שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הרצל אמר

    לרגל ציון יום הרצל, עשרה עקרונות מתוך הגותו של חוזה המדינה על מדינת היהודים ואופיה העתידי. מה הפער בין החזון למציאות?

    בנימין זאב הרצל כתב על נושאים רבים, אולם המקרה היחיד שנמצא, שחתם על אחד מכתביו את תוארו האקדמי המלא ד"ר למשפטים, היה בחוברתו "מדינת היהודים". בלב מלא חששות ונחישות כאחד, הוציא לאור את הדברים, ביודעו שפרסום החוברת תגרור אחריה תגובה בלתי נמנעת, שיש להכניסו לבית משוגעים, או לפי הגדרתו של הרצל במכתבו לקנצלר גרמניה ביסמרק ב-1895, לשגרו ל"מחלקה לממציאי כדורי טיסה מנווטים".

     

    כך כתב חוזה המדינה ביומנו ב- 14 בפברואר 1896: "בערב הגיעו 500 האכסמפלרים שלי. כשאמרתי להכניס את החבילה אל חדרי, אחזני רטט. חבילת מחברות זו מסמלת את ההכרעה. אפשר שבחיי באה עתה תמורה..." חזונו של הרצל, לגבי אופיה הראוי של מדינת היהודים, כפי שבוטא בכתביו, לא היה מעורפל. למעשה התייחס לאופייה של אותה ישות מבחינה מדינית, כלכלית, חברתית, תברואתית, ובעצם כמעט מכל בחינה אפשרית. לרגל יום הרצל 2009, הבה וניבחן עשרה עקרונות ידועים יותר ופחות מכתביו של הרצל הנוגעים לחיינו כיום כתושבי מדינת ישראל.

     

    1. קבורה בארץ ישראל:

    "אני מבקש שיקברוני בארון מתכת ליד אבי, ולשכב שם עד שהעם היהודי יעביר את גופתי לארץ ישראל. שמה יועברו גם ארונותיהם של אבי, אחותי פאולינה ושל בני משפחתי הקרובים שימותו עד אז..." (מתוך צוואתו האחרונה).

     

    2. חובת שרות לאומי:

    "כל חברי החברה החדשה, כגברים כנשים, חייבים להקדיש שנתיים ימים לשירות הציבור. בדרך כלל הרי זה הזמן שבין שנת השמונה עשרה והעשרים, בגמר הלימודים... בשנתיים שירות למען הציבור יש לנו מחסן ללא-סוף של כוחות-עזר לכל אותם המוסדות והעבודות, שתועלתם הכללית מוכרת על-ידי החברה" (מתוך "אלטנוילנד").

     

    3. שוויון זכויות וחובות לנשים:

    " אבל יש עליה חובות, והיא ממלאה אותן, משום שיש לה גם זכויות. בחברתנו החדשה יש להן לנשים שיווי- זכויות עם הגברים... יש להן הזכות לבחור ולהבחר"..." דבר זה מובן מאליו. באמונה עבדו איתנו יחד בבנין מוסדותינו. התלהבותן לרעיוננו הגדול נתנה כנפיים לרוחם של הגברים, וכפיית-טובה מגונה ביותר היינו נוהגים אילו הקצינו להן מקומן על יד שולחן המשרתים או בהרמון שאינו מעורר כבוד"...(מתוך "אלטנוילנד").

     

    4. חופש הדת:

    "ענייני האמונה הוצאו לחלוטין מהשפעה פומבית. אין זה עסקה של החברה אם פלוני מבקש לו את רגע ההתעלות שלו, המקשרת אותו עם אל עליון, בהיכל, במסגד, במוזיאון האמנותי או בקונצרט הפילהרמוני. ענין זה נתון ללבו של כל אחד ואחד..." (מתוך "מדינת היהודים").

     

    5. בניית בית המקדש ואווירת השבת:

    "עתה עמד וחקר טבעו של בנין ענק מפואר, שהלבין והזהיב מרחוק. על עמודי שיש רבץ גגו. כן, יער עמודים עם כותרות זהב נראה לעיניהם. ופרדריך שמע מתוך זעזוע עמוק ומיוחד, באמור דויד את המלים: "זהו ההיכל"...בליל התקדש השבת...בערוב היום הועיד דויד את ידידו לעלות אל ההיכל... ופתאום, בתוך ההרהורים הללו, שנכרכו במנגינות העבריות, הכיר פרדריך והבין את ערכו של ההיכל בימים מקדם, במלוך המלך שלמה, היה ההיכל המקושט זהב ואבנים טובות סמל לגאון ישראל ולגבורתו...בטעם הימים ההם... רבים הם בתי תפילה על פני כדור-הארץ...ובכל זאת רק פה בלבד היה ההיכל. מדוע? משום שרק כאן עשויים היו להתפתח ולהיות לחברה בת- חורין, יכלו לעשות ולפעול למען המטרות הנעלות של אנושיות. הם ידעו לפנים את האחווה, ברדיפות, בלחץ, בגיטו. אחר-כך ידעו את החירות, כשעמי התרבות העניקו להם את שווי-הזכויות. ואילו ברחוב היהודים היו חסרי-משפט, חסרי כבוד, חסרי אונים, - ובעזבם את הרחוב חדלו להיות יהודים. השנים כאחד דרושים היו להם: החופש ורגש הגאווה. ורק אז זכאים היו להקים את הבית לאל הגדול, הנעלם והכל-יכול..." (מתוך "אלטנוילנד").

     


    בנימין זאב הרצל על אוניה בדרכו לארץ ישראל, 1898 (צילום: לע"מ)

     

     6. המטבע בארץ יהיה שקל:

    "המטבע שלנו. למטבע העברית העתיקה נתנו ערך חדש. השקל ערכו כערך הפראנק הצרפתי (מתוך "אלטנוילנד").

     

    7. בארץ תהיה חברה מתקדמת ברפואה וטכנולוגיה:

    " העלמה סאשה מדברת כבעלת-ניסיון, שכן היא יודעת את האושר הזה. היא מנהלת מרפאה לעיניים הגדולה ביותר בכל העולם כולו... מעשה חסד רב היה זה לארצות המזרח. חולים באים מכל אסיה ואפריקה הצפונית. הברכה שיצאה כזרם מתוך בתי-המרפא שלנו, רכשה לנו ידידים כאן בארץ ישראל ובארצות הסמוכות עוד יותר מאשר כל מפעלי הטכניקה והתעשייה שלנו" (מתוך "אלטנוילנד").

     

    8. האויב יגבש אותנו:

    "אנחנו עם. האויב, שלא מרצוננו, מגבש אותנו לעם, כפי שהיה תמיד בהיסטוריה. בעתות מצוקה אנחנו מתאחדים ומגלים לפתע את כוחנו. ואכן, יש לנו הכוח לבנות מדינה, ואפילו מדינה למופת. יש לנו כל האמצעים, האנושיים והחומריים, הדרושים לכך. (מתוך "מדינת היהודים").

     

    9. תכנון אורבני - ריאות ירוקות:

    "לקבוע אזורי-אויר בין הערים. כל עיר בנויה כמו בית גדול, המוקף גן. באזורי-האוויר רשאים להיות רק משקים חקלאיים, יערות וכו', על-ידי כך מונע אני שנהיה מרובי-כרכים, והערים יתראו בזמן קצר כנושבות" (מתוך "היומן א'").

     

    10. שהפוליטיקאים שלנו יהיו מקצועיים ויבחרו מבין אלו שלא ירצו להיבחר:

    "והיאך אתם ממנים את הפקידים למשרדים הציבוריים?" שאל פרידריך..."כמובן, יש משרות שבשכר ומשרות של כבוד. אבל בעלי המשכורת מתמנים רק לפי ההכשרה המקצועית של המועמדים. עסקני המפלגות, מכל כיוון שהוא, נתקלים מלכתחילה במשפט קדום בריא וכללי כנגדם. פקידי הציבור אינם רשאים בכלל ובשום אופן להשתתף בוויכוחים פומביים. לא כן בענין משרות-הכבוד. להתמנותם של אלה נקוט בידנו כלל פשוט. אלה שמבליטים עצמם – אותם אנו מפנים בשקט הצדה. אנו משתדלים למצוא את הראוי והגון באמת גם כשהוא נחבא אל הכלים ביותר בסתר פינתו. ובזה לנו הערובה שהציבוריות שלנו לא תהי טרף לשאפתנים למיניהם..."(מתוך "אלטנוילנד").

     

    הרצל כתב על נושאים רבים נוספים שאנו נתקלים בהם כמדינה בכלל וכמדינה יהודית בפרט. על שנת השמיטה ושנת היובל, על פרסומות בטלפון ועל העזרה שאנו נייצא במקרי אסון לכל רחבי תבל. הוא כתב על היחס החיובי שזרים יזכו במדינתנו ועל שיתופם של התושבים הערבים, אך נידמה שבעיקר שאף הרצל שכמדינת היהודים נהייה לאידיאל ולמופת בהתנהגותנו התרבותית. לו יהי.

     

    .. "קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל, לא תחדל מלהיות אידיאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה אל כברת ארץ מובטחת כחוק, בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית..." (מתוך בפני עם ועולם, ב').

     

    גליה גרבלר-ריצ'לר, סטודנטית למוסמך בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. עוסקת בשנים האחרונות בחקר פועלו וכתביו של הרצל.  

     


     

    אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

     

                             לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet 


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בנימין זאב הרצל
    באדיבות הארכיון הציוני, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית
    צילום: לע"מ
    קבר הרצל
    צילום: לע"מ
    מומלצים