שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חם שם בחוץ
    לרמי קליינשטיין לא בא להיות מסתורי. עם אלבום חדש וקמפיין לחטיף ילדים, הוא ממשיך לקלף מסכות: על הסרט בו דיבר על הפרידה, חשיפת המשפחה וגם על ריטה, כמובן. הכי צעיר לנצח

    "אם יכולתי לעשות את מה שאני עושה עכשיו ולהישאר בתוך הבית, הייתי עושה את זה", אומר רמי קלינשטיין. "בהחלט ניסיתי. אבל זה לא היה זה. קחי את הבקבוק שאני מחזיק, לדוגמה. אפשר להסתכל על הבקבוק מכאן או מכאן, יש תמונות שונות מכל מיני זוויות, ותאמיני לי שניסיתי לשנות כיוון כדי לראות אותו אחרת. אם זה לא עוזר, אתה גם יכול לקחת את הבקבוק ולהעיף אותה".

     

    אותה? דיברנו על בקבוק.

     

    (צוחק) "התכוונתי להגיד אותו, את הבקבוק. אם אמרתי 'אותה' בטעות, התכוונתי למציאות. לשנות את המציאות. ואז, יש כאלה שמשנים את המציאות ועדיין אתה מסתכל עליה כמו קודם. אני מסוגל להסתכל עליה בהרבה דרכים, אבל לפני כן צריך לשנות את המציאות עצמה".

     

    רמי קליינשטיין מצטלם לשער "פנאי פלוס" (צילום: רועי גזית, עריכה: תמר אברהם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    האם לקלינשטיין היתה בזה הרגע פליטת פה פרוידיאנית? הלוואי. הפסיכולוגית שליוותה אותו במשך שבע שנים בטח היתה עושה מזה מטעמים, אבל אני מחליטה לחכות בסבלנות לפליטה הבאה, וגם היא בוא תבוא, אל דאגה. שאלת נוכחותה של ריטה בחייו של רמי לא מרפה לעולם. לעיתים נדמה שככל שהוא ינסה להתעלם ממנה, כך תצוף מהמקומות הכי לא צפויים. במקרים אחרים קלינשטיין מצליח להוכיח כי בכל הקשור לו ולזוגתו לשעבר מדובר במשחק בסכום אפס. היו שאמרו שריטה לא היתה נוכחת מספיק בסרט "למה רמי עזב את ריטה", ששודר לפני כחודש ברשת, אבל קשה היה להתווכח עם העובדה שקלינשטיין נתן את עצמו בצורה חסרת תקדים, לקח את המצלמות היישר ללוע משבר גיל הארבעים והודה עד כמה נמאס לו לנווט את חייו על פי אדם אחר.

     

    קלינשטיין שמח על 26 אחוזי הרייטינג שקצרה רשת עם סרטו של דני ענבר. "אני אוהב את הרמי שיצא שם, יש בו משהו משוחרר שלא היה קודם", הוא מצהיר, בלי שמץ של חרטה או מבוכה על הכנסת המצלמות לחייו, כולל חשיפת הבכורה של משי קלינשטיין (17) בצעדיה הראשונים המוזיקליים ונועם (8) בהגיגים על מוצאה החצי פרסי. אך נדמה שהסרט שכולנו היינו רוצים לראות הוא לא זה, או הסרט של ריטה בקשת, אלא אחד שיתעד את תגובת האקסית לסרט של רמי, במיוחד לאור שמו התוקפני. קלינשטיין, חמוד שכמותו, עדיין חי בהדחקה מסוימת, וכשאני שואלת אותו לרגשותיו על הכותרת הוא מתייחס לשם המשנה, בו נקרא הסרט בהתחלה עד ששונה בלוחות המשדרים. "לא הייתי קורא לסרט 'אני זוכר אותך טוב', כי אני לא חושב שעל זה הסרט".

     

    אני מדברת על השם השני.

     

    "טוב, על אחת כמה וכמה בטח שלא הייתי קורא לו 'למה רמי עזב את ריטה'. אבל אלה דברים שאין לי שליטה עליהם. זו היתה דרכה של חברת ההפקה למשוך צופים, למרות שלא זה העניין החשוב".

     

    היו שמועות שהיתה לך זכות וטו בעריכה.

     

    "בטח, ערכתי וביימתי וצילמתי. מה פתאום. ראיתי את הסרט בתוך העבודה, אבל זו לא הפקה שלי. מדובר בחברת רשת שהשקיעה הרבה כסף ולי לא היה חלק בזה, אבל כן, עבדתי עם אנשים שאני מוקיר ואוהב ושחשבתי שהם מתאימים לעשות את זה. לא הייתי עושה את זה אם לא הייתי מרגיש בטוח, ואהבתי את התוצאה".

     

    דיברת שם על היחסים, על השינוי שחל בך, אבל פחות על האשה עצמה ממנה נפרדת.

     

    "אני לא אמור לדבר עליה. שהיא תדבר על עצמה. זה לא התפקיד שלי וזו היתה החלטה מודעת. כשהייתי איתה הייתי מדבר עליה, אבל אנחנו כבר המון זמן לא יחד. זה חסר לאנשים? אז זו בעיה שלהם".


    עדיין חי בהדחקה מסוימת 

     

    ובכל זאת, מה ריטה חשבה על הסרט?

     

    "אני לא יודע".

     

    הבנות לא מעבירות אינפורמציה?

     

    "חס וחלילה. לערב את הילדים בפרידה זה חטא, זה אסור. יש להן זוג הורים, צריך אמא וצריך אבא, הזוגיות קשורה לזוג ולא להורות. גם ילדים יכולים לעבור דבר קשה בגירושין. צריך להבהיר שיש משפחה בצורה אחרת וכדי שיבינו זאת, צריכים להרגיש שיש מערכת יחסים טובה בין ההורים ושהם לא כלי שם".

     

    ויש מערכת יחסים טובה?

     

    "כן".

     

    גם כשאתה רואה אותה מתנוססת בכל העיתונים במסיבות מיוחצנות היטב?

     

    "על מה את מדברת? על יום ההולדת שלה? לא ראיתי מה היה, אני חושב שהופעתי באותו ערב, בואי לא ניכנס לזה".

     

    ההחלטה לחשוף את הבנות כך היתה קשה?

     

    "זה לא אקט תקדימי כמו שחושבים. לפני שלוש שנים משי כבר התחילה להופיע מדי פעם על הבמה של ריטה ולפעמים איתי. אין ספק שבטלוויזיה עם 26 אחוזי רייטינג זה אימפקט אחר, אבל היא כבר בת 17, והבנות נחשפו כבר בעיתון 'לאשה' עם ריטה, גם ראו אותן וראיינו אותן בפתיחה של משהו".


    קליינשטיין. "למדתי לוותר" (צילומים: אוהד רומנו) 

     

    נראה שקשה לך לקחת על זה אחריות.

     

    "זה פשוט לא נכון לומר שהן לא היו חשופות בכלל עד היום. אם זה היה המצב אולי הייתי שוקל אחרת, למרות שאני בכל מקרה אחראי לחשיפה שלהן, גם למה שהיה קודם. המצב עכשיו הוא לא כמו בהתחלה, שנלחמנו נורא על הפרטיות שלנו. זה אחד המקומות שלמדתי לוותר. אני זוכר מקרה אחד לפני שנים, שזרקתי אבן על צלם פפראצי שצילם אותי ואת נועם, בלי כוונה לפגוע בו, אבל זה היה לא נעים. נועם היתה אז בת שנתיים וחצי ואחרי שזה קרה נכנסנו לאוטו והיא אמרה לי, 'אבא, אתה כועס על האיש הזה?' אמרתי לה שכן, והיא אמרה לי - 'ואתה תבקש ממנו סליחה, נכון?' חשבתי על מה שהיה כאן ואמרתי 'כן, נועם זה מה שאני אעשה'".

     

    הבנות שמחו על הסרט?

     

    "כן, משי אמרה לי שאמרו לה בבית ספר שאבא שלה מגניב ושרוצים לבוא להופעות שלו. מבחינתי זו פשוט היתה ההבנה שסרט תיעודי עליי בלעדיהן מוציא אותי שוב לא שלם, ואני חייב ללכת עד הסוף. אני לא רוצה לתת חצי, ארבעים אחוז, שלושים אחוז. רק מאה אחוז".

     

    יש המון סרטים כאלה היום - אתה, ריטה, אייל גולן, אורנה דץ. לא הגענו למיצוי?

     

    "אני רואה את זה כסוג של צורך ביחסי ציבור. אני מתייחס לסרט שלי כאל סרט דוקומנטרי לכל דבר. אולי הוא נולד מצורך יחצני, אבל הוא לא היה סרט טוב אם זה כל מה שהוא היה. אם הייתי עושה אלבום מאוד פופי שילדים בני 17 יאהבו, או משהו ים תיכוני שמשלב את מיטב הזמרים בפארטייה אחת שלמה, לא הייתי צריך לייחצן את עצמי, כי האלבום היה מיוחצן בפני עצמו, אבל זה לא המצב. הייתי צריך את הסרט הזה".


    "חייב ללכת עד הסוף" 

     

    והעם היה זקוק לרכילות.

     

    "אולי זה לא היה מעניין את רשת אם לא היה 'אירוע' בחיים האישיים שלי, אני מודע לכך, אבל בעולם הזה יש אינטרסים משותפים של צדדים, ככה זה. מה, בחברות עם אנשים אין אינטרסים? בכל דבר יש. אנשים צריכים להפסיק לבקר כל הזמן ולהבין שלכל אחד יש עסק, אג'נדה. אם הסרט היה רק יחסי ציבור היו שופכים עליי רותחין, אבל לאנשים לא היתה לפני כן האופציה להכיר מיהו רמי, וכאן הם קיבלו. הרי שלמה ארצי עשה דברים כאלה עוד ב-1988 כשאורלי יניב ליוותה את האלבום שלו, ואז אף אחד לא אמר כלום. השאלה היא אם יש כאן ערך תרבותי. אם זה קשור אך ורק לנושא שהוא פפראצי לגמרי ואקסהיביציוניזם טהור - אז זה לא היה מחזיק מים".

     

    בסרט של ריטה היה ערך תרבותי?

     

    "לדעתי הסרט שלה לא היה סרט דוקומנטרי, אלא יותר ספיישל טלוויזיוני. זה

    יצא בתקופה דומה מבחינתה, אבל הסרט מאוד שונה, היא לא דיברה על מה שאנשים רצו לשמוע וזו זכותה. זה היה סרט על יציאה של אלבום עם שירים חדשים ועשוי יפה, אבל זה לא סרט תיעודי באמת".

     

    איך היו התגובות לסרט שלך?

     

    "הן הפתיעו אותי. נפגשתי עם אנשים מסוגים שונים, שהגיבו מאוד חזק, הסרט עשה להם משהו. מעבר לעניין שלי הם לקחו את זה בתור הזדהות אישית, ומתברר שהיה לסרט ערך שלא חשבתי עליו כשעשיתי אותו. גירושין זה עניין מאוד אינדיבידואלי ואני לא המסביר הלאומי, אבל דרך הסיפור שלי גיליתי שאנשים התחילו לחשוב על עצמם בתוך הזוגיות הקיימת, ולהגיד לעצמם שאולי צריך להסתכל על הדברים ממקום אחר".

     

    את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קליינשטיין. מסתכל על הדברים ממקום אחר
    צילום: אוהד רומנו
    7 לילות
    מומלצים