הכבד של סולומון בן ה-69 מקזחסטן הציל ישראלי
תושב קרית אתא שסבל ממחלת כבד ממושכת עבר ביום שלישי לפנות בוקר השתלת כבד. הוא מתאושש ביחידה לטיפול נמרץ. בתו של תורם הכבד: "חשבנו שאם אפשר להציל חיים, אז למה לא. אנחנו מאוד מרוצים שלפחות מישהו יכול לחיות עכשיו, ושחלק מאבא עדיין חי"
החולה בן 55, נשוי, אב ל-3 ילדים ושתי נכדות, עסק בעברו בתחום הרכש, עד שלקה בנגיף צהבת B שגרם לשחמת הכבד. מזה 9 שנים עבר האיש טיפולים ממושכים, עד שהתווסף לרשימת ההמתנה להשתלת כבד לפני 3 שבועות. השבוע, בעקבות תרומת איברים, נתבשר כי נמצא לו כבד מתאים.
"עברנו אישפוזים ממושכים בבית החולים רמב"ם", מספר בנו, עמוס, "אבל הם לא הצליחו למצוא לאבא שלי פתרון. לאחר שנלחמנו במשך שנה של אישפוז, עברנו להדסה ואבא שלי קיבל את החיים שלו פעם שניה. בכל אישפוז ולכל בדיקה היינו נוסעים מקרית אתא לירושלים מרחק שעתיים וחצי נסיעה לכל כיוון, אבל זה היה שווה הכל. עכשיו לאחר ההשתלה, הוא קיבל את חייו פעם שלישית".
ההשתלה התבצעה בלילה שבין יום שני לשלישי, ונמשכה מספר שעות. החולה הועבר לאישפוז בטיפול נמרץ. הוא עדיין מונשם ומורדם, אולם מבית החולים נמסר כי מצבו יציב ובהתאם למצופה. הוא צפוי בשעות הקרובות להתחיל בתהליך גמילה ממכונת ההנשמה.
"הייתי פעיל באדי עוד לפני שידעתי שאבא צריך השתלה", אומר עמוס, "אני באמת לא מאחל לאף אחד להגיע לסיטוציה הזו. אבל אני מקווה שכשאדם יעבור ליד עמדת החתמה של אדי, משפחתו תעבור לרגע לנגד עיניו, והוא יחשוב מה היה מצפה אם מישהו מהם היה זקוק להשתלה".
בערב יום השואה התבצעה השתלת ריאות מאותו תורם בבית החולים בילינסון. הריאות הושתלו בחולה בן 65, שסבל מפיברוזיס ריאתי. החולה, אב ל-4 בנות וסב ל-12 נכדים, הועבר להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ, שם הוא מתואשש ומצבו מוגדר יציב. יום לאחר ההשתלה התבשר האיש כי נולדה לו נכדה חדשה.
"בשעת האבל הקשה שלהם, אנחנו מתמקדים בשמחה שלנו, אבל צריך להבין שיש מישהו שנפטר. אנחנו אסירי תודה למשפחה שתרמה".
תרומת האיברים נתקבלה ממשפחתו של סולומון קריבולין, תושב חיפה בן 69 שעלה לישראל מקזחסטן לפני 3 שנים. משפחתו מצאה אותו שוכב בביתו מחוסר הכרה. הוא הובהל לבית החולים בני ציון בחיפה שם קבעו רופאים כי הוא סבל מדימום מוחי נרחב שהביא ככל הנראה למותו. מגופו של קריבולין הושתלו הכבד והריאות.
"לא התלבטנו הרבה", מספרת ילנה, בתו, "חשבנו שאם אפשר להציל חיים, אז למה לא. אנחנו מאוד מרוצים שלפחות מישהו יכול לחיות עכשיו, ושחלק מאבא עדיין חי".
