סנאטור איטלקי: "מוסוליני? הוא היה טוב מדי"
חבר בכיר במפלגת השלטון האיטלקית, שקרא את יומניו של הרודן הפשיסטי משנות ה-30' סבור כי הוא "לא היה רודן אכזרי כמו סטלין והוא כלל לא העריך את היטלר". עוד טען על האיש שאימץ את חוקי הגזע: "כמה מידידיו הקרובים היו יהודים"
"מוסוליני הפסיד במלחמה משום שהיה טוב מדי. הוא כלל לא היה רודן כמו שסטלין היה מסוגל להיות" - כך אמר היום (ב') הסנאטור האיטלקי מרצ'לו דל-אוטרי, איש מפלגת השלטון "עם החירות" (PDL) וממייסדי "פורצה איטליה", תנועתו הקודמת של סילביו ברלוסקוני.
אתר העיתון "קוריירה דלה סרה" דיווח כי דל-אוטרי אמר במשדר אינטרנטי כי "אחרי שקראתי את יומניו, שכתב יום אחרי יום במשך חמש שנים מ-35' עד 39', כלומר לפני שהחליט להיכנס לסכסוך העולמי, אני יכול להבטיח לכם שאני רואה במוסוליני אדם יוצא דופן ואיש תרבות".
"זו לא אשמת בניטו מוסוליני", הוסיף דל-אוטרי, "שהפשיזם הפך למשטר נוראי. ישנן עדויות לכך שהוא ביקר את אנשיו על שעיוותו את הפשיזם, ובנו אותו באופן שכזה, שהיה מבוסס על סחיטה ואלימות. הפשיזם שלו היה בעל אופי סוציאליסטי".
לטענת הסנאטור, "אלו היו הסנקציות שכפו על מוסוליני להגיע להסכם עם גרמניה של היטלר. אם לא היו הסנקציות, סביר להניח שאף פעם לא היה מיישר קו עם היטלר, שאותו לא רק שלא העריך כלל, אלא גם חשש מפניו. ישנם עמודים שלמים, שנכתבו על-ידי מוסוליני בשנים האלה, שעוד יעוררו דיונים ויוכיחו שהדוצ'ה לא חיבב את הפיהרר ואף הגדיר את ספרו מיין קמפף כטקסט מבחיל".
"לא נבער, אפילו לא אכזר"
באשר לחוקי הגזע, אמר דל-אוטרי, כי "ביומנים שלו, מוסוליני כותב שחוקי הגזע צריכים להיות קלים. בקרב היהודים, הסביר הדוצ'ה, יש לו ידידים יקרים מאוד והוא תהה מדוע ללכת בעקבות היטלר עם הרעיונות שלו על הגזע הארי, גזע טהור שאינו קיים".
הסנאטור אמר כי אינו חושש שהפופולריות שלו תיפגע
בעקבות "החשיפה הזו". "גיליתי ביומנים האלה של מוסוליני איש גדול. הוא עשה טעויות והוא כבר זכה לגינויים בהיסטוריה, אך מהכתבים האלה עולה אישיות אחרת מזו שהוצגה על-ידי המנצחים. הוא לא היה נבער ואפילו לא אכזר. הוא היה אדם טוב. הוא רק איש טוב שעשה כמה טעויות".
הסוגייה האחרונה שאליה התייחס דל-אוטרי, נוגעת ליחסיו של הדיקטטור הפשיסטי עם נשים. "בארמון ונציה, נהג הדוצ'ה לפתות נשים בעזרת מוזיקה וקסמים. בין השנים 35' ו-39' למוסוליני לא היו מאהבות, אלא רק מפגשים קצרים. האשה היחידה שהרשימה אותו עמוקות הייתה קלארטה, שעליה כתב ב-16 באוקטובר 36' באופן יוצא דופן, וניתן להבין כמה שמוסוליני היה מאוהב בה".