שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ויקיפדיה כבר לא אויבת של האוניברסיטאות
    8 שנים אחרי שנולדה וכמעט נודתה באקדמיה, האנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה הפכה ידידתו הטובה של כל תלמיד, חוללה מפנה באנציקלופדיות הדפוס הוותיקות. כיום היא אפילו משלבת כוחות עם האוניברסיטאות

    היא נמצאת איתנו כבר למעלה משמונה שנים, אבל עדיין מעוררת מחלוקת. ויקיפדיה, אנציקלופדיית הרשת החופשית, הגדירה מחדש את המושג "אנציקלופדיה‭."‬ פעם זה היה מוסד מכובד, אקדמי, שרק חוקרים ומומחים בעלי-שם יכלו לקחת בו חלק. והוא היה גם מוצר מוגמר - אחרי שנחתם והודפס, אי אפשר היה לעדכן אותו בזמן אמיתי, אלא עם הַדְפָּסָת מהדורה נוספת.

     

    לג'ימי וויילס ולארי סנגר, שני אנשי היי-טק אמריקאיים, היה רעיון אחר - אנציקלופדיה שכל אחד יוכל לעדכן אותה, כל הזמן, ותהיה נגישה ללא תשלום. וויילס היה מנכ"ל חברת בורניס, שהקימה בשנת 2000 את נופדיה - אנציקלופדיית-חינם ברשת, שנכתבה על-ידי מומחים בלבד. סנגר היה העורך הראשי. כעבור כשנה שינתה האנציקלופדיה כיוון, ועברה לשיטת קוד פתוח, שבה כל גולש יכול לכתוב ולערוך ערכים.

     

    הביקורת העיקרית הייתה (ונשארה) שמדובר במתכון בטוח לצרות - לא כל אחד יכול לכתוב או לערוך ערך אנציקלופדי, העריכה לא תהיה אובייקטיבית והמידע לא יהיה מדויק. אחרי שהפרויקט יצא לדרך, נוספו עוד כמה תלונות: כל נושא שולי - זמר, או משחק וידיאו, למשל - זכו לערך באנציקלופדיה, מה שמפר את שיווי המשקל ההולם בין הנושאים, ותלמידים וסטודנטים מסתמכים בעזרתו, באופן עיוור, על ערכים לא מדויקים.

     


    אי אפשר בלעדיה. ויקיפדיה (צילום מסך)

     

    ב‭2006-‬ ציטט אתר החינוך ‭Chronicle.com‬ את ג'ימי וויילס עצמו, שבכנס באוניברסיטת פנסילבניה המליץ לסטודנטים שלא להתבסס על האנציקלופדיה החופשית כמקור מרכזי לעבודות שלהם‭".‬למען השם‭,"‬ אמר, "אתם באוניברסיטה‭."‬ וויילס טען, כי ויקיפדיה טובה כמקור ליידע כללי והעשרה, אך לא לצרכים אקדמיים.

     

    וכפי שהוזהר מראש, היו גם מקרים של עריכה מגמתית, כולל מקרה בו וויילס עצמו ערך ושיכתב את הערך שמציג את קורות חייו, וביקש מגולשים לא לשנות את התוכן לפני שהם מתייעצים איתו. לא בדיוק הרוח הוויקיפדית שביקש ליצור.

     

    הביקורת לא הרשימה את הגולשים. מחקרים הראו, שבמקרים רבים מאוד אין הבדל ברמת המידע בין ויקיפדיה לבין אנציקלופדיות ותיקות וממוסדות, והאנציקלופדיה החופשית הפכה לאחד האתרים הפופולריים ברשת, עם גרסאות מקומיות ב‭265-‬ שפות. הגרסה האנגלית, אגב, כוללת כיום יותר מ‭2.8-‬ מיליון עמודי תוכן (לעומת כ‭91-‬ אלף בעברית) ומספר העריכות שנעשו מאז השקת ויקיפדיה עומד על יותר מ‭300-‬ מיליון. על-פי הנתונים הסטטיסטיים של ויקיפדיה, בחודש החולף נצפו באתר האנגלי מדי יום כמעט 200 מיליון עמודים. בגרסה העברית עומד הנתון על כמיליון עמודים מדי יום. הצלחה מסחררת.

     

    ארגון ויקימדיה, הגוף שעומד מאחורי ויקיפדיה, התרחב, והוא מציע כיום שלל אתרים נוספים - ויקי-ציטוט, מאגר ציטוטים חופשי; ויקי-מילון, ויקי-חדשות, ויקי-ספר ועוד.

     

    ויקיפדיה גרמה גם לגופים הגדולים בתחום להשתנות: אנציקלופדיית לארוס הצרפתית החליטה להעלות את תכניה אל הרשת ואפילו לאפשר לגולשים להוסיף תכנים (אבל לא בצורה אנונימית‭.(‬ גם אנציקלופדיה בריטניקה המפורסמת פתחה קהילת גולשים, שיכולים להציע שינויי עריכה לתכנים, ואילו גוגל השיקה את נול ‭- (Knol)‬ מאגר מאמרים אנציקלופדיים שממומן מפירסום, כמובן, כאשר כותבי הערכים מקבלים נתח מן ההכנסות. במקרים רבים, אגב, הסתבר שהכותבים פשוט העתיקו קטעים קיימים בוויקיפדיה‭... ‬

     

    אפילו מיקרוסופט הענקית נכנעה לאחרונה לוויקיפדיה - החברה הודיעה, כי תסגור את אתרי אנציקלופדיית אנקרטה המקוונת שלה ותפסיק למכור אותה. ויקיפדיה אמנם לא צוינה כמובן בתור הסיבה הרשמית, אבל ברור שהיא תרמה תרומה מכרעת לעניין.

     

    בלי חיבור לרשת

    השאלה היא, כרגיל, מאיפה מגיע הכסף. המודל של תוכן בחינם הוא אטרקטיבי עבור הגולשים, אבל איך בדיוק מתקיימת ממנו קרן ויקימדיה? אתרי ויקיפדיה זוכים לעניין רב מצד הגולשים - רוב הערכים כוללים גם תמונות ולפעמים גם קובצי מדיה אחרים - אבל מישהו צריך לשלם את החשבון עבור אחסון הנתונים, תחזוקת השרתים וכן הלאה. תוסיפו לכך את העובדה, שבוויקיפדיה מקפידים בקנאות לא לשלב פרסומות, וקיבלתם בעיה רצינית.

     

    אז איך זה עובד? ובכן - בזכות תרומות, התנדבות וחסויות. בתחילת השנה סיימה קרן ויקימדיה בהצלחה מהלך גיוס של ‭6.2‬ מיליון דולר שתרמו יותר מ‭125-‬ אלף גולשים ברחבי העולם. הסכום אמור לכסות את התקציב השנתי של קרן ויקימדיה העולמית, אשר מעסיקה 23 עובדים בלבד. בוויקימדיה ישראל, כמו עמותות מקומיות אחרות בעולם, פועלים מתנדבים אשר עוסקים בזמנם הפנוי וללא תמורה בפעילות הקרן בארץ. כנסים שונים שעורכת הקרן נערכים בחסות גופים שונים, אשר מממנים את האירועים.

     

    על-פי נתוני ויקיפדיה, בגרסה הישראלית רשומים מעל 80 אלף משתמשים ויותר מ‭2,000-‬ נחשבים פעילים, כלומר כאלה שביצעו פעולה כלשהי ב‭30-‬ הימים האחרונים. שלוחת הקרן

     

    הישראלית לא מנהלת את כל העסק בארץ, אבל מעורבת בפעילות המקומית. כך, למשל, היא פועלת יחד עם עמותת "מחשב לכל ילד" במטרה לשלב גרסה לא מקוונת של האנציקלופדיה במחשבים המחולקים במסגרת הפרויקט. בוויקימדיה מסבירים, כי מחשבי הפרויקט מגיעים עם חיבור לאינטרנט לתקופה של חצי שנה, שאחריה ילדים רבים לא מחדשים את חבילת החיבור. לכן צריך לדאוג לכך, שהאנציקלופדיה תהיה זמינה להם גם ללא חיבור לרשת.

     

    פרויקט אחר, שנעשה ביחד עם איגוד האינטרנט הישראלי, הוא "פיקי ויקי" - מאגר תמונות בנושאים הקשורים בישראל, בעבר ובהווה. כל אדם יכול להעלות תמונות אל אתר המיזם ‭,pikiwiki.org.il. -‬ בתנאי שהוא המחזיק בזכויות היוצרים שלהן ומודע לכך, שכל גולש יוכל להשתמש בתמונות ללא תמורה.

     

    בקרן מסייעים גם לקדם פרויקטים אחרים, כמו פרויקט בן יהודה, מיזם התנדבותי שהתחיל כבר ב‭1999-‬ ועוסק בריכוז של נכסי הספרות העברית באתר אינטרנט. בדומה לוויקיפדיה, המאגר חופשי לשימוש ואינו כולל פרסומות. הוא כולל יצירות שמותר להעתיק על-פי חוק זכויות יוצרים או כאלו שהיוצרים הסכימו לשתף דרכו.

     

    יימח-שמו להיטלר?

    בוויקיפדיה לא התעלמו לחלוטין מהביקורת. ערכים רגישים במיוחד, או כאלה שהושחתו מספר פעמים, זכו לתשומת לב גדולה יותר וחלקם ננעלו להתערבות חיצונית, כך שמשתמשים מתחילים או גולשים אנונימיים לא יוכלו לערוך אותם. גם המהלך הזה זכה לביקורת, בטענה שהוא נוגד את רוחה של האנציקלופדיה.

     

    פתרון אחר שנבחן הוא שינוי בתצוגת הערכים. כיום ניתן לראות את הגרסה האחרונה שעודכנה באתר, ויכול להיווצר מצב, שבו כעבור כמה דקות, או שעות, הערך יעבור שינוי משמעותי. בוויקיפדיה בוחנים אפשרות להציג בתור ברירת מחדל גרסה שקיבלה אישור מעורך מוסמך, ורק גולשים שירצו בכך יוכלו לעבור אל הגרסה המעודכנת הממש-אחרונה, גם אם היא עדיין לא אושרה.

     

    מהלך כזה נועד לפתור בעיות שהתגלו במהלך הזמן בוויקיפדיה - למשל, גולשים שדיווחו כי שני סנאטורים נפטרו במהלך השבעת ברק אובמה, או שעידכנו בצורה מוטה את הערכים של המתמודדים במערכת הבחירות בישראל.

     

    כל גולש יכול לכתוב ערך חדש או לערוך ערך קיים, כאשר כל פעולה מתועדת במערכת של וויקיפדיה וניתן לראות אלו שינויים נעשו בין גרסאות העריכה השונות. המערכת כוללת גם אפשרות לחזור אל גרסת עריכה קודמת, למקרה בו גולשים השחיתו ערך כלשהו, כך שאין צורך לחפש את השינויים ולשחזר אותם. רק גולשים שקיבלו הרשאה מתאימה יכולים לשחזר את העריכה, ולצורך כך נבחרים גולשים פעילים ‭")‬ויקיפדים‭("‬ עליהם סומכת הקהילה. גולשים יכולים לבקש להצטרף לרשימת בעלי ההרשאות או להציע גולשים מתאימים.

     

    בכל ערך שמופיע באנציקלופדיה קיים "דף שיחה‭,"‬ שבו מוצגים דיונים והתלבטויות לגבי אותו ערך. הדפים האלה יכולים להעיד פעמים רבות על הדילמות - מה יכול להיחשב כבעל ערך אנציקלופדי, מהו "ניסוח אובייקטיבי" ועוד. כך, למשל, בערך של אדולף היטלר התפתח דיון סביב הדרך הנכונה להציג את שמו ‭")‬צריך לציין יימח-שמו, לא‭("?‬ ולגבי חלק מהניסוחים.

     

    האקדמיה מתגייסת

    אחד הצעדים שנועד להבטיח רמת אמינות ומהימנות של האנציקלופדיה הוא הוספת מראי-מקום למקורות עליהם מתבסס הערך. בתחתית העמוד של ערכים רבים מופיעה כבר רשימה נכבדת של מקורות מידע, ובמקרים בהם חסרים כאלה, מופיעה הודעה על כך בראש העמוד. צעד אחר הוא שילוב כוחות עם עולם האקדמיה. בכנס שייערך היום באוניברסיטת תל-אביב תציג ויקימדיה ישראל חלק משיתופי הפעולה האלו וגם פעילויות שנעשות בארץ ללא שיתוף או ידיעת הקרן המקומית.

     

    בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בראילן, למשל, נדרשים הסטודנטים לכתוב ערך בוויקיפדיה ואף נבחנים על כך. אחת המטרות היא להוסיף כותבים מנוסים יותר, וגם להציג בפני הסטודנטים את הדילמות הכרוכות בכתיבת ערך בצורה אחראית. בבית-הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים משתמשים בשיטת וויקי כדי להעביר שיעורי היסטוריה לסטודנטים ערבים ויהודים,

     

    כדי שכל אחד יוכל לשתף את היידע ולבנות ביחד מושגים. ואילו האוניברסיטה הפתוחה מציעה את ויקיאופ - מערכת אינטרנטית, שמאפשרת בנייה של מאגרי מידע, שבה התוכן נכתב ונערך במשותף על-ידי הגולשים. המערכת נמצאת כיום בשימוש כמה קורסים שמועברים במסגרת הלימודים באוניברסיטה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים