גדול היה דרך JDate, אבל לא רק. היו לי כרטיסים בארבעה אתרי הכרויות שונים, ובכל אחד כרטיס קצת שונה ותמונות אחרות.. אהבתי את JDate, כי בשונה מאתרים אחרים יש מקום לכתוב הרבה על עצמך, וכך אתה יכול להתרשם מתכונות נוספות של המועמדים חוץ מהתמונה. למשל, יכולת כתיבה וניסוח. בחרתי להיפגש פיזית לפי סינון טלפוני. על כל בחור שפגשתי פיזית היו לפחות שלושה בחורים שאיתם דיברתי בטלפון ולא פגשתי. ועל כל בחור שדיברתי בטלפון היו שלושה שהתכתבתי איתם במסנג'ר וסיננתי.

 

-מה יהיה בסרט שאת מכינה?

הסרט שלי, כמו הספר, יהיה שילוב של כמה ז'אנרים, בעיקר של עלילתי ודוקומטרי. הסרט יספר את הסיפור שלי - רווקה שיוצאת לדייטים בתל אביב, התקוות והאכזבות. חלק מהצילומים צולמו בזמן אמת בתקופת הדייטים שלי וחלק יבויימו עם שחקנים או עם אנשים אמיתיים שאכן יצאתי איתם לדייטים (לא שחקנים). במקביל הסרט עוקב אחרי כמה דמויות של רווקים ורווקות שחיים היום בתל אביב ויוצאים לדייטים דרך אתרי היכרויות. הכל יבנה במין פסיפס קליפי ומגניב, חלק מהשירים שכתבתי ישולבו בסרט, כרגע הזמר עמירם עיני עובד על ביצוע לשיר "דייט מספר 8", ויהיו גם שירים נוספים ומבצעים נוספים. הסרט יוקרן בערוץ 8 של HOT וגם בבתי הקולנוע.

 

והנה בא ההפי-אנד:

 

-את חושבת שאילו היית פוגשת את בעלך בדייט הרביעי או החמישי זה היה מצליח באותה מידה? איזו חשיבות יש לטיימינג, לדעתך?

לטיימינג יש חשיבות בעיקר מבחינת המוכנות האישית של כל אחד למצוא, אבל לדעתי, אם מתמזל המזל לפגוש מישהו שנוגע לך בלב בדייט חמישי ראשון או 30 - לא יהיה הבדל. החבר הראשון שהיה לי מהאינטרנט, יואב, אני הייתי הדייט הראשון שלו, והיה לנו חיבור רגשי חזק. יש בדייטניג עניין של מזל ואולי אפילו קארמה. אפשר לפגוש 20 אנשים בלי שאף אחד יתאים לך, ואז לפגוש ברצף שלושה אנשים שכל אחד מהם יכול להתאים. אין חוקים, הכל שאלה של כמה אתה מחובר לעצמך וסגור על הטיפוס שאתה מחפש. אם הייתי פוגשת את יהוא (דייט מספר 45, שהפך להיות בעלה של טליה – ש.פ.) בדייט מספר 5 אני משוכנעת שהיינו מתחברים, כי הוא בן אדם מבריק ומקסים ויפה בכל המובנים, ואולי זה היה קורה אפילו יותר מהר, כי כשהייתי בתחילת דרכי בדייטים עדיין לא המצאתי סינונים וחוקים (גובה/ צבע/ עיסוק) לפעול על פיהם.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דוקומנטריסטית, טליה פינקל
צילום: ניר פרימן
שירה דוקומנטרית
עטיפת הספר
Happy End
צילום: ניר פרימן
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים