אמודאי מחפש אשה עם *דפיציץ. מילון קומי

"אחרי שהייתי עם הזמין שלא נתן לי מנוח, שלוש פעמים ביום לפחות, וזה רק איתי, השד יודע אם לא הזדמן עם אחרות... כנראה שהייתי צריכה קצת לנוח".

(זמין = מכור למין) 

מספיק לשמוע את נולי עומר מדברת עם חברות, וכבר ברור שלפנינו ניצבת סוג של אליעזר בן יהודה, או לפחות סוג של נתיבה בן יהודה, במהדורה עדכנית מאוד. תחדישי מילים נובעים מפיה של נולי כמעיין המתגבר, וזה כנראה היה רק עניין של זמן עד שתיקח את ההתחכמויות המשעשעות האלה ותהפוך אותן לנחלת הכלל.

"כל מילה שהזיזה לי משהו או פונטית, או אסוציאטיבית, שהדליקה לי את הדמיון באיזשהו אופן, זכתה מיד להגדרה חדשה. המילה אבוקדו, למשל, היתה הראשונה. מה זה אבוקדו? גירדתי בקודקודי, כמובן! ידעתי אחרי חמש שניות - זהו מחזר רכרוכי ממוצא דרום אמריקני. ואז הגיע גם משפט הדוגמה: 'האבוקדו לא מפסיק להתקשר! רוצה שנרקוד סלסה! איך הוא נמרח עלי כל הזמן'".

בְּדָל = אקס רעיל שמוצה עד כלות

אחרי האבוקדו באו גם אביזר ("בחור או בחורה שיתרונם הבולט הוא היותם ייצוגיים"), אביר ("דמות גברית נחשקת שאינה קיימת במציאות. מתואר כמושך, פנוי ואינו מפחד מקשר"), אֲזוֹבִי ("שעיר ומזיע"), אֱגוֹז ("בחור צעיר ורענן בעל שיער קצוץ ונוצץ מניקיון"), אגרונום ("בחור גרום וג'ינג'י, בעל גרורת בולטת במיוחד") אִוְשָׁה ("מישהי דהויה וסתמית עם נטייה פסיבית-אגרסיבית"), בְּדָל ("אקס רעיל שמוצה עד כלות"), חברבּוּר ("חבר שלא סותם את הפה") ושאר טיפוסים וטיפוסיות המאכלסים את עולמה ההזוי למדי של נולי, אבל חלק מאיתנו אולי פוגשים אותם פה ושם בדייטים ויוכלו להזדהות.

"תגידי, יעלי, אולי יש לך ברזרבה איזה חַדּוֹפַן חתיך? אין לי כוח למתח של הלמחרת: הוא יתקשר, הוא לא יתקשר, למה הוא לא מתקשר, שאני אתקשר?"

(חַדּוֹפַן = עושה FUN פעם אחת בלבד)

לדברי נולי, היא החליטה שמאחורי המשפטים יהיו בני אדם, דמויות, חלקן קבועות (יעלי, נעמה ודניאלה), חלקן פחות, שדרך השימוש במילים יקרו להן דברים שונים ומשונים, טלטלות, ואפילו, געוואלד, עלילת רצח.  

מתוך הספר "הקפריזה והזוגוש" (איור: מירה פרידמן)

לא כל המילים לקוחות מעולמם של הפו"פים, כמובן. המילה "זוגוש" (במלרע) המככבת בכותרת הספר היא, כפי שניתן להבין מהשורש שלה, שייכת דווקא למיגזר האחר המאכלס את ערוץ יחסים לצד הפנויים והפנויות. 

דניאלה: נעמה, יש לך מושג לאן יעלי נעלמה? לא שמעתי ממנה שבוע.

נעמה: התקשרתי אליה אתמול, הייתי בג'הינום של הבאסה וביקשתי ממנה שתבוא אלי. ואז, אני שומעת אותה בטלפון שואלת את ה-יותם הזה שהיא הכירה לפני שבוע: יותם, אנחנו רוצים לקפוץ לנעמה? ואחרי שעתיים הם אצלי, היא והיותם הזה, שבהה בי והתנהג כמו **וילון, והיתה שיחת ***גובּלן מהממת על תוכניות טלוויזיה, פוליטיקה, כאלה, קולטת? יעלי נהייתה זוגוש!

(זוּגוּש = זוגות שעושים מרגע מפגשם הכל יחד, 24/7 ומטבע הדברים הופכים לגוש)  

ויש גם סתם מילים שניתן לאמץ ביחסים עם השכנים, למשל, כמו המילה דְּבֵלָה ("זקנה מאופרת וממורמרת"). משפט לדוגמה: "נעמה: היום בשבע בבוקר דפיקה בדלת. אני פותחת מנומנמת לגמרי, ורואה למרבה הזוועה את הדבלה מוועד הבית, לבקוביץ'. כל כך נבהלתי שיצאה לי צרחה".

או:

חֶרְפָּה ("שם מהתנ"ך, המוענק בדרך כלל לבת הזקונים אצל משפחות חרדיות, שגורלן לא שפר עליהן ונולדו להן בנות במקום בנים"). משפט לדוגמה: "חיה-לאה: לאה'לה, חיהל'ה, שרהל'ה, רבקהל'ה, חנהל'ה, דבורל'ה, חרפּהל'ה, בואו לאכול!"

את הספר ערכה יעל ישראל, שכתבה יחד עם נולי את הרומן בהמשכים "יקירנט", שהתפרסם בערוץ יחסים. על האיורים הנחמדים הופקדה מירה פרידמן.

נולי אומרת ש"הקפריזה והזוגוש" הוא בראש ובראשונה ספר הומוריסטי, שנועד להצחיק, "אבל אפשר לראות בו גם הצעה לשימוש בסלנג חדש".

אני אימצתי לי מילה אחת לפחות - חביונה (אביונה שברחה). אורגזמה אבודה, לא עלינו.