שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקרב על התלוש: האם צריך שעון נוכחות בהיי-טק?
    חוק התלושים של ח"כ שלי יחימוביץ' מעורר התנגדות בקרב מעסיקים, בייחוד בהיי-טק, הטוענים כי השעות הגמישות ורמות השכר הגבוהות בענף מצדיקות פטור מדיווח על שעות נוספות. יחימוביץ': נגענו בפרה קדושה - החוזה הגלובלי. הטענות העיקריות והתיקונים הצפויים בתיקון 24 לחוק הגנת השכר

    "כשעבדתי כטאלנט בערוץ 2, עבדתי על חוזה גלובלי, הרווחתי הרבה כסף, והסכמתי שלא אקבל שעות נוספות. כשבאתי להגיש תוכנית ביום שבת, זה היה אבסורד שאקבל שעות נוספות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה. אבל האבסורד האמיתי היה שהתחקירנית שעבדה איתי השתכרה 5,000 שקל בחודש, וגם היא ויתרה על קבלת השעות הנוספות".

     

    כך, במלים אלה, סיכמה בשיחה עם ynet ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) את אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות העולות מתיקון 24 לחוק הגנת השכר, שתוקן ביוזמתה, וידוע בשמו העממי יותר "חוק התלושים".

     

    החוק, אשר נכנס לתוקף לפני כחודשיים, נועד להפוך את תלוש השכר לשקוף ומפורט יותר, אך יצר בתוך כך מהפיכה באופן רישום שעות העבודה של השכירים, והכניס ללחץ מעסיקים בענפים שונים, שהתרגלו לפתור את סוגיית השעות הנוספות באמצעות חוזה גלובלי. 

     

    העובדים, לעומת זאת, מצאו בתלוש המשכורת שלהם נתונים נוספים על התשלומים והניכויים בשכרם, ובד בבד גילו רבים כי בעקבות התיקון לחוק הם נאלצים להחתים כרטיס נוכחות.

     

    "כולם רושמים שעות - מהמנכ"ל ועד עובד הניקיון"

    "זה היה אמור להיות חוק טכני שהופך את תלושי השכר לשקופים, אלא שהתיקון הטכני הפך לתיקון מהותי מאד", אמרה עו"ד אורנה שר ממשרד עורכי-הדין נ. פינברג ושות', המייצגת מעסיקים בתחומים שונים ופעילה בפורומים לביצוע שינויים בתיקון 24. "התיקון לחוק יוצר בעיות במקומות עבודה שבהם לא עובדים בשעות מסודרות, כמו משרדי עורכי-דין ורואי חשבון, חברות כלכליות וחברות היי-טק.

     

    "החוק קובע כי על המעביד לנהל כרטיס נוכחות ורישום שעות, וחובה זו קיימת מכוח התיקון על כל העובדים במדינת ישראל - מהמנכ"ל ועד עובד הניקיון, כשהחריג היחיד הם עובדים שאין פיקוח על שעות עבודתם", אמרה שר.

     

    "זהו תיקון לחוק הגנת השכר, אך בדרך הוא תיקן גם את חוק שעות עבודה ומנוחה מ-1951, שקבע כי אין צורך לרשום את שעות עבודתם בפועל של עובדים מקבוצות מסוימות כמו מנהלים, נושאי משרת אמון אישי או עובדים שאין פיקוח על שעות עבודתם. במקום לתקן את חוק שעות עבודה ומנוחה, שאינו רלוונטי לעולם התעסוקה המודרני, עשו 'טלאי על טלאי' בחוק הגנת השכר, וקבעו חובת פירוט ודיווח לכל סוגי העובדים".

     

    איך ניתן לפתור את הבעיה?

     

    "אפשר לקבוע שהפטור מדיווח על שעות נוספות יהיה גם על מי שמרוויח מעל שכר מסוים - למשל ארבע פעמים שכר מינימום (3,850 שקלים בחודש, י.ח.). אפשר גם לאפשר רישום חודשי של שעות עבודה, במקום רישום יומי. כדי שתהיה אופציה לעובד שרוצה לעבוד הרבה שעות ביום אחד, ולמחרת ללכת לים".

     

    בעיה נוספת המטרידה את המעסיקים היא העברת נטל ההוכחה על ביצוע שעות נוספות מהעובדים למעבידים. עו"ד שר: "לפני התיקון, עובד שטען שלא קיבל תשלום עבור שעות נוספות, היה צריך להוכיח את טענתו. היום המעביד צריך להוכיח שלא מגיעות לעובד שעות נוספות, ואם הוא לא מציג כרטיס נוכחות כדי לסתור את טענת העובד, קיימת הנחה שהעובד עבד עד 15 שעות נוספות בשבוע ועד 60 שעות נוספות בחודש.

     

    "העניין הבעייתי הוא החמרת הקנסות והאחריות הפלילית של נושאי משרה במסגרת התיקון לחוק. מנהל כספים או מנכ"ל חברה, שהתלוש שהוא מספק לא עומד בתנאים, עלול לעמוד לדין ולקבל רישום פלילי. עד חקיקת התיקון יכלו המעסיקים לטעון שמדובר במשרת אמון אישי או בעובד שאין פיקוח על שעות עבודתו. אבל היום הסיכון הרבה יותר גדול. חשוב מאוד לרכך את ההוראות הפליליות, למשל על הפרות טכניות חד-פעמיות".

     

    לדברי שר, גם עודף הפרטים בתלוש השכר החדש עלול לסרבל את מערכת הפקת התלושים, ולעכב את מסירתם לעובדים. "אי אפשר לשקלל את כל הנתונים הללו עד ל-1 בחודש, ומעסיקים שנהגו לחלק את תלוש השכר בתאריך זה, עלולים לחכות עד ל-9 בחודש".

     

    עוד בעיה שהעלה החוק היא החמרת הענישה הפלילית על ניכויים לא-חוקיים מתלוש השכר. במקומות עבודה רבים נוהגים להעניק לעובדים הטבות כמו תשלום מוזל בעבור ביטוח קולקטיבי או פעילויות תרבות, ולנכות את התשלום מהמשכורת. "בעקבות התיקון, מעבידים שנוהגים כך עלולים להיתבע בדין פלילי ולשלם קנסות אדירים - למרות שזה בעצם לטובת העובדים", הסבירה שר.

     

    בוועד עובדי אגד חיזקו את דבריה של שר. "יש לנו ביטוח, שבו כל עובד משלם כמה עשרות שקלים דרך התלוש", אמר ל-ynet יו"ר הוועד הארצי של עובדי אגד, חיים תמאם. "בעקבות החוק, כל עובד צריך לעשות הוראת קבע בשביל הביטוח וזה מסבך את העניינים. יש עובדים רבים שמוגבלים בבנק ולא יכולים לחתום. ברגע שהתשלום יורד בתלוש המשכורת, חברת הביטוח יודעת שאין שום בעיה".

     

    "עובדי ההיי-טק בישראל אינם מנוצלים"

    אחד המגזרים שמתקשה להתמודד עם התיקון בחוק הוא ההיי-טק. בענף טוענים כי התיקון לחוק אינו רלוונטי לעובדים ברמות השכר הגבוהות הנהוגות בתחום; פוגע בתרבות הארגונית של שעות עבודה גמישות, נסיעות לחו"ל ויצירתיות מקצועית; ואף מקשה על חברות בינלאומיות הפועלות בישראל להתמודד עם השינוי.

     

    "התיקון מצוין ובא להגן על עובדים שדורשים הגנה משמעותית", אמר ארז שחר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אוורגרין. "מה שקרה במהלך החקיקה, הוא שיש סקטורים במשק שהחוק אינו רלוונטי כלפיהם, והוא אף יכול להיות מזיק לרמת התחרותיות שלהם.

     

    "בעולם הסטארט-אפים יש עובדים שמתוגמלים בצורה בלתי רגילה: תכנת מתחיל בסטארט-אפ מרוויח בערך פי 4 משכר המינימום - כ-16,000 שקלים בחודש. אלו משכורות שממש לא דורשות את ההגנה שהחוק הזה מבקש לתת. העובדים לרוב גם שותפים באמצעות אופציות, מה שהחוק אינו לוקח בחשבון".

     

    שחר מציע רף שכר מינימלי של 20-16 אלף שקל בחודש, אשר מעליו יקבל המעסיק פטור מרישום השעות הנוספות של העובד. "עורכי-דין צעירים שמרוויחים 12 אלף שקל בחודש אבל עובדים 20 שעות ביום - באמת צריכים הגנה.

     

    "אבל חייבים להבין שבסביבת העבודה שבה אנו עובדים אין אנשים שמרגישים מנוצלים. יקום עובד אחד בתעשיית ההיי-טק הישראלית ויגיד שהוא מרגיש מנוצל. העובדים בסקטור שלנו עושים את זה בחדווה, עם סיכוי לעשות המון כסף מאופציות".

     

    לדברי שחר, "חברות הסטארט-אפ חייבות להיות רזות מאוד, ללא שכבות של עובדי מנהלה. אם נתחיל לייצר ביורוקרטיה כבדה כדי לעמוד בדרישות החוק, נהפוך לפחות תחרותיים. ההיי-טק וחברות הסטארט-אפ מגובות ההון סיכון הם המנוע של המשק הישראלי כולו, וכשעושים תיקונים צריך להתחשב בסקטור שמשמעותו הכלכלית ארוכת הטווח היא אדירה".

     

    גם השופטים מתקשים לקבל את החקיקה החדשה

    "ישראל היתה עד כה גן עדן למעסיקים בעניין שעות העבודה", אמר בשיחה עם ynet עו"ד ערן גולן מהנהלת "קו לעובד", שהיה אחד ממנסחי החוק, "לא סתם ממוצע השעות השנתי של העובד הישראלי הוא הכי גדול בעולם. ברגע שלא צריך לשלם על זה - אין בעיה. מעבר לכך, המצב פגע בשוויון בין גברים לנשים, שמוגבלות במקרים רבים במתן שעות נוספות, וכן בזכות העובדים לקיים חיי משפחה תקינים".

     

    לדברי גולן, לא רק המעסיקים, אלא גם השופטים מתקשים להתרגל לשינוי בחוק. "הפיכת נטל ההוכחה הפכה פסיקה של 40 שנה, ולחלק לא מבוטל מהשופטים קשה לקבל את העובדה שהמחוקק אומר להם: 'טעיתם בנקודת המוצא שלכם'".

     

    "בחצי שנה הראשונה לאחר אישור החוק ולפני שהוא נכנס לתוקף הפסיקה התעלמה ממנו לחלוטין. זה היה כמעט מעליב לראות פסק דין אחרי פסק דין שמנתח את סוגיית השעות הנוספות ומתעלם מהחוק חדש".

     

    "עורכי דין משתכרים 15 שקל לשעה"

    בתגובה לביקורת אמרה ח"כ יחימוביץ': "החוק הוא תוצאה של הרבה פשרות ומו"מ. עבדנו על הצעת החוק במשך שנתיים וחצי סביב שולחן עגול, כשבכל שלב בתהליך החקיקה היו שותפים גם משרדי המשפטים, האוצר והתמ"ת, נציגי ארגוני המעסיקים, ההסתדרות והארגונים החברתיים.

     

    "במקור החוק נחקק בשביל עובדי הקבלן - עובדים מנוצלים שיש מאות אלפים כמוהם בשוק. התלוש שלהם הוא מסמך כוזב, שנועד להסתיר עבריינות אינטנסיבית על חוקי העבודה וחוקי המגן. החוק גם נועד לכל העובדים המשק, כדי להפוך את התלוש שלנו למסמך קריא בבואנו להבין כמה אנחנו מרוויחים.

     

    "מאז שנכנס החוק לתוקף גילינו תופעה, שידענו שהיא קיימת, אך לא שיערנו את עוצמת ההיקף שלה - כאילו נגענו בפרה קדושה שאף אחד לא העז לגעת בה קודם - החוזה הגלובלי. זו שיטת התשלום הנפוצה ביותר במגזרים רבים, והיא לגיטימית כשמדובר בשכר גבוה מאד. אבל השיטה הפכה לאופן תשלום המוני גם לבעלי שכר נמוך.

     

    "אני מקבלת פניות מעורכי-דין צעירים, לא מתמחים, שעובדים כל הזמן ללא הפסקה בחוזה גלובלי, ולפעמים אם מחשבים את השכר שלהם מתברר שהם מקבלים 15 שקל לשעה, בעוד ששכר המינימום במשק הוא 20.7 שקל לשעה.

     

    "בהיי-טק אמנם לא מגיעים לשכר מינימום אם מחשבים את השכר לפי שעה, אך מגלים שהשכר בענף הרבה יותר נמוך ממה שחושבים. אנשים עובדים כל הזמן מול המחשב, עונים למיילים מהבית, ואנחנו התרגלנו לזה, בייחוד כשעולם התעסוקה הוא כל כך קשה ויש פיטורים. גם אם הבעייה קיימת אצל 20% מבעלי השכר הגלובלי, ראוי לתת לכך את הדעת".

     

    עם זאת, יחימוביץ' הוסיפה כי מדובר ב"חוק מורכב, ונכון לעקוב אחרי יישומו ולהכניס בו שינויים תוך כדי הליכה. אני נפגשת המון עם סמנכ"לים וחשבי שכר בחברות היי-טק, ואני רוצה לשמוע אותם. בהחלט יש כמה נושאים שיחייבו שינויים בחוק, ונעשה זאת בשיתוף פעולה עם כולם".

     

    כדי לפתור את בעיית השעות הגמישות לעובדים המשתכרים שכר גבוה, מוכנה יחימוביץ' לקבוע רף שכר אשר מי שישתכר מעליו יהיה פטור מהחוק.

     

    המעסיקים בתעשיית ההיי-טק מציעים רף של 16 אלף שקל בחודש.

     

    "זהו רף נמוך מדי. השכר נטו של עובד כזה הוא 9,000 שקל בחודש, וזהו אדם צעיר שמשלם משכנתא של 4,000 שקל בחודש, עובד מהבוקר עד שמונה בערב, וממשיך לעבוד בלילה. קביעת הסכומים תיעשה באופן מאוד יסודי - כולל משמעות הסכום. יכול להיות שיש לעשות תחשיב גם של האופציות בחברות הסטארט-אפ".

     

    יחימוביץ' הוסיפה כי גם בנושא החמרת הענישה על ניכויים לצד ג' בתלוש השכר יבוצעו שינויים בתיקון לחוק.

     

    האם תנסו גם להקטין את הסרבול הביורוקרטי הנובע מהצורך ברישום מדוקדק של שעות העבודה?

     

    "שעון הנוכחות זו פרשנות מחמירה של החוק. ברור שעובדים מהבית או עובדי שטח שעובדים בחוץ לא צריכים לחזור למקום העבודה כדי לסמן את כרטיס הנוכחות; יש דרכים אחרות, למשל באמצעות הודעה בסלולרי".

     

    גם פירוט הנתונים בתלוש הוא הליך קל ופשוט, טענה יחימוביץ'. "חשב השכר מכניס את הנתונים לתוכנה פעם אחת, וזה רץ בעצמו. במהלך החקיקה ישבנו עם חברות שמנפיקות תלושים, ובדקנו את כל המגבלות".

     

    בנוגע לחששות המעסיקים מהקנסות הגבוהים, אמרה יחימוביץ' כי הקנסות מדורגים בהתאם לחומרת העבירה. "אם המעביד עובר פעם אחת על החוק ולא בכוונת זדון, הסנקציות קטנות מאוד לעומת מעביד שבאופן שיטתי עובר שוב ושוב על החוק".

     

    האם התקבלו תלונות מעובדים על החוק?

     

    "שום עובד לא פנה אלי בתלונה. פנו אלי עובדים רבים שבזכות החוק גילו שהמצב מזעזע.

     

    "הבעיה היא שתודעת העובדים כבר כבושה בידי האתוס הנצלני של מקומות עבודתם. שמתי לב שבמקום מסוים עונה לי כל הזמן אותו מוקדן חביב, לא משנה אם זה בשעה נורמלית, ב-12 בלילה, או בשבת בבוקר. שאלתי אותו יום אחד כמה משמרות הוא עושה, והתברר שאני 'נזרקת' ממוקד השירות לטלפון הפרטי שלו - והוא עונה לי בכל שעות היממה. שאלתי אם משלמים לו על כך, והוא ענה שיש לו חוזה גלובלי והוסיף: 'אצלנו השירות במקום הראשון'. לעובדים כאלה אני מספרת על הזכויות שלהם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ניב קלדרון
    מוכנה לשינויים. יחימוביץ'
    צילום: ניב קלדרון
    נזק לתחרותיות. שחר
    רישום חודשי במקום יומי.שר
    צילום: שחף הבר
    הפסיקה מתעלמת מהתיקון. גולן
    צילום: תומריקו
    ניכוי התשלומים לעובדים נפגע. תמאם
    מומלצים