ללא נחמה

בדיעבד, קשה להעלות על הדעת בחירה מאכזבת יותר ממארק פורסטר לבימוי סרט בסדרת ג'יימס בונד. "קוואנטום של נחמה", הסרט האחרון בסדרה האלמותית, הצליח להפוך את 007 (בגילומו של דניאל קרייג) לגיבור אלים, מיוסר, אכול זעם ובעיקר משעמם - כזה שגורם לך לתהות מי זה לעזאזל הברנש התמוה הזה ומה הוא עשה לג'יימס בונד שהכרנו ואהבנו.

פורסטר אינו במאי רע. ישנם לא מעט דברים שהוא יודע לעשות היטב - אבל להפקיד בידיו את "קוואנטום של נחמה" היתה טעות, גם אם הדבר לא התבטא בקופות (הסרט הכניס קרוב ל-600 מיליון דולר ברחבי העולם). אנשים אולי ממשיכים להגיע בהמוניהם לחזות במעלליו של הסוכן הוותיק כשהוא יוצא למרדף רצחני בעקבות איש העסקים המופרע והמרושע דומיניק גרין (מתיה אמרליק), אבל בקצב הזה, זה לא יימשך זמן רב.

"קוואנטום של נחמה". מי אתה ומה עשית לג'יימס בונד?

יש אמנם כמה סצנות אקשן מרשימות במהלך הסרט, אבל ברובו הוא נראה כמו חיקוי איטי ומייגע של סרטי ג'ייסון בורן, שהם עצמם למעשה חיקוי אלגנטי של סרטי בונד מוצלחים יותר. ואם הדמות המיוסרת של בונד מודל 2008 אמורה היתה לספק כאן איזשהו עומק, הרי שהדיאלוגים המעורפלים והעלילה הבנאלית הרחיקו את הסרט גם ממטרה זו.

תוספות מיוחדות: המהדורה המיוחדת של "קוואנטום של נחמה" כוללת שני תקליטורים - בראשון, לצד הסרט עצמו, ישנם גם טריילרים. בשני ישנו אוסף מכובד של צילומים מאחורי הקלעים - כולל ראיונות עם מארק פורסטר וכוכבי הסרט.

בשורה התחתונה: לפחות התוספות מעניינות.

"קוואנטום של נחמה", כ-100 דק', NMC יונייטד

חיי כלב

"בולט" אמנם לא זכה להצלחה ולשבחים כמו שני מתחריו ("קונג פו פנדה" ו"וול-E") בזירת האנימציה בשנה שעברה, אולם למרבה הפלא, מדובר דווקא באחד הסרטים המוצלחים של אולפני דיסני בשנים האחרונות. לא שמדובר ביצירת מופת מבריקה, אבל העלילה החביבה, התסריט השנון למדי והרעיון המצוין שבבסיסו הופכים אותו לסרט אנימציה מהנה למבוגרים וילדים כאחד.

"בולט". כמו "המופע של טרומן", רק עם כלב

הפתיחה מצוינת: בולט הוא למעשה המקבילה הכלבלבית לדמותו של ג'ים קארי ב"המופע של טרומן" - הוא חי את עלילותיו הטלוויזיוניות המתוסרטות כמציאות לכל דבר, מה שהופך אותו לשחקן המוצלח ביותר שניתן להעלות על הדעת. אנשי האולפן בו מצולמת הסדרה בה הוא מככב לצד ידידתו האנושית פני עושים כל שביכולתו בשביל לשכנע את בולט כי הוא ניחן בכוחות על ונחלץ מדי שבוע לעזרתה של הנערה. וכשהיא נחטפת-לכאורה, הוא יוצא למסע מחוף לחוף, שהופך מניסיון חילוץ אמיץ למסע לגילוי עצמי.

חולשתו של הסרט היא בעיקר בכך שהוא מבטיח דברים שמאוחר יותר הוא מתקשה לקיים: הפתיחה המצוינת רק מבליטה את העובדה שמחציתו השניה של הסרט הופכת צפויה למדי - אך עדיין, העלילה לא מתדרדרת יותר מדי, כך ש"בולט" נותר סרט מבדר גם בחלקיו הפחות מפתיעים. גרסת הדי.וי.די נאלצת כמובן לוותר על האפקטים התלת-ממדיים שליוו את בולט בבתי הקולנוע, אך האנימציה עדיין נותרה מוצלחת, גם אם לא פורצת דרך.

תוספות מיוחדות: כיאה ליצירה מבית היוצר של דיסני, מהדורת הדי.וי.די כוללת שלל תוספות שיעסיקו את הצופים הצעירים מעבר ל-92 הדקות של הסרט עצמו, לצד סצנות שירדו בעריכה וקטעים העוסקים ביצירת הסרט ושלבי העשייה.

בשורה התחתונה: סרט מבדר ואפילו מתוחכם לפרקים.

"בולט", כ-92 דק', פורום פילם

יש חדש במערב

מבחינה מסחרית, "אפלוסה" של אד האריס היה סרט זניח למדי, למרות העובדה המפתיעה שהופץ בבתי הקולנוע בישראל. אפשר גם להבין מדוע: זהו סרט ישן ברוחו שנטוע בתקופה הנוכחית, מערבון קלאסי בעידן שבו כבר אין מי שעושה אותם, קל וחומר רואה אותם.

"אפלוסה". מערבון פשוט עם ליהוק מצוין

שלא כמו שני המערבונים הבולטים של השנה שקדמה לו ("3:10 ליומה" ו"ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד"), זהו מערבון פשוט יותר, קלאסי יותר. הסרט מלווה שני אנשי חוק (האריס ו-ויגו מורטנסן) שנודדים מעיירה לעיירה, עושים סדר וממשיכים הלאה, לא לפני שהשאירו אחריהם כמה גופות חרוכות. בעיירה אפלוסה, לעומת זאת, דברים עובדים אחרת: אישה אחת ונבל בעייתי מהרגיל הופכים את המקום הזה לקצת יותר מעוד תחנה במסלול הבלתי נגמר של השניים.

יש לא מעט חורים בעלילה הזו, ומניעיה וצעדיה של הדמות הנשית המרכזית (בגילומה של רנה זלווגר) נראים לרוב מופרכים או תמוהים. אבל

האריס, כשחקן ותיק, יודע לעבוד עם שחקנים, והוא גייס כאן קבוצה מצוינת שהופכת את "אפלוסה" לסרט לא רע, גם אם לא מבריק.

תוספות מיוחדות: גרסת הדי.וי.די כוללת אסופה מכובדת של תוספות, ביניהן ערוץ שמע עם האריס והתסריטאי רוברט נוט, סצנות שירדו בעריכה וכמה קטעים המלווים את הפקת הסרט - כולל ראיון מעניין במיוחד עם הצלם הראשי של הסרט, דין סמלר, וקטע המספר על הקמת הלוקיישן המרכזי.

בשורה התחתונה: סרט שלא זכה לכבוד הראוי לו.

"אפלוסה", כ-111 דק', פורום פילם