"ג'ק המרטש הומצא כדי לקדם מכירת עיתונים"
ספר חדש טוען כי עיתונאים שרצו להגדיל את המכירות הם שלקחו שורה של מקרי רצח, וייחסו אותם לדמות בדיונית שהפכה לרוצח המפורסם בתולדות לונדון. בין הראיות, מכתב בשם "המרטש" שזויף כביכול בידי עיתונאי "סטאר"
"ג'ק המרטש" היה דמות בדיונית שיצרו עיתונאים, אשר הציגו שורה של מעשי רצח שלא היו קשורים זה לזה כמסע הרג סנסציוני כדי למכור עיתונים - כך נטען בספר חדש שיצא לאור. דבר פרסומו של הספר הובא אמש (יום ו') בעיתון "הטיימס" הלונדוני.
ד"ר אנדרו קוק, היסטוריון שחקר בשנה האחרונה את הסיפור על הרוצח המפורסם ביותר בתולדות לונדון, טוען כי חמשת מעשי הרצח שביצע כביכול "ג'ק המרטש" ברובע המזרחי של העיר תוך יצירת בהלה רבתי בשנת 1888 היו למעשה מלאכה של אנשים שונים.
הקורבנות - מרי ניקולס, אני צ'פמן, אליזבת סטרייד, קתרין אדווס ומרי קלי, היו זונות רחוב שנרצחו בברוטליות בין 21 באוגוסט 1888 ל-9 בנובמבר אותה השנה. בספרו "ג'ק המרטש - התיק נסגר" מביא ד"ר קוק עדויות של מומחים רפואיים שונים ואנשי משטרה שהיו מעורבים בחקירה, ושחשדו כי "ג'ק המרטש" לא רצח את כל הקורבנות, ולא ביצע גם שישה מעשי רצח אחרים של נשים בווייטצ'אפל המיוחסים לו לעתים.
הראיות שגילה ד"ר קוק כוללות חוות דעת של פרסי קלארק, מנתח ממשטרת ווייטצ'אפל בעת הרציחות, שבדק את גופותיהן של כל הקורבנות. כשנשאל בשנת 1910 על חמש הרציחות "הקאנוניות" שביצע כביכול ג'ק המרטש, אמר: "אני חושב שייתכן שאדם אחד היה אחראי לשלושה ממעשי הרצח, אבל לא הייתי רוצה לומר שהוא ביצע את האחרים".
קוק מציין כי גם תומס ארנולד, קצין המשטרה הבכיר בווייטצ'אפל בעת שהחלו מעשי הרצח, אמר בארוחת הערב שנערכה לרגל פרישתו כי הוא מעולם לא האמין שמרי קלי היתה קורבן של "ג'ק המרטש".
ומי הפיק הכי הרבה תועלת מה"בדיה"?
עוד טוען קוק, שכמו במקרה של "החונק מבוסטון" שלו יוחסו כמה וכמה רציחות ברחבי מסצ'וסטס בשנות ה-60 של המאה הקודמת, החיפוש אחר רוצח בודד אפשר לכמה רוצחים שחיקו את "ג'ק המרטש" להימלט בקלות רבה מדי, משום שהכל הניחו שמעשי הרצח הם פרי מלאכתו.
הנהנה העיקרי מתיאוריית הרוצח הבודד היה העיתון "סטאר", שהושק מעט לפני שהרציחות החלו. העיתון היה הראשון לדווח על פעילותו של רוצח סידרתי אחרי ששלוש נשים - אמה סמית', מרתה טברם ומרי אן ניקולס, נרצחו בין אפריל לאוגוסט 1888. מרבית המומחים החוקרים את הפרשה מודים כעת כי לפחות שניים ממעשי הרצח האלה לא בוצעו על-ידי "ג'ק המרטש".
אני צ'פמן, מתה ב-8 בספטמבר 1888 ונחשבת לשנייה מבין חמש הנרצחות "הקאנוניות" של ג'ק המרטש. עד אז, הכיסוי הראוותני של הפרשה בעיתון העלה את מספר הגליונות שמכר ביום ל-232,000.
כאשר יצרן מגפיים מקומי שאותו הציג העיתון כחשוד עיקרי שוחרר ממעצר, המכירות צנחו. העיתון חייב היה להגיב, ופעל בהתאם. לטענת דוקטור קוק, אנשיו זייפו מכתב "לבוס היקר", שבו התרברב כביכול אדם המכנה עצמו "ג'ק המרטש" בביצוע מעשי הרצח. היה זה השימוש הראשון שנעשה בשם.
איליין קיגלי, מומחית לכתבי יד, הובאה כדי לתמוך בטענה שאת המכתב זייף למעשה פרדריק בסט, כתב העיתון "סטאר".
