שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לגלות ברבנות שאנחנו גרים יחד בלי חתונה?

    זוגתי ואני לקחנו את כל העניין של רישום ברבנות די בקלילות. אבל די מבאס לבזבז בוקר שלם על משהו חסר תועלת, שעולה לך כסף, מבזבז לך את הזמן וגורם לך להרגיש לא בנוח לגבי כל מיני דברים שלא ידעת שאתה אמור להרגיש לא בנוח לגביהם. למשל, מה אכפת להם אם היא במחזור עכשיו?

    היינו ברבנות בשבוע שעבר. אתם יודעים מה יפה ברבנות? שלמרות שלא ברור לך איזו מטרה כל העניין משרת, או מה התועלת של ההליך הזה, הם מצליחים ליצור את התחושה שקורה פה משהו. יש אווירה של משרד ממשלתי כמו שצריך, הרבה טפסים שכוללים הרבה ראשי תיבות שמובנים רק לחלק מהציבור. במקרה של הרבנות מדובר בראשי תיבות שלקוחים מהמסורת ולאו דווקא מספר החוקים. החו"ק למשל (החופה והקידושין).

     

    בהתחלה מקבל אותך איזה פקיד וממלא איזשהו טופס שכולל את השם של סבא שלך. ארוסתי חשבה שהשם של סבא שלה הוא יוסף, אבל גילתה מפי אמא שלה שבעצם זה אהרון (היא לא פגשה אותו מעולם). היא רצה אל הפקיד כדי שיתקן את המעוות, אבל שנייה אחר כך היא חזרה, היה שם תור ארוך, ותיקנה בעצמה. שאלתי אותה: "מה את עושה?! העט של הפקיד קדוש, לא?!"

     

    אחר כך פתחו לנו תיק, ועם התיק הלכנו לרב. הרב שאל אותנו הרבה שאלות שגרמו לי לחשוב שיכולתי למצוא שידוך יותר טוב (לפי סטנדטיים דוסיים כמובן, לא הייתי מחליף את ליאור באף אחת). אני אשכנזי עם הורים שחיים יחד בירושלים ועם שלוש אחיות בעלות שמות תנ"כיים, ולי קוראים ידידיה. בנוסף, גם למדתי בבית ספר דתי. אז נראה לי שמגיע לי לפחות איזה בת של רב, לא?

     

    מה אכפת להם אם ההורים יחד או גרושים?

    למה אכפת להם אם אני אשכנזי או ספרדי? איזו מטרה זה משרת? מה אכפת להם אם ההורים יחד או שהם גרושים? הדבר היחידי שהם צריכים לדעת זה אם אני נשוי או לא ואם אני רוצה להתחתן עם זאת שבאתי איתה או לא.

     

    זוגתי ואני לקחנו את כל העניין די בקלילות, כפי שכבר הבנתם. אבל די מבאס לבזבז בוקר שלם על משהו חסר תועלת, שעולה לך כסף, מבזבז לך את הזמן וגורם לך להרגיש לא בנוח לגבי כל מיני דברים שלא ידעת שאתה אמור להרגיש לא בנוח לגביהם.

     

    למשל, האם היא במחזור עכשיו או לא, ואיך זה משפיע על כל העניין? האם מותר להחזיק ידיים כשמחכים בתור? האם לגלות שאנחנו כבר גרים יחד לפני החתונה? ואהה... לא ממש שומרים נגיעה. פתאום זה נראה מוזר שכשהרב מבקש מספר טלפון בבית ואנחנו נותנים את אותו המספר. זה לא שהוא עשה פרצוף או משהו, אבל בכל זאת...

     

    כל הזמן אתה נמצא בתחושה שאולי עדיף שהרב לא יידע הכל. עדיף לא לנדב לו אינפורמציה, אתה אומר לעצמך ומרגיש מינימום סוכן מוסד. למרות שנראה לי שהרבנים כבר רגילים לחילונים כופרים שכמונו.

     

    תחושה של "מה לעזאזל קרה פה במשך שלוש שעות?"

    אז לא היה נורא. ובתכל'ס הרב אפילו היה נחמד. אבל עדיין יצאתי בתחושה של "מה לעזאזל קרה פה במשך שלוש שעות?". ולא היתה לי תשובה ברורה. אז החלטתי לא להיות כבד ולהכיר בעובדה שיש עוד מערכות ביורוקרטיות מטומטמות ומיותרות במדינה. ולמרות שאוהבים להפיל את הכל על הדוסים, מוכרחים להודות בעובדה שיש גם טמטום ביורוקרטי חילוני למהדרין. הרי רובנו שירתנו בצבא.

     

    אבל אולי בכל זאת לא היה מזיק לרבנות קצת לעשות בדק בית? אולי אם היו מסבירים לי את המטרה של השאלות הרבות ושל טפסים הנערמים הייתי בטעות מבין את ההגיון של כל זה? אולי אפילו הייתי חושב שכדאי לעשות את כל הדברים האלה מפני שזה חלק מהתרבות שלי? יש מצב שלא הייתי מקבל את ההסברים, אבל אולי הייתי מרגיש פחות אבוד, וזה יכול היה אולי לשפר את עמדותיי בנוגע לרבנות.

     

    אהה... ואם היה לכם ספק - אישרו אותנו!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גרים יחד בלי שום חו"ק
    צילום:index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים