כש"מי נתן לך רישיון?!" התחלף במבטי הערצה
קרן אוחיון שמה נפשה בכפה, והתנדבה להיות סוג של שפנת ניסיונות (לא שפנפנה, סוטים), ולהשתלט על אחד ממעוזי הגבריות המודרנית: רכב ספורט יוקרתי. נסיבות מקלות: זה היה למען מטרה טובה (להשיג גבר, לחברה)
בחורים, להלן שאלה: כמה הייתם מוכנים להשקיע במערכת היחסים שלכם? זר פרחים ביום שישי? זר פרחים כל יום? ארוחת ערב? צימר? מה דעתכם על מכונית ב-400 אלף שקל? אה, יקר לכם? אנחנו חושבות שאין מחיר לאושר.
וככה זה התחיל: א' חברתנו היקרה היתה מאוהבת בשכן שלה, שהיה מאוהב במכוניות יקרות. אחרי מחשבה מעמיקה (לא תגידו, שנתיים-שלוש) הוחלט שלהתהלך במרפסת הצופה לביתו נטולת בגדים, הגם שחברתנו מתהדרת ב-400 סי.סי לכל כיוון אוויר, יהיה פחות אפקטיבי מאשר לקחת אאודי איי-4 חדשה, להניח אותה מתחת לחלונו, לחכות שהנ"ל יירד למטה, ואז: להתחיל סופסוף לדבר איתו!!!
וכדי שהשכן יבין שא' לא סתם אחת, אלא אחת שמתאימה לו בדיוק, כלומר מבינה במכוניות יוקרתיות, היה ברור שעלינו, החברות, להקריב את עצמנו. לא רק שעלינו להשיג לה את האאודי, אלא צריך לצאת איתה לנסיעת מבחן, לבדוק מקרוב את הביצועים, ולחזור עם משפטי פתיחה הולמים, שיאפשרו לחברתנו לנהל חמש דקות של שיחה עם החתיך, בלי להתבלבל. הסוף, כך קיווינו, יתרחש בלי נדר, כשהשכן יציע לא' נישואים, לא כשהוא שולף טבעת יהלום מקופסה, אלא אאודי A4 3.2 קוואטרו מהניילונים, מחווה לרכב שבעטיו הם התחילו לדבר.
עכשיו תענו מהר מהר: האם מכונית היא זכר או נקבה? התשובה: תלוי איזו מכונית. אאודי A4 3.2 קווארטו למשל, זו לא "היא" בכלל, זה "הוא"! והנה מה שקרה כשהתקשרתי לנציג המכירות של אאודי לתאם את נסיעת המבחן.
כתבת לאשה: ערב טוב, התקשרתי לגבי המכונית. מתי אפשר לבוא לאסוף אותה?
הנציג, בטון נוזף: זו לא מכונית, זה רכב! לכן, לא תאספו אותה, אלא אותו!
למחרת אספנו "אותו", העמסנו עליו חמש בנות לא רזות במיוחד (טוב, אחת בהריון), וככה קיבל החבר החדש שלנו את המחמאה הראשונה שלו: סחתיין על הגודל.
הרבה נשים מחפשות רכב עוצמתי (צילום: ויז'ואל פוטוס)
מושכת תשומת לב, אבל בפאסון
מהלך הנסיעה הראה, לצערנו, שעל הכביש נוהגים לא מעט גברים שמצדיקים את הסטריאוטיפ, שגברים לא יכולים להתרכז ברגע נתון ביותר מדבר אחד. בעוד נשים התעלמו לחלוטין מהרכב המדהים שלנו, גברים לא יכלו להוריד ממנו את העיניים. לא היה צומת שבו עצרנו, שלא נתקלנו בגברים אשר סימנו לנו בעיניהם או בידיהם (כמאותתים לנו "שיחקתן אותה"), העירו לחבר שישב לצידם או אפילו התנדבו לעבור מכונית (אנחנו קוראות שפתיים!). הגדילה לעשות מכונית אחת (לא "רכב" כמו שלנו, אלא סתם מכונית), שהכילה שלושה עוללים, שלאורך כביש 4, ניסו למשוך את תשומת לבנו בכל דרך אפשרית, כולל עקיפות מסוכנות, נפנופי ידיים עזים וכדומה. יכולנו להגביר מהירות ולהשאיר הרבה אבק על השמשה הקדמית שלהם, אבל החלטנו שפעם אחת נהיה כמו האאודי: בפאסון. במקום זה, הגברנו את השיר של זוהר ארגוב, שהשתלב נפלא עם צבעו השחור בוהק של הרכב ודהרנו לכיוון השקיעה.
בין לבין חשבנו על הפגישה שלנו מאתמול עם נציג המכירות. אנחנו שאלנו כמה נשים קונות את הרכב, והוא ענה שמעט, אבל הדגיש שיש לו הרבה לקוחות נשים שמחפשות רכב עוצמתי (מצד שני, לכמה אנשים בכלל יש 400 אלף שקל פנויים לקניית כלי רכב?)
ולמרות שא' לקחה מכולנו את תשומת הלב, בדיבורים בלתי פוסקים על השכן שלה (קח אותה, קח ואל תחזיר!), גם לרווקות האחרות שבינינו גרמה האאודי המפוארת להרהורים נוגים. למשל, על פינוקים. לדעתי הגינו סטארט-אפ ליבואני המכונית בישראל: סדנת פינוקים לגברים. כן, שהגברים ילמדו לפנק אותנו כמו שרק המכונית שלהם יודעת, למשל, האאודי עושה מסאז' בגב? תעשו גם אתם. לאאודי יש תא מטען עצום בגודלו, שסוחב לנו את כל ערימות השופינג שעשינו? קחו דוגמה. אחר כך, מובטח כאן ועכשיו, ניקח אתכם בגאווה רבה להורים, אחרי הכל, כל אחת מאיתנו רוצה להציג בפניהם בן זוג מרשים.
אפילוג: לכל שבת יש מוצאי שבת ולכל אאודי יש את המוסך המרכזי, אליו צריך להחזיר אותו. ש' הנהגת, שמכוניתה בדיוק נשרפה יומיים קודם, תהתה האם אפשר להחזיר לחברה את מכוניתה הישנה והקלוקלת, ולהגיד שהאאודי שנתנו לנו התכווצה בכביסה או בגשם, או משהו!!! העיקר שהמכונית, (הרכב! הרכב!) יישאר אצלה.
