חברת נתיבי איילון - חריגות ועיכובים
החברה שנמצאת בבעלות משותפת של עיריית תל אביב והממשלה, הציגה שורת כשלים, ליקויים ועיכובים של שנים ארוכות בביצוע פרויקטים. המבקר מציע: פיקוח הדוק יותר על פעילותה, ובחינה מחדש של מעמדה
מבקר המדינה נגד חברת נתיבי איילון: מתריע על סדרת כשלים וליקויים, שעולים לקופה הציבורית מאות מיליוני שקלים, ומעכבים בשנים ארוכות את הקמת פרויקטי תשתית חשובים. בדיקה שערך מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, העלתה כי בכמה מהפרויקטים אותם מנהלת חברת נתיבי איילון, נתגלו פערים של עשרות מיליוני שקלים בין אומדני ביצוע מקוריים לתקציב הנדרש בפועל. כתוצאה מכך הוקצו לפרויקטים תקציבים לא מספקים, שאינם מאפשרים השלמת עבודות, וגורמים להפסקתם. כך נגרם נזק משולש: העלות הנדרשת להשלמת פרויקטים גבוהה משמעותית מהמתוכנן, בעיות התחבורה אותן אמורים הפרויקטים לפתור, נותרו זמן רב ללא מענה, ולעיתים נדרשת פעילות יקרה כדי לשקם אזורי עבודות שלא הושלמו.
"האומדנים הראשוניים לביצוע הפרויקטים לא היו ריאליים", קובע מבקר המדינה בדברי הסיכום של הדו"ח. "כתוצאה מכך, הם (הפרויקטים, ש.ה) תוקצבו בחסר, הפרויקטים נעצרו, ונגרמו להם נזקים, כך ששיקומם והשלמתם כרוכים בעלויות גבוהות". על-מנת למנוע את הישנותם של ליקויים דומים בעתיד, קובע המבקר כי על חברת נתיבי איילון להכין אומדני תקציב מבוססים ומדויקים יותר.
חלק מהאחריות לליקויים שמצא המבקר, מוטלת על משרדי האוצר והתחבורה, שאינם דורשים מחברת נתיבי איילון אומדנים מדויקים, ואינם מאפשרים לה לנהל תקציב רב-שנתי. ללא תקציב שכזה, כך קובע המבקר, לא תוכל החברה לנהל מדיניות פיתוח לטווח ארוך, שתאפשר לה לפעול ביעילות רבה הרבה יותר.
"אומדני עלויות לא מציאותיים"
המבקר מביא דוגמאות לליקויים שמצא: כך למשל, האומדן הראשוני שהכינה חברת נתיבי איילון להקמת מחלף בצומת הפיל בתל-אביב, עמד על 80 מיליון שקל, אומדן עליו התבסס משרד התחבורה בקביעת תקציב הפרויקט. כמה עולה כיום הקמת המחלף, לפי הערכות? כ-192 מיליון שקל, זינוק של 140% לעומת התקציב המקורי.
והנה דוגמה נוספת: הקמת פרויקט "דרך אם המושבות" בבני ברק-רמת גן-פתח תקוה, נאמדה בתחילה ב-122 מיליון שקל. האומדן המעודכן דורש תקציב גבוה ב-157% - לא פחות מ-288 מיליון שקל. ויש עוד: ההשקעה בסלילת הקטע העירוני במודיעין של כביש 431, נאמדה ב-118 מיליון. כיום עומד האומדן לביצוע על כ-260 מיליון. גם הפרדה מפלסית שהוקמה בגבול בני-ברק ורמת-גן נתקעה בגלל היעדר תקציב: בתחילה הוערך כי עלות ההקמה תהיה כ-126 מיליון שקל, כעת נאמדת ההשקעה ב-240 מיליון.
"החברה מסרה למשרד התחבורה אומדני עלויות לא מציאותיים", מסכם המבקר. "כתוצאה מכך, הוקצו תקציבים שאינם מאפשרים לסיים את העבודות. לעתים מבצעת החברה עבודות ללא כיסוי תקציבי, דבר שמציב אותה בפני סיכונים שונים, וגורם לאי-עמידה בלוחות זמנים". המבקר גם מצביע על עוד תוצאה חמורה של אומדנים לא-ריאליים: "אי השלמת פרויקט בכלל ובמועד, גורם למשק נזק, בכך שנמשכת הבעיה שלשם פתרונה נועד הפרויקט".
"החברה אינה מפיקה לקחים"
איך יתכן שאומדני חברת נתיבי איילון - עליהם מבוססים תקציביה - מתבררים פעם אחר פעם כחסרי אחיזה במציאות? זו התשובה שסיפקה החברה למבקר המדינה: "האומדנים לעלותם של הפרויקטים נעשו במרביתם של המקרים, מספר שנים בטרם נקבע ואושר תקציבו של הפרויקט. פער הזמן שעובר בין מועד הגשת האומדן לבין אישורו, גורם במקרים רבים לכך שהתקציב אינו מבטא את ההתייקרויות שחלו בפרק הזמן שחלף". בחברה גם מסבירים כי הקמת פרויקטים בתוך ערים גדולות, כרוכה בעלויות רבות ולעתים בלתי צפויות.
למבקר המדינה יש הסבר אחר: "החברה לא הכלילה באומדן הראשוני של חלק מהפרויקטים את התקציב הנדרש להפקעות (קרקעות), ולפינויים - לרבות פיצויים לבעלי הקרקע הנדרשים לפרויקט, בניגוד לנוהל העבודה של המשרד עם הרשויות המקומיות". המבקר גם מוסיף כי החברה אינה לומדת מטעויותיה: "החברה אינה מנתחת את הסיבות לפערים כאלה, ואינה מפיקה לקחים ומסקנות לעתיד, כפי שסדרי מינהל תקינים מחייבים".
אולם, לא רק חברת נתיבי איילון אשמה בליקויים: המבקר מצא כשלים גם בעבודת משרדי הממשלה המעורבים - משרדי התחבורה והאוצר - שאינם מבקרים ומפקחים כראוי על סדרי העבודה של החברה. את המחיר, כרגיל, משלם האזרח: "משרד התחבורה הסתמך על האומדנים הראשוניים שהחברה מסרה לו, ובכך תקצב פרויקטים בחוסר", מציין המבקר. "תקצוב חסר גורם לעצירת הפרויקט, ובכך נגרם נזק כפול: לעתים נדרש לפצות את הקבלן על הפסקת הפרויקט, וכשמאושרת השלמה לתקציב והעבודה מתחדשת - יש עלויות נוספות להחזרת הקבלן לעבודה. בנוסף, בפרק הזמן שבו מושבתת העבודה, נגרמים נזקים הנובעים מהזנחה באתר ומעשי ונדליזם".
"לגבש תוכניות רב-שנתיות"
את עיקר המלצותיו, מפנה המבקר למשרדי הממשלה האחראים על עבודת חברת נתיבי איילון: "מן הראוי שהממשלה בכלל, ומשרדי התחבורה והאוצר בפרט, יגבשו עמדה לטווח ארוך באשר להמשך פעילותה של החברה (נתיבי איילון) בעתיד, ובהתאם להחליט על מבנה השליטה בה, לגבש תכניות רב-שנתיות ולהקצות תקציבים רב-שנתיים על-מנת לאפשר לה לנהל ביציבות את הפרויקטים שיוטלו עליה".עוד קובע המבקר כי על משרדי הממשלה לקבוע סדרי פיקוח ובקרה על פעילות החברה, וזאת כדי "לוודא שסדרי הניהול בה משתפרים, ושהיא מתנהלת בצורה אפקטיבית ותקינה". עוד מציין המבקר כי יש לבחון את מעמדה של החברה: חברת נתיבי איילון הוקמה במטרה לקדם פרויקטים באזור גוש-דן, ונמצאת בבעלות משותפת של הממשלה ועיריית תל-אביב. אולם, בשנים האחרונות מבצעת החברה פרויקטים בכל הארץ. לכן, קובע המבקר, מן הראוי לבחון מחדש את מעמדה ואת מבנה הבעלות שלה.
"מספר מועט של פרויקטים"
מחברת נתיבי איילון נמסר בתגובה: "הדו"ח מציין מספר מועט ביותר של פרויקטים שבהם נמצא פער בין האומדן הראשוני לעלות הביצוע בפועל. אומדן ראשוני, מעצם טבעו, אינו יכול לצפות את כל ההתפתחויות שעשויות לחול בחיי הפרויקט, שלעיתים נמשך מספר שנים רב". עוד מציינים בחברה כי הקצאת התקציבים ואישורם, אינם נמצאים תחת אחריותה, אלא - כפי שהמבקר עצמו קובע - באחריות משרדי התחבורה והאוצר: "לא החברה היא שקבעה כי תקצוב הפרויקטים יהיה על פי האומדן הראשוני, ובעניין זה היא פועלת על פי הנחיות משרדי הממשלה".
