הנוטרדאם: הגברת של ירושלים

על הגבול בין מזרח ומערב ירושלים, סמוך לעיר העתיקה, נמצא מתחם הנוטרדאם - פנינה ארכיטקטונית שהחלה להיבנות במאה ה-19. לקראת ביקור האפיפיור, נערכות הכנות נמרצות לכבוד בואהּ של המשלחת שתשוכן במתחם

רון פלד ועמוס פרידליןפורסם: 10.05.09 , 11:18

באמצע המאה ה-19 החלו מעצמות העולם לתקוע יתד בירושלים תוך כדי ניצול ירידת כוחו של "האיש החולה מהבוספורוס" - האימפריה העות'מאנית. תקיעת יתד זו תרמה לירושלים פנינות ארכיטקטוניות מרשימות ביותר כשאחת מהן והגדולה ביותר היא מתחם הנוטרדאם הסמוך לכיכר העירייה ולעיר העתיקה. ברוך בואכם להכי קרוב לחוצלארץ בירושלים.

בימים אלה של סוף האביב 2009 מתכוננת ירושלים לבואו של האפיפיור אל העיר. האפיפיור עצמו ישתכן בבית השגריר שבהר הזיתים, אולם פמלייתו המונה כארבעים איש, תשתכן במתחם הנוטרדאם.

בניית המתחם החלה במאה ה-19 בידי הצרפתים מאחר והיחסים בין צרפת לעות'מאנים היה קרובים וכך פרסה צרפת חסות על מרבית הנתינים הזרים הנוצריים בעיר ובנוסף גם על הכנסייה הקתולית (כיום מתנוסס על מבנה הנוטרדאם דגל הוותיקן).

המתחם כלל מספר מבנים כדוגמת בית החולים סן לואי הסמוך, מנזר האחיות המתקנות שנהרס ב-1948 ומנזר סן ונסן דה פול שבלב ממילא, כיום במדרחוב אלרוב החדש.

פנינה ארכיטקטונית. חצר מתחם הנוטרדאם (צילומים: רון פלד)

היה זה איש אחד, הרוזן הצרפתי מרי פול אמדה דה פיילא, שהגיע לירושלים כצליין צעיר ואת רוב הונו וכוחו השקיע בארץ הקודש ברכישת קרקעות כמו כאן. כך הפך הרוזן לדמות בולטת בירושלים של שלהי המאה ה-19 כמי שפועל בנמרצות מאחורי מפעלי הקתולים הצרפתים בארץ הקודש.

בשנת 1882 חזר שוב לירושלים עם עוד כ-1000 צליינים קתולים במה שכונה "שיירת האלף" (Le Grand Caravan de Mille) שאורגנה על ידי מסדר האבות האסומפסיוניסטים מצרפת. מטרתם הייתה ליצור משקל נגד לצליינות הרוסית האורתודוכסית בעיר וכך היה. לאחר שהגיעו צליינים צרפתים באוניות פאר דרך חיפה, הבין הרוזן כי האכסניות הקיימות בעיר אינן מספקות ואלף הצליינים שעימו נאלצו להשתכן באוהלים מאולתרים במתחם עליו יוקם מבנה הנוטרדאם. בשלב זה הבינו דה פלייה ואנשיו כי נדרש מקום לינה חדש ומפואר.

לאחר שנאסף הממון הנדרש החלו בבנית המבנה ואבן הפינה הונחה בידי הקונסול הצרפתי בשנת 1884. בשל חשיבות במבנה גם כלכלית וגן לאומית, כונה המקום "נוטרדאם דה פרנס" אך שונה לאחר 1948 ל"נוטרדאם דה ז`רוזלם" – "גבירתנו של ירושלים" (בצרפתית זה נשמע רומנטי יותר). עם סיום בניית המבנה בשנת 1889, נעתרו העות'מאנים לבקשת ממשלת צרפת ופרצו שער חדש נוסף (הוא "השער החדש" עד היום) ממול לנוטרדאם. מטרת פתיחת השער החדש הייתה להקל על הצליינים בדרכם לכנסיית הקבר שברובע הנוצרי, מרחק הליכה קצר דרך שער זה ובמקום משער יפו.

המבנה נחשב לגדול ביותר בירושלים של תחילת המאה ה-19. קשה לפספס את שני המגדלים בסגנון הבארוק המרשימים וביניהם פיסלהּ של המדונה וישוע הילד בידיהָ. היה זה המבנה הראשון בירושלים ובו 4 קומות ומעל ל-400 חדרים עם קיבולת של יותר מ-1,500 איש יחד. כיום אגב, ישנם כ-150 חדרי אירוח.

קשה לפספס. מבנה הנוטרדאם

במהלך מלחמת העצמאות נערכו במקום קרבות קשים בין הלגיון הירדני לכוחות ההגנה שכן המבנה חולש בגודלו וגובהו על אזור העיר העתיקה. למרות ההרס החלקי של המתחם, הפך האגף הדרומי לעמדה קדמית חשובה ביותר בידי צה"ל.

סיפור מעניין הוא כי בזמן חלוקת ירושלים בין 1948 ל-1967 שימש המתחם את מעונות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית וכך כונו המעונות בשם מעונות האלף ע"ש שיירת האלף מהמאה ה-19. לאחר שהועברו המעונות לגבעת רם נשאר השם מעונות האלף גם במיקום החדש עד לימים אלה.

במהלך אותן שנים של ירושלים החצויה, התפרסם המקום בין השאר בשל סיפור די הזוי שהאמת רק בירושלים יכול להתרחש. אחת מהנזירות בנוטרדאם צפתה מהחלון לכיוון העיר העתיקה. הכביש שמפריד עד היום בין העיר העתיקה לנוטרדאם שימש כגבול בין ירושלים הישראלית לירדנית. שיניהָ התותבות של הנזירה נשמטו אל בינות לגדר התיל שהפרידה בין שתי המדינות. תמונה בלתי נשכחת היא של כוחות או"ם בליווי קציני צה"ל וקצינים ירדניים, אוחזים בדגל לבן, מצטלמים עם הנזירה שמחזיקה את השיניים התותבות בידיהָ. שנים רבות לא הבנתי פרט מוזר בצילום המפורסם – הכיצד זה הנזירה מחזיקה בשיניים התותבות ומחייכת בפה מלא שיניים. רק לאחרונה גיליתי להפתעתי כי מסתבר שהנזירה המצולמת היא חברה של הנזירה "המקורית" שפשוט התביישה להצטלם!

נזירות בבית קפה במתחם

בביקורנו במתחם הנוטרדאם זכינו לליוויו של האחראי באתר, הכומר הקתולי ג'והן מאריה סולאנה, בעל חזות מרשימה, ששמח עד מאוד ומקבל את התיירים והן את הישראלים בשמחה. האב סולאנה סיפר לנו על ההכנות הנמרצות לקראת בואהּ של משלחת האפיפיור אל המבנה. מסעדה חדשה ומפוארת, אולם כנסים בו ייפגש הכס הקדוש (האפיפיור) עם נציגי ארבע הדתות – יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. בנוסף, האב סולאנה, הגדיל והכניס אותנו לסוויטה הצנועה בה ישוכן מזכיר המדינה של הוותיקן במהלך הביקור. הנוף המדהים שניבט מהמרפסת של חדרו פשוט משכר.

הכנסייה שבתוך הנוטרדאם מרשימה אף היא וניתן למצוא בה בין השאר דגלים וסמלים מהמאה ה-19 כשהוקם המתחם המוצגים על הקיר בסמוך לאפסיס.

לצורך ביקורה של פמליית הכס הקדוש, הכשיר בית ההארחה חדר אוכל מיוחד וסגור שישמש את חברי המשלחת בלבד ובימים אלו צוות המטבח עמל על יצירת תפריט חדש וייעודי עבור חברי המשלחת - בתיאום מלא עם רשויות הוותיקן ועל פי ההעדפות הקולינאריות שלהם.

מעבר לכך, המסעדה ששוכנת בחזית המצודה, שנקראת "לה רוטיסרי", נחשבה ליעד פופולרי לדיפלומטים ואנשי תקשורת בירושלים ונסגרה לפני מספר שנים, עוברת שיפוץ מסיבי ותחת ניצוחו של שף ספרדי בכיר תיפתח מחדש לקראת הביקור.

הכנסייה שבמתחם נוטרדאם

ביום הראשון של ביקור יגיע האפיפיור למרכז הכנסים של נוטרדאם, שנמצא בסמוך למצודה, שם ייערך כאמור, כינוס מיוחד עם נציגי ארבע הדתות. הכס הקדוש מתכוון לשאת דברים לנציגים ולשם כך נרכש כיסא מיוחד וחגיגי, הזהה לכיסא עליו יושב האפיפיור במיסות שהוא מנהל בוותיקן. בנוסף לכך, המרכז הזמין ציור קיר מיוחד בגודל של 4 מטרים על 4 מטרים, שאמור להוות רקע לבמה עליה יישבו ראשי ארבע הדתות והאפיפיור עצמו. ההכנות לכינוס ארבע הדתות מגיע לעשרות אלפי שקלים ובמהלך אותו היום בית ההארחה והמרכז כולו יהיה סגור למבקרים. מיותר לציין שמהיום ועד אחרי הביקור בית ההאחרה נמצא בתפוסה מלאה. אגב, ביקורו של האפיפיור בארץ מלוּוה במבצע צבאי קטן על מנת ויוכל להיכנס מירושלים לבית לחם שבשטחי הרשות הפלסטינאית. מבצע זה מכונה בשם המקורי "גלימה לבנה" כראוי למעמד.

לאחר הכינוס תיערך קבלת פנים מיוחדת בהשתתפות כ-400 אורחים, ביניהם הנציגים הבכירים של הדתות השונות, נציגים ממשרד החוץ ומשרד ראש הממשלה וראש העיר ירושלים ניר ברקת.