נתיב חייו
בצאת החג יוקרן בערוץ 1 סרטה התיעודי של איטה גליקסברג על ניסן נתיב. מבט רגיש ועדין אל דמות מורכבת ומלאת סתירות שהעשירה את הבמה הישראלית באלפי שחקנים
ניסן נתיב ביקש ללמד דורות של תלמידים את אמנות החיים כי האמין ששחקן חייב קודם כל להיות בן אדם. "אולי לא תצאו שחקנים, אבל תהיו בני אדם טובים יותר", נהג לומר לבאים לבחינות הקבלה לסטודיו המפואר שהקים וניהל במשך ארבעה עשורים עד ליום מותו. אחר האדם שהסתתר מאחורי משקפיים כהים בשפתיים חשוקות אבל סחף אחריו אלפי תלמידים שסגדו ואהבו אותו כְּאֲב, מבקש להתחקות סרטה של הבמאית איטה גליקסברג, "ניסן נתיב – אמנות החיים".
הסרט, שיוקרן במוצאי חג הפסח, 9 באפריל, בערוץ 1, הוא מחווה רגישה שנוגעת בעדינות מרובה לא רק במורה שהיה אלא גם בבדידות, באהבות המוחמצות, במסתורין שעטף אותו וברגעי החסד. "ניסן לימד אותנו שהאמנות אינה מעל החיים אלא החיים עצמם", ספד לו עם לכתו בחודש ניסן בשנה שעברה תלמידו, הבמאי ומנהל תיאטרון החאן, מיכאל גורביץ'.
סרטה של גליקסברג משייט במחוזות המורשת של נתיב ומציע בצניעות ובענווה מבט נוגע ללב על איש מלא סתירות שהיה מוקף באהבה אך גם בודד. לצד צילומי ארכיון נפלאים של ניסן נתיב בתחילת דרכו בסטודיו, קטעי וידאו של עבודה עם שחקנים, ראיונות עם תלמידים קרובים וסצנות מתוך סרטים שנעשו עליו בעבר כמו "בנתיבי ניסן" של סלאבה צ'אפלין, מבליט הסרט את חסרונו המורגש של "הגיבור" שאיננו.
גם חשיבותה של הנצחת פועלו של ניסן נתיב עולה בסרט, בין עם דרך המחווה שערכה עיריית תל אביב כשתלתה על בניין מגוריו שלט המציין זאת ובין אם דרך
הסיפור על פריצה לביתו לאחר המוות וגניבת חפצים מאוסף מפות א"י עתיקות עליו שמר בקנאות.
"אף אחד מהמנהיגים שלנו והמפלגות הגדולות לא חרתו על דגלם את קידום התרבות במדינת ישראל, או לפחות את השמירה עליהם", אמר נתיב בטקס קבלת פרס מפעל חיים בתיאטרון שהוענק לו כשנה לפני פטירתו, והוסיף בציוניות המסוגננת שלו, "איך שרדנו? אנחנו צודקים!"
בסרט של גליקסברג אומר שלמה פרומרמן, מחבריו הקרובים, כי הגשתו של נתיב לפרס ישראל היתה למעשה הדרך היחידה לשמור על המשכיותו של הסטודיו למשחק שהקים. "לא סוגרים בית ספר למשחק שמקימו הוא חתן פרס ישראל שקיבל את הפרס על פועלו", אומר פרומרמן. בינתיים זה עובד.
